חו"ד: "ועדות הדיור הלאומיות לא יוכלו לקדם בניית דירות להשכרה"
כך קובעת עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. זאת, למרות שחוק הוד"לים עבר רק לאחר שסמכות זו הוכנסה אליו. הקואליציה לדיור בר השגה עתרה על שתי תוכניות בנייה בירושלים שאינן כוללות בנייה להשכרה
ועדות הדיור הלאומיות לא יוכלו לקדם בניית דירות להשכרה. כך קובעת חוות דעת שהגישה עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לוועדה לדיור לאומי (וד"ל) מחוז ירושלים. זאת למרות שחוק הוד"לים עבר רק אחרי שסמכות זו הוכנסה אליו.
- ראובן קוגן: "נקדם 9,000 יחידות דיור להשכרה בשנתיים הקרובות"
- נכשל מכרז המדינה לדיור להשכרה בראשון לציון
- המוסדיים לא רוצים לבנות דיור להשכרה בתנאים של המדינה
בשנה וחצי האחרונה מנהלת הקואליציה לדיור בר השגה מאבק בבית המשפט המחוזי מול וד"ל ירושלים והמדינה להכרה בחשיבות הקמת דירות להשכרה בעיר, שהמחירים בה גואים. המאבק מתמקד בשתי תוכניות בירושלים שבהן הקרקע היא בבעלות מלאה של מינהל מקרקעי ישראל (כלומר המדינה), והמיועדת להקמת 400 יחידות דיור בשטח ההרחבה של שכונת מלחה וקרקע נוספת שמיועדת להקמת 482 יחידות דיור בגבעת משואה.
הקואליציה סברה שעל רקע מחירי הדירות הגואים בירושלים, שלא מאפשרים לצעירים לרכוש דירות, וכן מחירי השכירות העולים, שמקשים גם על היכולת לשכור דירה, יש חשיבות לקדם את המכרזים הללו, כשחלק מהדירות מיועדות להשכרה.
יושבים על הגדר עד שיוחלט אחרת
חברי הוד"ל סברו אחרת. הקואליציה הגישה התנגדויות לשתי התוכניות ומשאלו נדחו, הגישה הקואליציה במאי 2012 עתירה לבית המשפט המחוזי ובה היא ביקשה לחייב את וד"ל ירושלים לעשות שימוש בסמכותה לקבוע תנאים בתוכנית מורדות מלחה ולחייב את היזם, כלומר המדינה, בבניית דיור להשכרה. חודשיים לאחר מכן הגישה הקואליציה עתירה נוספת בעניין תוכנית מורדות משואה.
אילוסטרציה צילום: שאול גולן עד כה טענה המדינה בתשובות לבית המשפט כי הנושא בבדיקה. אך בסוף השבוע האחרון נשמע כבר קול אחר, מהוסס פחות מצד הוד"ל והמינהל. על פי הבקשה, שנוסחה על ידי עורכי הדין בפרקליטות המדינה, המינהל והוד"ל זקוקים ל־60 יום נוספים כדי לבחון את הכדאיות הכלכלית של נושא דיור בר השגה להשכרה בתכניות. באותה בקשה מסבירים הגופים כי בהתייעצות שנעשתה עם עו"ד דנה, נאמר להם כי אין לוד"ל שום סמכות לקבוע הוראות בכל הנוגע לדרך השיווק של התוכנית.
בתגובה הגישה הקואליציה בסוף השבוע תשובה לבית המשפט, ובה טענה כי הפרשנות של עו"ד דנה לא מתיישבת עם החוק. "אם הממשלה סבורה שהחוק שהיא עצמה קידמה לא טוב, פתוחה בפניה הדרך לשנות אותו, אבל היא אינה יכולה להתעלם ממנו", נכתב בתשובה. אבל כרגע נראה כי הגופים האחראים על הנושא, וביניהם המינהל ווד"ל מחוז ירושלים, דווקא כן מתעלמים מהחוק, או לפחות יושבים על הגדר עד שיוחלט אחרת.
"הסופרטנקר לשוק הדיור"
כדי להבין את השתלשלות הדברים יש לחזור שנתיים אחורה: בקיץ 2011, שבוע לאחר שהחלה מחאת הדיור, הבין ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא צריך להציג תוכנית פעולה שתצביע על רצונו להוזיל את מחירי הדירות. נתניהו שלף אז את ה"סופרטנקר לשוק הדיור" (כפרפרזה למטוס הענק שגויס לכיבוי השריפה בכרמל). הסופרטנקר היה אמור להציף את שוק הנדל"ן בדירות, לצנן את רמות הביקושים ובכך להביא לירידת מחירים.
נתניהו הסביר כי התוכנית – שכללה הקמה של 6 ועדות מחוזיות מיוחדות, "ועדות דיור לאומיות" (וד"ל) – תאפשר לתוכניות גדולות בנות 200 יחידות דיור וויותר לעבור במסלול מיוחד ומהיר ולשחרר יותר דירות לשיווק לשוק ושכל חוקי הכלכלה מצביעים על כך שבטווח הבינוני היא תביא לשיפור ביכולת של צעירים לרכוש דירות.
ההצעה התקבלה על ידי המפגינים בתגובות שנעו בין גיחוך לזעם. גיחוך על כך שמדובר בעיקר בשיטה שמייצרת עוד שכונות יוקרה, כיוון שלא יהיה פיקוח על מחירי הדירות, וזעם על כך שלא ניתן פתרון אמיתי לכל מי שאינו מסוגל להתמודד עם מחירי הדירות הגואים. ח"כ לשעבר כרמל שאמה- הכהן, שהיה אז יו"ר הוועדה המשותפת לעניין החוק, הציע פשרה: חברי הכנסת יצביעו בעד החוק, אבל בתנאי שהוא יעניק לוד"לים סמכויות לקבוע שחלק מהדירות בכל תוכנית שתגיע אליהן לדיון יוקצו לדיור בר השגה.
המחאה החברתית של 2011 צילום: תומי הרפז במשרד האוצר לא אהבו את הרעיון הזה, בגלל שלטענת אנשי האוצר מכירת דירות במחירים מוזלים (דיור ציבורי) על ידי המדינה לא הוכיחה את עצמה בעבר. אז הציע שאמה-כהן פשרה נוספת, לפיה דיור בר השגה יוגדר בחוק כדיור להשכרה. נתניהו הסכים, הח"כים הצביעו בעד והחוק עבר. אנשי תנועות המחאה השונות היו סקפטיים מאוד לגבי הפוטנציאל של הוד"לים להוזלת מחירי הדירות, אבל כשהגיע החורף המחאה שככה והוד"לים יכלו לעשות את עבודתן הרחק מעיני הציבור.
בפועל, שנתיים לאחר שהחוק עבר, לא קודמה על ידי הוד"ל אפילו דירה אחת להשכרה במחיר מפוקח. בקואליציה לדיור בר השגה בחנו בתקופה הזו את התוכניות שהגיעו לוד"לים, וזיהו שתי קרקעות שבהן היה ראוי, לעמדתם, לקדם דיור בר השגה, עליהם נסוב המאבק המשפטי בשנה וחצי האחרונה.
"התחושה שהממשלה לא באמת התכוונה ליישם את החוק"
ח"כ לשעבר כרמל שאמה-הכהן צילום: עמית שאבי
שאמה-הכהן אמר השבוע ל"כלכליסט", כי כל עוד אין החלטה אחרת ולא הותקן חוק חדש, יש לוד"לים סמכות לקבוע איפה יהיו דירות להשכרה בהישג יד. לדבריו, תוכנית הוד"לים נועדה לדאוג לצרכים חברתיים, ולא רק לתכנן בניינים.
בתשובה שהוגשה בסוף השבוע האחרון לבית המשפט ביקשה הקואליציה שלא לאפשר למדינה לדחות את הדיון בנושא. "אנחנו חושבים שירושלים היא מקרה קלאסי, כי שם מחירי הדירות בשמים, אבל יש בוודאי עוד תכניות שבהן צריך לחייב את המדינה בתכנון של דירות להשכרה ואם נמצא כאלה יוגשו גם התנגדויות נוספות", הוסיף גן־מור.
מדובר משרד המשפטים נמסר: "בהתייחסו לדיור בהישג יד להשכרה התכוון החוק הראשי כי ההסדרים בעניין זה יושלמו בדרך של תקנות: "התקנות בעניין זה טרם עודכנו, בין היתר נוכח כוונתה של הממשלה לייצר הסדרה כוללת בתחום. עם זאת, המדינה הציעה כי הדיון בעתירה יידחה לתקופה קצרה כדי לבחון אפשרות שמינהל מקרקעי ישראל ישווק חלק מיחידות הדיור בשכירות במחיר מפוקח וזאת בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל וביהמ"ש נעתר לבקשת הדחייה. משרד המשפטים לא קידם את חוק הוד"לים בכנסת. למרות טענת הקואליציה כי משרד המשפטים מסכל את קידום הנושא, חשוב לציין כי הסדרה מפורטת, מפורשת, קוהרנטית ומלאה של נושא דיור בר השגה, ולא רק בשכירות, הוצעה ע"י משרד המשפטים במסגרת הרפורמה לחוק התכנון והבניה. הכנסת לא אישרה את הרפורמה, ולכן גם לא את ההוראות המלאות לעניין דיור בר השגה שהציע המשרד".
