בית שמש גבתה ארנונה לא כחוק והחזירה את הכסף לבתי כנסת במקום לתושבים

עיריית בית שמש התחייבה להעביר כ־2 מיליון שקל למטרות ציבוריות בעיר בעקבות גביית ארנונה שלא כדין, ובחרה להחזיר את מרבית הכסף (92.5%) ל־54 בתי כנסת שונים. כך עולה מהסכם פשרה שאושר בשבוע האחרון במליאת מועצת העיר.

גביית הארנונה נחשפה במסגרת תביעה ייצוגית שהגישו בני הזוג משה ושרית כהן לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים ב־2008. לטענת בני הזוג, העירייה חרגה מהוראות "חוקי ההקפאה" אשר לא אפשרו לרשויות להעלות את גביית הארנונה בתחום שיפוטן, וגבתה החל משנת 2004 סכומי כסף נוספים מכל תושב בעיר. חוות הדעת שהוצגה בתביעה מצאה כי העירייה גבתה כ־4.8 מיליון שקל עודפים המשקפים סכום של כ־163 שקל לכל תושב בית שמש, וזאת במשך כשנתיים, כלומר עד 2006, ואף בשנים שלאחר מכן.

בית שמש צילום: עמית שאבי

"לרווחת כלל הציבור"

במהלך הדיונים בבית המשפט טענה העירייה כי גבתה את הסכומים כדי להגדיל את הכנסותיה, והוסיפה כי גם אם התביעה היתה מתקבלת היה קושי ממשי להשיב את הכסף לציבור, זאת לאור מצבה הכלכלי של העירייה. לכן היא ביקשה בנסיבות אלה לפטור אותה מהשבת הכסף "מכיוון שממילא מדובר בקופה ציבורית". בהמשך, ב־2009, נוסח בין הצדדים הסכם פשרה ולפיו העירייה תשיב 41% מהסכום, כלומר 2 מיליון שקל, לתושבי העיר. אלא שכיוון שמדובר בסכום זניח לכל תושב נקבע כי הכסף יועבר לרווחת כלל הציבור.

פירוט העברת הכספים בהסדר הפשרה חושף עד כמה מדובר בתמורה לא שוויונית. לפי ההסכם, מרבית הסכום, כלומר 1.85 מיליון שקל, יועבר ל־54 בתי כנסת בעיר בחלוקה שווה של הכסף, כלומר כ־34 אלף שקל לכל בית כנסת. ואילו רק 100 אלף שקל הועברו להקמת סככת ניחומים בבית העלמין בעיר, ו־50 אלף שקל הועברו לטובת רכישת ציוד למועדון נוער של הקהילה האתיופית ברחוב נרקיס.

"הואיל ורובם של חברי הקבוצה הם שומרי מסורת וקיים מחסור ממשי של בתי כנסת בתחום העיר, והואיל ובתי הכנסת משמשים את כלל אוכלוסיית העיר בין היתר גם כבית תרבות, מקום מפגש למשפחות, אולמות לעריכת מאורעות שונים כגון שמחות, אבל סעודות מצווה וכיוצ"ב - פרסמה העירייה בכל העיתונים המקומיים קול קורא להגשת בקשות להשלמות שונות במבני בתי כנסת בכל רחבי העיר", לשון ההסכם.

"הליך לא כשר"

"כל ההליך מתחילתו היה בלתי כשר, זה התחיל מגביית הארנונה שלא על פי חוק והגיע עד להסדר", אמר ל"כלכליסט" מוטי כהן, חבר מועצת העיר מטעם האופוזיציה. לדבריו, מדובר בגבייה של כ־160 שקל מכל בית בבית שמש. לטענתו, "התביעה המשפטית הזו היא תביעה מכוונת. אם הם רוצים להעביר כספים לבתי כנסת פרטיים איך הם יעשו את זה? במליאה אי אפשר לאשר את זה, אז מייצרים חור תקציבי ומרוויחים פעמיים. בית המשפט בסך הכל אישר הסכם שהובא לפניו, הוא לא היה חלק מהתהליך ולא הביע עמדה בנושא. אנחנו אמרנו שצריך להחזיר את הכסף לתושבים או לנושאים כמו תשתיות, נוער בסיכון וכדומה. מעבר לכך איש לא בדק אילו בתי כנסת באמת צריכים את הכסף, זה עבר למקורבים והשימוש בכסף ייעשה כרצונם".

מעיריית בית שמש נמסר בתגובה: "הליך הסכם הפשרה התנהל בשקיפות מלאה ופורסם פעמיים בכל העיתונים המקומיים בעיר, ולא הוגשה אפילו התנגדות אחת, עובדה המעידה על ההסכמה הרחבה לשיטת חלוקת הפיצוי.

לאחר מכן אושר ההסכם במליאת מוצעת העיר ובהמשך קיבל את אישור בית המשפט שדן בכך ביסודיות במספר דיונים, ואף אושר ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה.

יצוין, כי אף עיריות אחרות נהגו באופן דומה במסגרת תביעות דומות. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי רובם המוחץ של תושבי העיר הינם אנשים דתיים ומסורתיים ולכל תושב יש את בית הכנסת שלו, כך שהחלוקה לא הייתה סקטוריאלית ולמגזר מסוים אלא באופן שיווני לכלל תושבי העיר.

יצוין כי כל הבקשות שהוגשו אושרו ללא יוצא מן הכלל, ובנוסף אף חלק מהפיצוי הוקדש לבית העלמין המשרת את כלל התושבים וכן עבור מועדון לקהילה האתיופית".