מגדלים בכיכר המדינה: נדחו מאות תביעות בגין ירידת ערך של דירות במעגל החיצוני

השמאי שמונה על ידי ועדת הערר המחוזית דחה תביעות בסך 270 מיליון שקל: "התוכנית החדשה לא רק שלא פגעה במעגל החיצוני, אלא השביחה את ערך הנכסים הגובלים בכיכר". לפי התוכנית יוקמו שלושה מגדלי מגורים בני 25 קומות. בעלי הנכסים והחנויות במתחם מתכוונים לערער על החלטת השמאי

עיריית תל אביב-יפו הודיעה היום (ג') כי מאות תביעות בגין ירידת ערך, שהוגשו נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב, על-ידי דיירי המעגל החיצוני של כיכר המדינה, נדחו בידי השמאי המכריע שאול רוזנברג, שמונה על-ידי ועדת הערר המחוזית.

קראו עוד בכלכליסט:

• תוכנית כיכר המדינה חוזרת אחורה - המגדלים יהיו רק בני 25 קומות
• האם המחאה השפיעה על המותגים בכיכר המדינה?
• דירת 2.5 חדרים בכיכר המדינה בתל אביב נמכרה ב-3.2 מיליון שקל

 

"בזאת, הסתיים מאבק של שנים, של בעלי הדירות והחנויות במעגל החיצוני של כיכר המדינה, כשכל טענותיהם בדבר ירידת ערך נדחו מכל וכל ונסללה הדרך להמשך קידום ומימוש התוכנית", נמסר מהעירייה.

 

רוזנברג קבע כי התוכנית החדשה של הכיכר "לא רק שלא פגעה במעגל החיצוני, אלא השביחה את ערך הנכסים במעגל החיצוני, הגובל בכיכר". וכך, הדפה הוועדה המקומית תביעות בסכום כולל של 270 מיליון שקל, והתקבלו טענות הוועדה המקומית, שיוצגה בידי עו"ד אירית יומטוב, ושמאי המקרקעין נעמי קפלנר ויוסי ברק.

 

הדמיה. התוכנית לבניית שלושה מגדלים בכיכר

 

התוכנית החדשה חלה על המעגל הפנימי של הכיכר וקובעת הקמת שלושה מגדלי מגורים בני 25 קומות ובהם 387 יחידות דיור, שתשנה באופן דרמטי את אופיה של הכיכר, וכן את קו הרקיע באזור. התוכנית ספגה קיטונות של ביקורת גם מפעילים ירוקים, שטענו כי יש להותיר את הריאה הירוקה העגולה פתוחה, לרווחת התושבים.

 

בעירייה טוענים מנגד, שתוכנית המתאר הקודמת שחלה במקום, כללה ארבעה מגדלי מגורים הכוללים 600 יחידות דיור ש"יצרו חומה בגובה של כ- 35 מטרים סביב הדופן הפנימית של הכיכר תוך כליאת השטחים הירוקים". יצוין כי, בתוכנית החדשה נותרו על כנם 10,800 מ"ר המיועדים למסחר.

 

לטענת העירייה, "בתוכנית החדשה נערך שינוי מהותי לטובה בבינוי, בזכויות ובתכנון התחבורתי. מספר יחידות הדיור הצטמצם משמעותית, ישנה הקלה על העומס התחבורתי הצפוי והפחתה של רעש וזיהום אוויר".

 

בנוסף, ועדת הערר קיבלה את טענות הוועדה המקומית וקבעה כי "היוזמה שנועדה להפוך את הכיכר לכיכר ציבורית, מעולם לא קיבלה תוקף, ולכן לא היה בה כדי להשפיע על ציפיות הדיירים הגובלים. התוכנית לא הפכה שטח ציבורי פתוח לשטח המיועד לבנייה, אלא בסך הכל שינתה את התוכנית הקודמת שכללה בינוי אינטנסיבי במעגל הפנימי של הכיכר, והפכה אותו למיטיב עם הסביבה".

 

בעלי החנויות טענו כי השטחים המסחריים שייבנו במסגרת התוכנית החדשה, יגרמו לאובדן לקוחות ודמי שכירות. ועדת הערר קבעה כי הנזק הכלכלי הנטען אינו בר פיצוי על פי הוראות סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, כיוון שאין זה נזק הנובע מפגיעה תכנונית במקרקעי התובעים. עוד לפני מינויו של השמאי המכריע, דחתה ועדת הערר את הטענה העקרונית של בעלי החנויות, כי הם זכאים לפיצוי בגין הנזק הכלכלי שייגרם להם. גם הטענה בדבר מטרדי בנייה שייגרמו עקב מימוש התוכנית נדחתה על ידי הועדה מהטעם שאין זה נזק המקנה זכות לפיצוי לפי חוק התכנון והבנייה.

 

בתגובה, מסר עו"ד צבי שוב, המייצג את בעלי החנויות והנכסים במעגל החיצוני של כיכר המדינה, כי "תביעת הפיצויים הוגשה בגין הכוונה לבנות קניון במרכז הכיכר ומגדלי מגורים וירידת ערך הנכסים בסביבה בגינם. בעקבות הגשת התביעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים החליטה הוועדה המקומית לבטל את הקמת הקניון ובכך נרשם הישג משמעותי מבחינת בעלי החנויות, מהם נמנעה תחרות קשה מול בעלי החנויות בקניון החדש שאמור היה לקום".

 

עם זאת, מדגיש שוב, "בכוונתנו לערער על החלטת השמאי המכריע בנוגע לערך הדירות שכן הקמת מגדלי מגורים במרכז הכיכר יפגעו בערך הדירות יצרו צפיפות גדולה ויסתירו את הנוף לבעלי הדירות הקיימות ואנו מאמינים כי בית המשפט יתמוך בעמדתנו שיש לפצות את בעלי הדירות בגין פגיעה זו".