הילולה משפטית נגד השר לפיד בקבר רבי שמעון בר יוחאי

הקרב על קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון עולה מדרגה: לאחר שבחודש שעבר הפקיע שר האוצר יאיר לפיד את מתחם הקבר לידי המדינה לצורכי פיתוח התיירות, והחליט שהוא ינוהל על ידי חברה ממשלתית, עתרה בשבוע שעבר ישיבת רבי שמעון בר יוחאי שבמירון לבג"ץ נגד ההפקעה, ול"כלכליסט" נודע שגם בעלי הקרקע ההיסטורית צפויים לעתור לבג"ץ בימים הקרובים.

בעתירתה של הישיבה למתן צו על תנאי וצו ביניים, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רנאטו יאראק ודנה יאראק זהרוביץ ממשרד מ. פירון ושות', נטען כי נפלו פגמים בהליך שהוביל להחלטה להפקיע את המתחם כולו, לרבות הישיבה. "מדוע נחוץ להפקיע את השטחים שבהם מנהלת ישיבת הרשב"י את פעילותה החינוכית זה עשרות שנים? האם הופקעה אי פעם ישיבה במדינת ישראל (או בעולם)? התהפוך מדינת ישראל למדינה הראשונה המגרשת ממבניה ישיבה הפועלת כחוק?", לשון העתירה. 

קבר בר יוחאי. "פגיעה קשה ברגשות הדת" צילום: אפי שריר

עוד נכתב בעתירה: "ההפקעה תפגע פגיעה קשה, בלתי מידתית ומיותרת בזכות הקניין, חופש העיסוק ובזכויותיה של הישיבה, המוגנות על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אם סבורה מדינת ישראל כי יש צורך במבנים נוספים, תואיל לבנות בשטחים הרבים הסמוכים לאתר, במקום להפקיע מבנה של עמותה".

אך בכך לא תם ה"עליהום" של החרדים על לפיד; "הפגיעה ברגשי הדת של ציבור הפוקד את האתר הנה ממשית ומיידית", נכתב בטיוטת עתירה שתוגש לבג"ץ ככל הנראה בימים הקרובים למתן צו על תנאי, שהגיעה לידי "כלכליסט". בעתירה זו, יטענו נאמני ההקדשות (הקדש הוא נכס המנוהל על ידי גופי דת שלהם זכויות בקרקע - עפ"פ), כי הם "מתנגדים באופן נחרץ להפקעה, שלא זו בלבד שאין בה כל צורך ואינה מידתית או נדרשת, אל, שאין לה כל עיגון בחוק".

לפיד. "אין כוונה לפגוע בקדושת המקום" צילום: עמית שעל

בטיוטת העתירה, שצפויים להגיש עוה"ד צבי שוב, יפעת בן אריה, אברהם נוה ועו"ד פרופ' אהרון נמדר, המייצגים את ועד ההקדשות, נטען כי המדינה לא הוכיחה את הצורך בהפקעה וכי "אין אח ורע להפקעה של מקום קדוש בשיעור ובקנה מידה זה, שהנו אחד המקומות הקדושים ביותר ליהדות והמופיע אף בחוק המקומות הקדושים... תוך פגיעה גסה בקניינם וברגשות הדת של גופים אלה, שלא לצורך ציבורי ותוך חריגה מהמטרות הקבועות בפקודת הקרקעות".

ועד ההקדשות אף יטען כי "ביצוע ההפקעה במקרה זה נעשה מכוח פקודת הקרקעות, שהנו חוק כללי, שעה שעל המקום הקדוש הנדון חלים חוק ותקנות ספציפיים של השמירה על המקומות הקדושים אשר מכוחם אין סמכות לבצע הפקעה".

בעבר איימו גורמים חרדיים שאם יופקע הקבר מההקדש, הדבר עשוי להצית חומר נפץ דתי וחברתי. עם זאת, לפיד הדגיש בחודש שעבר כי "אין בכוונת הממשלה לשנות את אופיו של המקום או לפגוע בקדושתו".

במהלך השנים נוהלו כמה מאבקים משפטיים סביב הבעלות על המתחם, ובשנים האחרונות קידמה הממשלה תוכנית בנייה במקום במטרה להופכו לאתר תיירות ולהחזיר את הקרקע לרשות המדינה. לפני חמש שנים מתח מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס ביקורת חריפה על ההיערכות לחגיגות ל"ג בעומר במתחם ועל המצב התחזוקתי שלו, שאליו נוהרים כמיליון וחצי מאמינים בשנה. לפני כשנתיים חתם שר האוצר הקודם יובל שטייניץ על צו ההפקעה.

בעקבות כך החל מאבק עז שניהלו גורמים בעדה החרדית שחששו משינוי צביון האתר. עקב ההתנגדות נדרשה הוועדה המייעצת להפקעות לשר האוצר לסוגיה והמליצה לדחות את ההתנגדויות של נאמני ההקדש, והסוגיה המתינה לשר האוצר הנכנס לפיד. הוועדה נימקה את החלטתה ב"הכרח לשדרוג ניהול המתחם כדי שיתאם את היותו מקום קדוש וחשוב לעם היהודי".

מהאוצר נמסר כי "החברה הממשלתית שתנהל את המקום תשפר את התנאים בו. נזכיר שבדצמבר 2008 קבע מבקר המדינה שהמתחם אינו ערוך כנדרש לקליטה של עשרות ומאות אלפי אנשים, שהמבנה מוזנח ושמדובר בהפקרת אתר בעל חשיבות לאומית ודתית".