משרד הביטחון יוכל לתפוס קרקעות לשנה באופן מיידי

אחרי יותר מ־60 שנה המדינה צפויה לרכך את הסדרי תפיסת המקרקעין לצרכים ביטחוניים, ומציעה להגביל בזמן את הפקעת הקרקעות לצורכי חירום על ידי צה"ל או המשטרה לשנה אחת בלבד.

מאז קום המדינה נסגרו שטחים לצורכי אימונים והגנה על האזרחים בהיקף שהגיע ל־39% משטחי מדינת ישראל (לא כולל הגדה), ובסך הכל 8.7 מיליון דונם. כך על פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב־2011, שקבע שעל עוד כ־40% מהשטחים הטיל צה"ל מגבלות על שימוש אזרחי. ערך כלל קרקעות המדינה נאמד לאחרונה על ידי השמאי הממשלתי ב־290 מיליארד שקל.

שר הביטחון יעלון. 39% משטחי המדינה נסגרו לצרכי הצבא צילום: עמית שעל

זכות הקניין נרמסת

בתזכיר חוק שהפיץ לאחרונה משרד הביטחון להערות משרדי הממשלה הרלבנטיים ושהגיע לידי "כלכליסט", מבקשת המדינה לבטל את החוק הקיים לתפיסת מקרקעין "בשל ההיערכות לביטולה של ההכרזה על מצב חירום" שתקפה מאז קום המדינה. בתזכיר, שממתין כרגע לקבלת הערות ממשרדי ממשלה וגורמים אחרים, ושבכוונת משרד הביטחון להניח אותו על שולחן הכנסת במהלך 2014, חושפת למעשה המדינה את כוונותיה לבטל את מצב החירום המונהג בישראל, לעתים תוך פגיעה בחירויות יסוד כגון זכות הקניין. כמו כן, נראה שלאור ביטולה הצפוי של ההכרזה על מצב חירום, פועל משרד הביטחון כדי להפריד את תפיסת הקרקעות לכדי חוק נפרד, "אשר אינו תלוי בהכרזה על מצב חירום", כך על פי התזכיר.

התזכיר ל"חוק תפיסת מקרקעין לצרכים דחופים" מבקש לבטל את "החוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום" מ־1949, ומעתה תתבצע תפיסת מקרקעין לצרכים דחופים, לפרק זמן מוגבל, ותוך תשלום פיצוי לבעלי הזכויות בנכס - בדומה להליך הפקעת קרקעות למטרות ציבוריות כגון כבישים. כיום מונהגים פיצויים לפי פקודת הפיצויים המנדטורית, הכוללים דמי חכירה ותשלום על מבנים שנהרסו.

כעת מכירה המדינה בצורך "לקבוע הסדר מאוזן בין ההגנה על זכות הקניין של הפרט, לבין הצורך להגשים מטרות חיוניות למשך פרק זמן מוגבל ותוך תשלום פיצוי". תזכיר החוק מציע לאפשר לצבא לתפוס מקרקעין לפרק זמן מקסימלי של שנה, כאמור. ניתן להאריך את התקופה לשלוש שנים אם לא מדובר על בית מגורים.

עוד מוצע כי מנגנון הפיצוי למי שאדמתו נתפסה על ידי מערכת הביטחון יהיה דומה לפיצוי בהליך הפקעה, כאמור, שנגזר מהערך שאותו קובע שמאי מטעם המדינה.

"בהתאם לחוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום ולתקנות ההגנה לשעת חירום, תפסה המדינה נכסים של בעלים פרטיים למשך שנים רבות מבלי שהיתה לבעלים אפשרות לעשות שימוש באדמות, וחמור מכך - תוך שאותם בעלים פרטיים נדרשו לשלם מכספם תשלומי מס רכוש על הקרקע התפוסה", אמר ל"כלכליסט" עו"ד שמואל שוב, שותף מנהל במשרד שוב ושות'. "המתווה המוצע מאזן בין מטרות חיוניות, לבין זכויות הקניין של אותם בעלים פרטיים שקרקעותיהם נתפסו משך שנים ארוכות ללא כל פיצוי".

בהתאם לחוק המוצע, אין די בצורך ביטחוני ויש להוכיח את דחיפותו, מסביר שוב. כמו כן, הליכי התפיסה יהיו דומים לאלו של הפקעה: תפורסם הודעה (שתכלול את פרטי המקרקעין ומשך זמן התפיסה), ולבעלי המקרקעין תינתן הזדמנות להשמיע את השגותיהם. מדובר בשיפור דרמטי לאחר שנים שבהן ננקטו צעדים "חד־צדדיים ודרקוניים", טוען שוב.

משרד הביטחון יחשוב פעמיים

"עד כה ידו של משרד הביטחון היתה קלה משום שהוא יודע שאינו צריך לשלם פיצוי משמעותי", הוסיף עו"ד שוב, "אם יעבור החוק, הצבא יחשוב פעמיים אם לתפוס קרקע. כך מבקש המחוקק לשים קץ למצב שבו נכסיהם של אזרחים הוחזקו ומוחזקים מכוח צווים אנכרוניסטיים שלא נעשתה לגביהם בחינה מחודשת".

חשוב לזכור כי במקביל להפצת תזכיר החוק לתפיסת קרקעות לצרכים דחופים - שאמנם לא מוגדרים בתזכיר, אך לטענת משרד הביטחון מדובר למשל בהצבת סוללות של כיפת ברזל, ולא בהקמת בסיסי צבא - מפנה המדינה בסיסי צה"ל מאזור המרכז כמו תל השומר, גלילות וצריפין לטובת בניית שכונות מגורים.

איך יתפסו נכסים לצרכים דחופים, על פי תזכיר החוק? "נוכח הצורך הדחוף בתפיסת מקרקעין, מוצע כי לאחר שבעה ימים מההודעה עד ביצוע התפיסה בפועל, רשאית הרשות המוסמכת לתפוס את המקרקעין בלא צו של בית משפט... מוצע לקבוע כי הרשות רשאית להשתמש בכוח לשם ביצוע התפיסה".

ממשרד הביטחון נמסר כי "החוק הקיים אינו מתאים למציאות כיום. מערכת הביטחון עושה שימוש בו במקרים חריגים, כמו בעת פריסת סוללת כיפת ברזל או יחידה צבאית לפרק זמן מוגבל. החוק החדש עתיד לשפר את ההוראות מבחינת הנהלים".