פרסום ראשון
החוק לקידום תוכניות בנייה גדולות חוזר לדיון בכנסת
מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ונציגי האוצר סיכמו על פיצול חוק הוותמ"ל - והקצאת 30% מהדירות להשכרה לטווח ארוך
בתום כחודשיים וחצי של קיפאון, שבהם לא התקיימו דיונים בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוותמ"ל) צפויה מחר (ד׳) ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת לקיים דיון בנושא.
- יו"ר השלטון המקומי: "לא נשתף פעולה עם הוותמ"ל אם לא יתמלאו דרישותינו"
- הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה יייפגשו בקצב תדיר יותר
- הירוקים לבג"ץ: הממשלה קידמה את חוק הוותמ"לים בניגוד לנהלים
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הדיונים בהצעת החוק, חודשו כעת לאחר מגעים אינטנסיביים שהתקיימו בין יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב, לבין אגף תקציבים במשרד האוצר במסגרתם סיכמו הצדדים כי החוק יפוצל לחלק תכנוני ולחלק קנייני וכי חלק התכנוני של החוק יכלול לראשונה גם הקצאה של 30% מיחידות דיור בתוכניות שיאושרו לטובת השכרה לטווח ארוך - 15% מהן יהיו דירות במחיר מפוקח ו-15% נוספות במחיר השוק - כפי שדרשה ח"כ רגב.
עם זאת, הסעיפים הנוספים שביקשה ח"כ רגב להכניס בהצעת החוק, שכללו בין היתר הקצאה לטובת דירות קטנות ודיור ציבורי, אינן מופיעות בשלב זה בנוסח ההצעה שתגיע מחר בבוקר לדיון בוועדה. זאת ועוד, הנוסח המעודכן של הצעת החוק, אשר הגיע לידי "כלכליסט" כולל שינוי של מספר יחידות הדיור שתוכל הוותמ"ל לאשר - מ-500 יחידות דיור לתוכניות שהיקפן 750 יחידות דיור לפחות.
על פי הסיכום בין הצדדים, הכוונה היא לקדם כעת במהירות יחסית את חלקו התכנוני של החוק, אשר יאושר על פי ההערכות כבר במושב הנוכחי של הכנסת – ואילו החלק הקנייני, העוסק בעיקר בחלק של הפקעת הקרקעות החקלאיות, יידחה ויגיע לדיון על פי ההערכות רק במושב הבא.
הצעת החוק, שאותה גיבש משרד האוצר מבקשת להקים ועדת תכנון חדשה שתקדם במהירות תוכניות מגורים גדולות ברחבי הארץ בתזכיר ההצעה, שהופץ כבר בחודש ינואר, נקבע במקור כי הוועדה החדשה תפעל באמצעות הוראת שעה לארבע שנים ותוכל לאשר את תוכניות הבניה הגדולות תוך 45 יום וכי יהיו אלה תוכניות שהיקפן 500 יחידות דיור לפחות – סעיף שכעת שונה ל-750 יחידות דיור.
על פי ההצעה, הוועדה החדשה תוכל בין השאר לקבל סמכויות לפינוי חוכרים חקלאיים ואף תזכה בסמכויות לחרוג מתוכניות מחוזיות וארציות וכך לפעול לקיצור משמעותי של הליכי התכנון עבור תוכניות בניה גדולות.
עם זאת, במהלך הדיונים על אישור החוק בכנסת, התגלעו מחלוקות והתנגדויות רבות, בין השאר מצידן של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, שהתריעו כי החוק יפגע בסמכויותיהן, יקדם תוכניות תוך פגיעה באינטרסים סביבתיים ויסייע להפקיע בקלות קרקע חקלאית - לטובת בנייה מאסיבית.
מי שעוד התנגדה להצעת החוק בנוסח הקיים היתה כאמור יו״ר הוועדה, ח״כ מירי רגב, אשר טענה כי אין בהצעת החוק מטרות חברתיות, כהגדרתה, וכי הוא אינו מקצה דיור ציבורי. רגב ביקשה לקדם מתווה שבמסגרתו יוקצו בכל תוכנית בנייה גדולה כ-10% עבור דירות להשכרה לטווח ארוך, כ-20% דירות קטנות, וגם לקבוע הקצאה לטובת דיור ציבורי ודירות במחיר מופחת.
עד כה טענו במשרד האוצר מנגד, כי התנגדותה של רגב איננה קשורה לחוק זה אלא נבעה בשל העובדה כי משרד האוצר התנגד לאחרונה להצעת חוק אחרת שביקשה רגב לקדם בדבר פירוק תאגידי המים והביוב.
ח"כ רגב מסרה בתגובה: "האוצר הבין שאי אפשר לבוא עם חוק שמלאים קרקעות מדינה מבלי שיהיו בו מטרות חברתיות וזהו הישג גדול ובשורה גדולה עבור זוגות צעירים, סטודנטים ואנשים שאינם רוצים לקנות דירות אלא לשכור לטווח ארוך במחירים נמוכים ממחירי השוק".
מהחברה להגנת הטבע, המתנגדת להקמת הוועדה החדשה, נמסר: "את כל מטרות החוק ניתן להשיג גם באמצעות מערכת התכנון הקיימת, שהיא בעלת איזונים ובלמים חיוניים, ולכן אין כל צורך בהקמת ועדה חדשה, שתגרום לציבור ולסביבה נזק הרבה יותר גדול מתועלת".