המדינה הפסידה לאקירוב בניין בשווי 40 מיליון שקל בממילא

בית המשפט המחוזי בירושלים אישר כי הזכויות בבניין ברחוב שלמה המלך 7–9 בפרויקט ממילא בירושלים שייכות לחברת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב. לפי הערכות, שווי הבניין עומד על 40 מיליון שקל.

המחלוקת לגבי הבעלות על הבניין התגלעה במסגרת הדיונים בתיק הפירוק של החברה הממשלתית־עירונית קרתא. כשאלרוב קנתה את מתחם ממילא הוא כלל שטחים נרחבים שלטענתה כללו גם את הבניין שנמצא בסמוך למתחם, בעוד המדינה טענה כי הבניין אינו חלק מהמתחם המסחרי ושהזכויות בו עדיין שמורות לה.

עם זאת, המנהל המיוחד שמייצג את קרתא, שיוצג בדיון על ידי עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ורעות גיסר סודק ממשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות', הסכים דווקא עם עמדתה של אלרוב - אף שהאינטרס של קרתא היה שהבניין יישאר בבעלותה על מנת להשאיר בקופת הכינוס שלה יותר כסף עבור נושיה. הנושא הגיע לבית המשפט שכן מנהלי קרתא לא רצו שהבניין יעבור לאלרוב ללא אישורו.

הבניין בשלמה המלך 7–9. שלושה מפלסים המשמשים כרגע למשרדים

למרות היעדר השימור

המתנגדת העיקרית להעברת הבניין לאלרוב היתה כאמור מדינת ישראל, שהחזיקה ב־76% ממניות קרתא (היתרה הוחזקה בידי עיריית ירושלים) וטענה שהבניין לא נמצא באזור שעליו חלות הוראות הסכם המעבירות את הבניין לאלרוב. לאחר שטענה זו נשללה הודיעה המדינה שאלרוב לא מילאה אחר חובות השימור שלה בבניין ההיסטורי ולכן הזכויות בו שייכות לקרתא. לאחר דיון שנערך בנושא, קיבל בית המשפט את עמדת המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי ואלרוב ופסק כי הזכויות בבניין אכן שייכות לאלרוב. "אין מחלוקת כי הבניין נמצא בגבולות הקו הכחול של תוכנית 2909. המחלוקת היחידה היא לגבי ביצוע עבודות הפיתוח והשימור בבניין. אי־ביצוע העבודות אינו פוגע בזכויות אלרוב בבניין. הדבר מהווה לכל היותר הפרה", לשון ההחלטה של השופט דויד מינץ.

הבניין המדובר הוא מבנה היסטורי הכולל קומת מרתף, קומת קרקע וקומה ראשונה ומשתרע על שטח של 1,200 מ"ר ברוטו בצמוד למנזר סנט וינסנט דה פול. הבניין משמש כיום כמבנה משרדים ומאכלס את משרדיהם של האדריכלים משה ספדי ופרוס קרלוס. ל"כלכליסט" נודע כי לאחרונה הגישה אלרוב בקשה לשנות את ייעוד המבנה למגורים על ידי שימוש בזכויות של תמ"א 38. התב"ע למתחם מאפשרת שימושים של מלונאות, משרדים או מגורים. בימים אלה החברה בוחנת בין היתר אפשרות לספח את שטח המבנה למלון ולכלול בו חדרי מלון מיוחדים, או להסב אותו למגורים ואז למכור את הדירות.

קרתא במכירת חיסול

המאבק על מתחם ממילא מתקיים זה כמה שנים בעקבות פירוקה של קרתא, שהוקמה ב־1972 במטרה לקדם את חידוש מרכז ירושלים על ידי שיקום ופיתוח אזור ממילא וסביבתו. החברה קידמה את פרויקט ממילא, וב־1989 התקשרה בהסכם עם החברה לפיתוח ירושלים (ממילא) ועם חברת לדברוק הבריטית להקמת הפרויקט.

ב־1994 נכנסה אלרוב לנעלי לדברוק והפכה לאחראית להקמה בפועל. בשנת 2005 נקבע כי על קרתא להשיב לאלרוב חוב בהיקף של 102 מיליון שקל ושנתיים לאחר מכן נכנסה קרתא להליכי פירוק - לראשונה בחברה ממשלתית בישראל. במקביל טענה עיריית ירושלים כי קרתא חייבת לה כ־400 מיליון שקל, בעיקר בגין היטלי השבחה ותשלומי ארנונה בנכסיה, והמדינה טענה כי החברה חייבת לה כ־120 מיליון שקל עבור הלוואות בעלים שניתנו לה.

עם השנים נמכרו חלק מנכסי קרתא ובהם חניון שנמכר לריט 1. כמו כן חלקה (30%) במתחם ממילא, שנחשב לנכס המרכזי שלה, עומד כעת למכירה. עם המתעניינים במתחם נמנים גופים מוסדיים ופרטיים מהארץ ומחו"ל. הנכס המדובר כולל 587 מקומות חניה ו־30% ממפלס המתחם המסחרי הפתוח המשתרע על פני כ־18 אלף מ"ר. על פי נתונים שפורסמו בעבר, התקבולים השנתיים מהמתחם המסחרי כולו עומדים על 49 מיליון שקל ללא דמי ניהול והכנסות מהחניון. שווי המתחם כולו הוערך ב־429 מיליון שקל עם תשואה שנתית של 8.3% ושווי החלק של קרתא במתחם מוערך ב־200 מיליון שקל.