הלב במערב

לפעמים קשה להאמין, אבל בתחילת המאה ה־20 היתה ארגנטינה אחת הכלכלות החזקות בעולם ומיליוני מהגרים מאירופה נהרו לארץ הטנגו בתקווה לחיים טובים יותר. אלא שמאז, עשרות שנים של משברים כלכליים ומשטרים צבאיים הביאו מיליונים מתושבי המדינה לעשות את הכיוון ההפוך - לספרד, לאיטליה, לארצות הברית, וגם לישראל, ולאן שהם מגיעים, הם מביאים איתם את התרבות שלהם. "הארגנטינאים הם כמו היהודים", אומר הפרשן יהודה ארם, "אפשר למצוא אותם בכל מקום בעולם".

כל מי שעוזב את ארצו לוקח איתו את פרטי הזהות שלו, ובמזוודה של כל ארגנטינאי תמצאו, לצד כוס המאטה וכמה ספרים בספרדית, גם שתי חולצות לפחות: חולצת הפסים התכלת־לבן של הנבחרת, וחולצה של המועדון שאותו הוא אוהד. לא סתם מכנים הארגנטינאים את הרגש שמעורר בהם הכדור העגול בשם תשוקה (pasion).

לפי הנתונים הרשמיים, חיים בישראל יותר מ־60 אלף ילידי ארגנטינה. אם מצרפים לכך גם את הצאצאים שנולדו להם בארץ (כמו כותב שורות אלה), אזי אפשר להעריך שחיים בישראל כ־200–300 אלף איש שאהבת הצ'וריסו והפוטבול־ארחנטינו זורמת בעורקיהם. כעת, עם פתיחתה של עונת הקלאוסורה בארגנטינה, ביקשנו לבדוק את מידת הפופולריות של הליגה הארגנטינית בישראל.

הגרעין הקשה של האהדה מצוי, כצפוי, בקרב יוצאי ארגנטינה. החולצות שהביאו איתם במזוודה והגעגועים לארץ המולדת מוצאים אצל רבים מהם ביטוי בחברות בארגוני אוהדים מסודרים, שכוללים משחקים בפארקים, צפייה בטלוויזיה והמון בשר. תצוגת תכלית של עולי ארגנטינה ניתן היה לראות בביקורים של הנבחרת ושל בוקה ג'וניורס בישראל, שמשכו לאצטדיון רמת גן אלפי אוהדים לבושים בשלל חולצות, ששרו בלהט את השירים בספרדית.

הקבוצות והכינויים שלהן

מרצ'נדייז מהמועדון

דניאל אהרונסון, שעלה לישראל ב־1999 מבואנוס איירס, עומד בראש ארגון האוהדים של ריבר פלייט בארץ, שמונה לדבריו כ־500 חברים. "הדבר המרכזי שאנחנו עושים הוא כמובן להיפגש ולראות את המשחקים", מספר דניאל. "מעבר לזה היתה לנו תוכנית רדיו באינטרנט, ואנחנו נפגשים פעם בשנה כדי לחגוג את יום ההולדת של הפיליאל (filial – ארגון אוהדים בלשון אוהדי ריבר)".

הקבוצה בישראל, שמוכרת על ידי המועדון בבואנוס איירס כארגון אוהדים רשמי, מקבלת בשל כך מארגנטינה מרצ'נדייז עבור החברים, שגם מסייעים לאוהדי ריבר שנוסעים לבקר במולדת להשיג כרטיסים מוזלים למשחקים ולסיורים באצטדיון. "האירוע הכי גדול היה כשדניאל פסארלה (נשיא המועדון) היה ב־2008 בארץ", מספר אהרונסון. "עשרות אוהדים קיבלו אותו בשדה התעופה, אכלנו איתו ארוחת ערב וליוויתי אותו באופן אישי".

לפני כחצי שנה, כשריבר עמדה על סף ירידה היסטורית לליגה השנייה, ארגנו האוהדים בישראל תפילה בכותל להצלת הקבוצה. אלא שהתפילה לא עזרה, ואת האליפות השנה לקחה בכלל בוקה. "קשה" הוא מגדיר את האווירה בחצי השנה האחרונה.

בצד השמח, לפחות השנה, ניתן למצוא את אוהדי בוקה ג'וניורס, ואת ראש הארגון שלהם, גוסטבו איזן, שעלה אף הוא מבואנוס איירס לפני כ־13 שנה וחי כיום בבאר שבע. קבוצת אוהדים מכונה בספרדית Peña. בישראל, הפנייה של בוקה היא "לה בונבונרה", על שם האצטדיון המפורסם של הקבוצה, ומונה כ־200 חברים. הפעילות שלהם כוללת צפייה במשחקים, עמוד פייסבוק ומשחקי כדורגל, לרבות נגד היריבים הגדולים, אוהדי ריבר. אירוע השיא מבחינתם היה ב־2006, כשבוקה ביקרה בארץ וקיימה משחק ידידות נגד מכבי תל אביב. "נפגשנו עם השחקנים", מספר איזן, "וקיבלנו קצת חולצות מהמועדון". גם כאן, כמו בריבר, רוב החברים ארגנטינאים, אבל יש גם מעט צברים.

כצפוי, ארגוני האוהדים של בוקה וריבר הם הגדולים בישראל, אבל יש גם אוהדים לקבוצות נוספות, בהן סן לורנסו, ולס סרספילד, ניואלס, ראסינג קלוב ואינדפנדיאנטה.

פביו ריבק, תושב כפר סבא, עלה לישראל לפני עשור מהעיר סנטה פה שבצפון ארגנטינה, ובזמנו הפנוי הוא מרכז את פעילות חוג האוהדים של קבוצת אוניון הקטנה יחסית. "לפגישה הראשונה שקיימנו הגיעו כ־20 אוהדים, והזמנו גם את גיז'רמו ישראלביץ', שחקן מכבי תל אביב, כי הוא התחיל את דרכו באוניון. בהמשך קיימנו פגישות נוספות, הפעם יחד עם המשפחות והילדים".

גם לקולון, היריבה העירונית של אוניון, יש בארץ נציגות מכובדת. יאיר אללוף, בן לעולים מארגנטינה, שמרכז את פעילות הארגון בישראל, מספר: "ב־2005, כשהמועדון חגג 100 שנה להיווסדו, התכנסו 80 אוהדי קולון במעדנייה דרום אמריקאית בכפר סבא. שרנו את שירי הקבוצה ואכלנו כיבוד מסורתי שכלל כמובן אלפחורס ואמפנדס ושתינו בירה מארגנטינה".

.

תיירות ישראלית

אלא שעם כל הכבוד לעולים החדשים והוותיקים, הפופולריות של הכדורגל הארגנטינאי בארץ חורגת הרבה מעבר לצאצאי דרום אמריקה. לאורך השנים ידע היחס הישראלי לנבחרת האלביסלסטה שינויים גדולים. מצד אחד, ארגנטינה היתה ונותרה יריבה מושבעת של שתיים מהנבחרות האהודות ביותר בישראל -ברזיל ואנגליה - מה שהפך אותה באופן אוטומטי לשנואה למדי. לכך יש להוסיף את המוניטין האלים והבעייתי שהיה לכדורגל הארגנטינאי במשך שנים: מהמפגש הטעון נגד אנגליה במונדיאל 1966, דרך הזכייה המפוקפקת ב־1978 בחסות החונטה הצבאית, ועד "יד האלוהים" והסתבכויות הסמים של מראדונה.

בשנים האחרונות חל שינוי. עשרות אלפי ישראלים שנוסעים אחרי הצבא לדרום אמריקה, הפכו את הביקור בבואנוס איירס ובמגרשי הכדורגל שבה לאטרקציית חובה, לא פחות מהמאצ'ו פיצ'ו והקרנבל בברזיל. תרמו לכך הכדורגל הטכני וההתקפי, ודור של שחקנים מופלאים – סביולה, ריקלמה, בטיסטוטה, ומעל כולם כמובן, ליאו מסי. כל אלה הפכו את נבחרת התכלת־לבן לאחת האהודות בעולם וגם בישראל. סקר שנערך ב־ynet לקראת המונדיאל ב־2010 ושאל את מי הישראלים אוהדים - הציב את נבחרת ארגנטינה במקום הראשון, אפילו מעל להולנד וברזיל.

ב־2009, אחרי שנים רבות שבהם שודרו משחקי הליגה בערוץ הספורט, הם עברו להיות משודרים בערוצים של צ'רלטון – ספורט1 וספורט2. אמנם הרייטינג של הערוצים הללו לא מתפרסם, אבל בערוץ יודעים לספר על אימיילים ותגובות רבות שמגיעות בנוגע לליגה הארגנטינאית.

לשידורי הליגה בישראל יש חסרונות מובנים, ובראשם שעות השידור המאוחרות ואיכות הצילום שנופלת בהרבה מזו הנהוגה באירופה. "אמנם יש בליגה הארגנטינאית אלימות וונדליזם, אבל האווירה שם פשוט מדהימה", מסביר יהודה ארם, שעלה לארץ ב־1961 ומשמש כפרשן כדורגל ארגנטינאי זה כ־20 שנה, את הסיבה לפופולריות של הליגה. "הפולקלור הארגנטינאי הוא מקור לחיקוי בכל העולם וגם בארץ, והשירים ביציעים בישראל מגיעים כולם מארגנטינה. בכל מקום בעולם, וגם בארץ, אתה רואה יותר חולצות של קבוצות מארגנטינה מאשר של הקבוצות המקומיות". לדבריו, "בפגרה האחרונה לא נמכר אמנם אף שחקן ארגנטינאי לאירופה, כנראה בגלל המצב הכלכלי ביבשת, ועדיין, תראה מי הכוכבים בצ'מפיונס ליג? כמעט כולם ארגנטינאים".

משמעות הכינויים של מועדוני הכדורגל בארגנטינה (מתייחס לאינפו)

תרבות כדורגל אמיתית באה לידי ביטוי באופנים רבים: חולצות, דגלים, שירי עידוד, וכמובן גם בעושר של השפה שעוסקת במשחק. בארגנטינה, שבה כל שחקן הוא "פרעוש", "ליצן" או "מכשפה", ושבה יש ז'רגון שלם שמתאר את מה שמתרחש במגרש, זוכות גם הקבוצות למגוון כינויים צבעוניים (שמכונים Apodos), ואשר מספרים משהו על ההיסטוריה של המועדון או על אופיו. לכל קבוצה, בעיקר לגדולות, יש יותר מכינוי אחד. לפעמים גם ארבעה וחמישה. בחרנו להביא כאן את הכינויים הרווחים ביותר. בנוסף, כיוון שהכינויים הם לא פעם תוצאה של מיתולוגיות, שהקשר בינן לבין המציאות נתון במחלוקת, יש לעתים יותר מהסבר אחד לכל כינוי. להלן רשימת הכינויים של 20 קבוצות הליגה הראשונה בארגנטינה, יחד עם אלה של ריבר פלייט מהליגה השנייה.