ככה שוחקים את בסיס הפירמידה
ועדת דודי כהן המליצה לאחד קבוצות כדי שיהיה יותר כסף לכל אחת, אבל שכחה שמדובר כאן בכדורגל - וזה לא כסף
אפשר לדון בלי סוף בסוגיה המרתקת אם זרקו בננה, תפוח או אננס לעבר שחקן זה או אחר, אבל אני מעדיף לכתוב על כדורגל. או על דברים שמשפיעים באופן ניכר על הכדורגל. וכיום נדון באחת ההמלצות של הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל בישראל (ועדת דודי כהן).
- הכדור ברגליים של ההתאחדות
- קח 700 שקל בחודש ותגדל לנו בניון חדש
- המספרים מוכיחים: ישראל היא מדינת הספורט העלובה ביותר במערב
מכירים את רעיון "איחוד הקבוצות"? אז ועדת כהן המליצה עליו. "הוועדה סבורה כי איחוד קבוצות יגדיל את מחנות האוהדים של הקבוצות ואת תקציביהן".
על פניו, ההצעה הזו נשמעת הגיונית. הרי במקום שראש עיר יחלק מיליון שקל בין חמש קבוצות, למה שלא יאחדו את כל הקבוצות לקבוצה אחת שתהנה מהמיליון שקלים האלה?
חבל שזה רק "על פניו"; בפועל, ההצעה הזו היא גיזת הזהב של כל "בעל קבוצה" שרוצה לראות איך הארנונה של תושבי הערים מחזיקה את הצעצוע המספק לו פרסום ותקשורת בעוד שהוא יכול לשמור על ידיו קפוצות בתוך כיסי מכנסיו.
חמור מזאת, בזמן שאנחנו דנים פה בכסף שוכחים דבר פשוט – קבוצת כדורגל היא יותר מסתם שם. קבוצת כדורגל היא יותר מסמל על החולצה או ממושא הערצה של אוהד כזה או אחר. קבוצת כדורגל היא גוף חי ונושם, שמביא איתו ערכים מסוימים, שמביא איתו היסטוריה ובעיקר – מביא איתו אוהדים. והנה, העסקנים מתקבצים להם יחדיו ומתוך רצון לחסוך ו/או להרוויח - הכל בשם הכסף – הם מוכנים למחוק את כל זה.
אבל כיום הקבוצה זה העסקנים. והעסקנים הם הקבוצה, כידוע.
בכלל, רעיון האיחוד של שתי הקבוצות מאותה העיר הוא פטנט עליון! מכבי פתח תקווה קיימת משנת 1912? הפועל פתח תקווה זכתה ברצף אליפויות מטורף בשנות החמישים? הבה נמחק את ההיסטוריה, נעלים את התארים ונתעלם מהיריבות בין מחנות האוהדים בשביל שיהיה הרבה כסף לקבוצה עירונית אחת. כל השאר מיותר. אז מהיום סטלמך שיחק בעירוני פתח תקווה ודני בגלייבטר הוביל את הקישור של אם המושבות. קפיש?
אם כך הם פני הדברים – להלן הצעה, במקום לאחד את קבוצות השרון או את הפתח תקוואיות, למה שלא ניקח את הכל צעד אחד קדימה וניצור ליגת על קטנה ומטריפה שתורכב ממחוזות בלבד? שירים ושערים, רייטינג מטורף, קבוצת מחוז דרום נגד קבוצת מחוז גליל, מחוז גוש דן מול מחוז ירושלים. תחשבו כמה כסף יקבלו הקבוצות האלה מכל המועצות המקומיות אותן הן כאילו מייצגות! ברצלונה הגדולה לא תעמוד מול הכוח הזה, שלא לדבר על פטנט טוב אפילו יותר – הקמת ליגה בת קבוצה אחת בלבד – ישראל! בכל שבת תעלה ישראל לאצטדיון רמת גן ותזכה מיד בניצחון לנוכח האין יריב! זו תהיה הוכחה ניצחת לכך שכסף גדול שווה אליפות בהליכה. או בעמידה.
וברצינות – המלצות מהסוג הזה מראות כמה חוסר הבנה יש בדרגים הגבוהים בכל הנוגע למושג "תרבות הכדורגל" ולהלך המחשבה בקרב אלה שאינם מעורבים בכדורגל בצורה מקצוענית.
אבי לוזון ויעקב שחר. במקום לקחת ולהרחיב את הפירמידה, לחשוב על דרכים להקל על השחקנים החובבנים, להוסיף להם עוד ליגות ועוד קבוצות ועוד מסגרות ובאופן כללי – להראות שאכפת מהם – מעדיפים להתעמר בהם ומשליכים אותם הצידה כאבן שאין לה הופכין. צילום: ראובן שוורץ
לוועדת כהן היו גם המלצות חיוביות. למשל, הגדלת הליגות החובבניות. זה סוג של חזרה לעתיד. בעצם. רק שלא מובן איך עושים זאת אם הוועדה ממליצה גם על איחוד קבוצות.
בכל מקרה, שנים אחורה אני זוכר בכל יום ראשון, בעיתון הספורט, את אותו ריבוע קטן בו היו מפורטות תוצאות משחקי ליגה ד'. כן, היה דבר כזה פעם.
מאז – רק מקצצים. קודם העלימו את הליגה הזו, אחר כך התחילו לצמצם קבוצות בליגה ג', איחדו מחוזות וכן הלאה. הכל בשם "המקצוענות". ואלו היו צעדים שהבהירו דבר אחד – הבסיס של הפירמידה, הליגות החובבניות, הן לא יותר מהבנים החורגים של האימפריה הביזאנטית מרחוב אבא הלל.
במקום לקחת ולהרחיב את הפירמידה, לחשוב על דרכים להקל על השחקנים החובבנים, להוסיף להם עוד ליגות ועוד קבוצות ועוד מסגרות ובאופן כללי – להראות שאכפת מהם – מעדיפים להתעמר בהם ומשליכים אותם הצידה כאבן שאין לה הופכין.
זה בא לידי ביטוי בהחלטות הזויות שסופן עולה אחת בלבד משני מחוזות ליגה א', זה עולה בדמות איחוד מחוזות שמביא משחקים בין קבוצות מרמלה ומרהט, וזה מגיע עד להחלטות מטופשות על משחקי השלמה באמצע השבוע בשעות הצהריים, בזמן שרוב השחקנים עובדים כי זה אחד העניינים בלהיות חובבן – אתה צריך לעבוד בשביל שיהיה אוכל על השולחן בסוף היום. בדיוק ההיפך מהכאילו שחקנים בליגת העל.
אפילו ועדת כהן כתבה שפירמידת המועדונים בישראל "צרה ורדודה משמעותית לעמות מדינות מקבליות באירופה". בישראל 32 מועדונים מקצועניים לעומת 189 מועדונים חובבנים. במדינות המקבילות באירופה ישנם 26 מועדונים מקצועיים לעומת 2,555 מועדונים חובבניים. ואגב, ל-60% מהיישובים בישראל (עם מעל מאלף תושבים) אין קבוצת כדורגל.
אפשר לברבר וללהג מהבוקר עד הערב על מנהלת הליגה או חלוקת ההכנסות, אבל זה יביא תוצרת בדיוק כמו אותה תזמורת שנגנה בעת שקיעתה של הטיטאניק. הניתוק בין הכדורגל לבין ה"עם" הולך וגדל.
פחות אנשים באים למגרשים, פחות אנשים צופים במשחק המרכזי ופחות אנשים רוצים קשר בינם לבין הדבר הרקוב הזה - אפילו אם מדי פעם הוא מייצר דרמות באצטדיון טדי. הדרך לשנות את זה מתחילה מלמטה – מלקשור בחזרה את כל אותם שחקנים חובבים ואוהדים מתוסכלים. אותם לא מעניין הכסף. אותם מעניין הכדורגל.
