הקבוצה של עמק הסיליקון

בראש הבית המערבי בפוטבול, עם מאזן של שישה ניצחונות, שני הפסדים ותיקו נדיר אחד, נמצאת סן פרנסיסקו פורטיניינרס. תחת המאמן ג'ים הארבו ממשיכה הקבוצה - חביבת הישראלים, שנחשפו לליגה בשנים הגדולות של ג'ו מונטנה וסטיב יאנג - את חזרתה ללב המאבק על האליפות בפוטבול לאחר כמעט שני עשורים איומים למדי.

הארבו מקבל את הקרדיט על בין הקווים, אולם בעסקי הספורט - ובוודאי שבליגת הפוטבול, העשירה והנוקשה מכל הליגות - אין להפריד בין מה שקורה על המגרש לבין מה שקורה מסביבו, בסוויטות היקרות של המנהלים.

הכירו את מנהל הקבוצה ג'ד יורק (31), בנו של נשיא הקבוצה לשעבר ג'ון יורק, וגם האחיין של הבעלים הקודמים אדי ברטולו ג'וניור. יורק הצטרף לקבוצה לפני שלוש שנים, טיפס במהירות בהירככיה בזכות כישרונו וייחוסו, וכעת עליו להביא את הקבוצה אל המאה ה־21. זה אומר בראש ובראשונה לפקח על בניית האצטדיון החדש, אך זה כולל גם את הניסיון התמידי להשיג את המתחרים על המגרש.

סן פרנסיסקו פורטיניינרס. משחקים היום צילום: אם סי טי

בית חדש על חשבונכם

הפורטיניינרס משחקים בקנדל סטיק פארק, אצטדיון ישן וכעור בן 52 שנה, שלא יכול לייצר לקבוצה את תזרים המזומנים שהיא מעוניינת לחלוב מהקהילה העשירה יחסית של סן פרנסיסקו. הפתרון הוא אצטדיון חדש שמוקם בעלות של 1.2 מיליארד דולר.

איפה יוקם האצטדיון החדש של סן פרנסיסקו? ליד סן פרנסיסקו. האמת, במרחק שעת נסיעה מהעיר המפורסמת. האצטדיון החדש ייבנה בסנטה קלרה הקטנה, חממה לחברות הייטק ענקיות כגון אינטל, אורקל ו־Applied Materials.

הדרך הקלה לרווחיות מיידית - ואת זה יודע כל טייקון אמריקאי, סיני, כווויתי או ישראלי - עוברת בכיס הציבורי. גם בסן פרנסיסקו יודעים את זה, והקבוצה הבטיחה לעצמה השקעה מצד העירייה של 114 מיליון דולר, בהצבעה שעברה במועצת העיר. אלא מה, נבחריה של סנטה קלרה הגדילו לעשות ולממן כ־950 מיליון דולר. כיצד? באמצעות הלוואה שנלקחה מקבוצה בראשות בנק ההשקעות הנדיב גולדמן זאקס, עם ריבית מצטברת של כ־75 מיליון דולר. בכך מצטרפת העיר הקטנה לחובות של כ־1 מיליארד דולר שלקחו הרשויות המקומיות בארה"ב כדי לממן אצטדיוני ספורט, מתוך מחשבה על "הרווח הכלכלי לעיר". אלא שמחקר שערכה ג'ודית גרנט לונג מאוניברסיטת הרווארד גילה שערים לא באמת נהנות מהרווח האמור ושעלויות הבנייה נוטות לזנק בכ־40%. הפתרון? בסנטה קלרה מקווים לכסות את ההלוואה במהירות באמצעות מכירת כיסאות (סוג של מכירת רישיונות לרכישת מינויים) מוקדמת, מכירת שם האצטדיון ומס מלונות.

ג'ד יורק. בן 31 שמצליח לגייס בכירים מפייסבוק, גוגל ואפל צילום: איי פי

יתרון תחרותי בעזרתכם

יורק מנסה לבנות את הנבחרת הניהולית הטובה ביותר בעולם. במילים אחרות, לרתום את האנשים הנכונים כדי לספק לקבוצה שלו יתרון תחרותי: אם זה בהפיכת האצטדיון למשאבת כסף ולאזור חכם ונטול מזומנים, מה שמקצר תורים (בתיאוריה) ומוריד את הפשיעה מוכוונת הארנקים; אם זה בניסיון להפוך את הקהל לרועש ביותר בליגה, מה שמשפיע על השופטים לקבל החלטות לטובתך; ואם זה במציאת המהלכים שנכון לעשות על המגרש בדקות האחרונות.

לגבי הצד העסקי, אין ספק שאצטדיון חדש במימון ציבורי הוא התחלה מצוינת לקבוצה, שמנסה לבסס עצמה מחדש כשושלת חדשה מהמערב. לגבי הצד המקצועי ומה שמסביבו, יורק מעריך שהוא שווה ערך ל־1% עד 2% ביכולת.

איך עושים את זה? לפי יורק, "מעסיקים את המוחות הכי חדים בשוק". אלא שיורק יודע שקבוצות ספורט, ובוודאי בעלים של קבוצות ספורט, לא מעוניינים לשלם המון לעובדיהם. בנוסף, לקבוצת ספורט אין יכולות כספיות להעסיק "את המוחות החדים ביותר בשוק" - הכסף, הרי, הולך לשחקנים. קשה להעסיק את המוחות החדים במיוחד כשהתחרות שלך עליהם היא מצד חברות הייטק עשירות שיושבות באזור שלך - סן פרנסיסקו?

"אנחנו לא יכולים לשלם כמו שענקיות ההייטק משלמות", אמר יורק ל־ESPN. אז איך בכל זאת הצליח יורק לגייס כמה בכירים מפייסבוק ובהם ציפורה הרמן, שהיתה סגנית האחראי לפיננסים בפייסבוק. "בתוך הרדיוס של 15 מייל מאיתנו ישנם היזמים הטובים ביותר של ימינו, ויש אנשים בפייסבוק, אפל וגוגל שיש להם תשוקה גדולה לפורטיניינרס. מה שטוב באנשים שעבדו בפייסבוק הוא שהם מעולם המדיה החברתית ויש משהו מאוד אורגני בזה".

כלומר, את הכישרון היזמי האדיר שבאזור גייסו בפורטיניינרס באמצעות הלב: אוהד ספורט יהיה מוכן לעשות הרבה מאוד עבור הקבוצה שלו. למעשה, אנחנו עושים עבורה, בעקיפין, גם כאשר אנחנו צופים במשחקים שלה בשידור ישיר, או כשרוכשים מינוי לרשת שבה היא משודרת. אנחנו עושים עוד יותר מזה כשהיא משחקת בבית ואנחנו רוכשים כרטיס. לזה אפשר להוסיף את תרומתנו כשאנחנו רעבים באצטדיון או רוצים לחנות במקום נורמלי או לקנות משהו או לנשום - הכל זה כסף שהולך לקופת הקבוצה, שהיא הכיס של הבעלים.

אין ספק שהרבה מאוד אנשים בעולם כולו היו שמחים לעבוד עבור פחות כסף, ובלבד שעל כרטיס הביקור שלהם יתנוסס שמה של קבוצתם האהובה. על זה בונה יורק. האם זה יצליח? בסבירות די גבוהה שכן. אל תשכחו שכמו כל דבר בחיים כסף הוא שיקול אחד, חשוב, אך יש עוד שיקולים. מפתה יותר לעבוד בספורט כשהאלטרנטיבה היא העולם העסקי האכזר והמשעבד של ימינו.

בספר "מאניבול" נשאל פול דהפודסטה, יד ימינו של מנכ"ל אוקלנד אייז בילי בין, והאיש שפיתח עמו את הניתוח הסטטיסטי המודרני בספורט, אם הוא לא היה מעדיף לעשות משהו משמעותי יותר בחייו. הוא הגיב באכזריות סרסקטית, "כמו מה, לעבוד בוול סטריט?".