האם דורטמונד היא הקבוצה שמנוהלת בצורה הטובה ביותר?

בעונה שעברה זכתה בורוסיה דורטמונד בדאבל הראשון שלה ב־103 שנה תוך כדי שבירת שיאי נקודות בליגה (81) והשגת הרצף המשחקים ללא הפסד הארוך ביותר (28). גם מבחינה כלכלית הקבוצה רשמה הצלחה: ההכנסות בעונת 2011/12 צמחו ב־42% מהעונה שעברה לשיא של 215 מיליון יורו (189 מ' יורו ללא מכירת שחקנים), ורווחי הקבוצה עמדו על 37 מיליון יורו (לפני מס). המספרים הטובים נרשמו למרות תשלומי בונוס גבוהים לשחקנים בעקבות ההצלחות המקצועיות.

המצב כל כך טוב עד שהאנס יואכים ואטצקה, מנכ"ל הקבוצה הגרמנית היחידה שנסחרת בבורסה, הודיע שאינו מעוניין במשקיעים המוסדיים והגדולים כי הם עשויים להפעיל לחץ על הקבוצה להעלות את ההכנסות בקצב שלא מתאים לה. "אנחנו לא מעוניינים בהם", הודיע ואטצקה, "חשוב מאוד להישאר חופשיים לקבל החלטות".

מריו גצה ומרקו רויס. "תחרותיות בר קיימא" צילום: גטי אימג'

"מצוק פיננסי"

מניות הקבוצה החלו להיסחר בשנת 2000, וקרוב ל־80% מהמניות רשומות במסחר. בעל המניות הגדול ביותר הוא ברנד גסקה, המכהן כחבר במועצת המנהלים, ומחזיק רק ב־11.6%. אגב, מחיר המניות של דורטמונד עלה ב־40% בעונה שעברה, והן נסחרו ב־2.66 יורו למניה (שווי של 163 מיליון יורו). המצב טוב כל כך עד שהקבוצה היתה יכולה להרשות לעצמה בשנה הפיסקאלית האחרונה לשלם דיבידנד של 6 סנטים לבעלי המניות. לא שזה משנה. המניה היא עניין רגשי יותר מכלכלי.

ההישגים הספורטיביים והפיננסיים של דורטמונד מרשימים עוד יותר אם מביאים בחשבון שרק בעונת 2005 היתה הקבוצה על סף "מצוק פיננסי".

כיום המועדון מנוהל על ידי "השלישייה הקדושה": ואטצקה, המנהל הספורטיבי מיכאל צורק והמאמן יורגן קלופ. כולם הוחתמו לאחרונה על חוזה ארוך טווח עד 2016.

את הקבוצה הבוגרת מאמן, כאמור, יורגן קלופ, מנג'ר צעיר, חכם, נלהב ומוצלח שקבוצתו משחקת כדורגל בדמותו - צעיר, נמרץ וחכם. את הצד המקצועי מנהל צורק ואת הצד העסקי ואטצקה.

ואטצקה עומד בראש המועדון מאז 2005, כאשר הקבוצה היתה קרובה לפשיטת רגל בשל חוב של 122 מיליון יורו. לפני כן ניהל את החברה המייצרת בגדים חסיני אש, והוא אכן היה צריך בגדים חסיני אש להתמודד עם המצב החם בדורטמונד. ב־2002 נאלץ המועדון למכור את האצטדיון שלו לקרן הון שעוסקת בנדל"ן. הקבוצה היתה מלאה בשחקנים שנקנו ביוקר וקיבלו שכר גבוה מדי. מנהלי המועדון הימרו על עלייה מדי שנה לליגת האלופות, שתממן את הוצאות השכר הגבוהות. ב־2005 הגיע המועדון למצוק הפיננסי - אחרי הפסד של 55 מיליון יורו.

יורגן קלופ, מאמן דורטמונד. לקבוצה יש תקציב שכר בסדר גודל של אברטון, סנדרלנד או פולהאם צילום: איי אף פי

האוהדים התגייסו 

האוהדים התגייסו בקמפיין ענק (אנחנו בורוסיה - Wir sind Borussia) כדי לגייס כספים ובזכותם נדחו החזרי החוב. המועדון לקח הלוואות נוספות כדי להחזיר חובות, וחברת ספורטפייב חתמה על הסכם שיווק בשווי 50 מיליון יורו שאפשר לדורטמונד למחוק את החובות הדחופים ולהתחיל להתכונן לעתיד.

.

הקבוצה, בראשות ואטצקה, למדה מהטעויות והחלה לעבוד על פי מודל בר־קיימא. האסטרטגיה הפיננסית סולידית ומסתמכת על מנטרת "מקסימום הצלחה ספורטיבית ללא חוב". "הפוקוס הוא בעיקר על פיתוח נוער", הסביר תומס טרס, מנהל בקבוצה. "למדנו שהשקעה גדולה בנוער מאפשרת פיתוח שחקנים וכוכבים ומוסיפה לקבוצה שלך המון פוטנציאל זול". האקדמיה של דורטמונד גידלה שחקנים כגון מריו גצה, מרסל שמלצר, קווין גרוסקרויז, מאטס הומלס וסוון בנדר. כולם חתומים על חוזים ארוכי טווח עד 2016 או 2017. ובזול. תקציב השכר של דורטמונד עומד על 80 מיליון יורו (בערך חצי מזה של באיירן מינכן - 158 מיליון יורו). זה תקציב ממש מגוחך ביחס לתקציבי השכר הגבוהים ביותר מ־200 מיליון יורו של צ'לסי, ברצלונה, ריאל מדריד והמנצ'סטריות. תקציב השכר של דורטמונד הוא בסדר גודל של תקציב אברטון, סנדרלנד או פולהאם.

במקביל לגידול שחקנים, הקבוצה התנהלה בחוכמה בשוק העברות השחקנים - בעיקר בשווקים לא מוכרים. "כל רכישה צריכה להיות בעלת פוטנציאל מכירה ביותר כסף", הסביר צורק.

אוהדים לפני מפרסמים

אולי הנס, הנשיא של באיירן מינכן, ציין ש"מכיוון שאין להם כסף הם עושים זאת". ובכן, בדיוק. לדורטמונד אין השריר הפיננסי שיש לבאיירן, ולכן בחרה באופן מובהק במודל אחר. בהשוואה לחמש השנים עד עונת 2004/05 הוציאה הקבוצה 97 מיליון יורו על רכישת שחקנים (נטו). בתשע השנים האחרונות הוציא המועדון רק 5 מיליון יורו נטו בשוק העברות השחקנים. באיירן הוציאה בשלוש השנים האחרונות 116 מיליון יורו על רכש. רק העונה הוציאה 70 מיליון יורו על שחקנים.

דורטמונד, לעומת זאת, הוציאה 17 מיליון יורו על מרקו רויס המצוין (יליד דורטמונד ואוהד הקבוצה), אבל זה בעיקר בזכות מכירת שינג'י קאגוואה, שאותו רכשה בפחות מחצי מיליון יורו, עבור 16 מיליון יורו. דורטמונד צפויה להמשיך למכור את כל הכוכבים שלה, אבל המבנה הספורטיבי צפוי לאפשר לה להמשיך להתחרות. אגב, גם במקרה של עונה גרועה, מציינים בקבוצה שהיא תוכל להסתדר גם בשלוש שנים ללא ליגת אלופות.

האם המודל הזה יכול להציב את דורטמונד כמתחרה הקבועה של באיירן מינכן לאורך השנים? זה יהיה קשה. באיירן מינכן הודיעה השבוע על הכנסות שיא של 333.2 מיליון יורו ורווח גבוה של 11.1 מיליון יורו בעונת 2011/12. באיירן רווחית כבר 20 שנה ללא פעילות בשוק העברות השחקנים (בניגוד לדורטמונד).

אם מחשבים רק את הכנסות הכדורגל (ספונסרשיפ, זכויות שידור, ימי משחק), אז דורטמונד אמנם במקום ה־11 באירופה מבחינת הכנסות (189 מיליון יורו) אבל זה כסף קטן ביחס ליריבות כגון ריאל מדריד (479 מיליון יורו), ברצלונה (451), מנצ'סטר יונייטד (367) ובאיירן, שמכניסה 132 מיליון יורו יותר מדורטמונד.

השחקנים מודים לאוהדים. מחיר מינוי ליציע המרכזי עומד על 187 יורו לכל העונה (109 יורו לצעירים). לשם השוואה, מחיר מינוי ליציע המרכזי של מכבי תל אביב בכדורגל עומד על 290 יורו, פי 1.5 צילום: רויטרס

מנוי זול יותר מאשר של מכבי תל אביב

באיירן בונה על ההכנסות המסחריות הגבוהות באירופה (שכוללות גם הכנסות מבעלי המניות בקבוצה אדידס ואאודי), ודורטמונד "העתיקה" את המודל העסקי הזה. ההכנסות המסחריות הוכפלו מלפני חמש שנים ל־97 מיליון יורו, אשר מהווים 57% מההכנסות (ומציבים את הקבוצה במקום החמישי באירופה בהכנסות מסחריות). ההכנסות מזכויות שידור עומדות על 60 מיליון יורו, ו־31 מיליון יורו נכנסים מימי משחק. אגב, ההכנסות המסחריות הגבוהות הן חלק מהמדיניות של הכדורגל הגרמני, שמכניס מעט יחסית מהסכמי זכויות שידור כדי לאפשר שידורים בערוצים פתוחים. אלו מעניקים יותר חשיפה ומעלים את ההכנסות המסחריות.

ההכנסות הגבוהות מספונסרים מאפשרות לדורטמונד קהל ענק (80,500 איש במשחק בממוצע, יותר מכל קבוצה אחרת באירופה) ובזול (דורטמונד רושמת את ההכנסה הנמוכה ביותר מימי משחק מבין 20 הקבוצות העשירות באירופה). לשם השוואה, בעוד שארסנל, מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה וריאל מדריד מכניסות כ־100 מיליון יורו בעונה מימי משחק, דורטמונד מכניסה רק 28 מיליון יורו. גם משום שלדורטמונד יש פחות משחקים (18 ולא 20 קבוצות בליגה) אבל בעיקר בגלל מחירים שווים לכל נפש - מחיר מינוי ליציע המרכזי עומד על 187 יורו לכל העונה (109 יורו לצעירים). לשם השוואה, מחיר מינוי ליציע המרכזי של מכבי תל אביב בכדורגל עומד על 290 יורו, פי 1.5.

אם נשווה את BVB למועדון אחר שחי בזכות מכירת שחקנים, ארסנל, אז ההכנסות המסחריות של המועדון מלונדון מהוות 23% מסך ההכנסות שלו, בעוד שההכנסות מיום משחק הן 41%. זה אומר שבגדול, דורטמונד מסתמכת על ההכנסות הגדולות מהחברות הגדולות שמעניקות לה חסות (פומה, Evonik, אופל ועוד), ובכך "מסבסדת" כרטיסים זולים לאוהדים, בעוד שארסנל מסתמכת בעיקר על הכיס של האוהדים שלה ופחות על הכיס של בעלי הבית והחברות העשירות.

אמנם המדיניות של הכדורגל הגרמני היא שהאוהדים הם לפני הכל, אבל דורטמונד לוקחת את הפילוסופיה והמדיניות הזאת לגבהים חדשים. ניתן רק לקוות שהיא תמשיך לזכות בתארים, ואולי גם בתארים אירופיים, כדי להראות לכולם שאפשר להצליחבלי כסף של שייח', אוליגרך או מיליוני אוהדים באינדונזיה.