הבחירה של פפ: ניצחון לערכים
המאמן הקטלוני גדל בבית של פועל בניין פשוט. סביר להניח שההצעות הכספיות הגדולות מהנובורישים במנצ'סטר, לונדון פריז דחו אותו יותר מאשר משכו אותו
הפניה הראשונה של באיירן לפפ גווארדיולה היתה בתום העונה שעברה, לאחר שהקבוצה הגרמנית הפסידה לצ'לסי בגמר והיה ידוע לכל שהמאמן הקטלוני עוזב את ברצלונה.
כריסטיאן נרלינגר, הג'נרל מנג'ר של הבאוורים, פנה לאחיו של פפ, פרה, וקיבל דחייה מנומסת. "נדבר עוד שישה חודשים". מאז נרלינגר עזב את הקבוצה אבל בבאיירן המשיכו לרצות את המאמן הקטאלני בן ה-41. ובסוף הם אכן השיגו אותו – להפתעת כולם. עם זאת, מי שמכיר את גווארדיולה וגם את האישיות הייחודית שלו, יודע שההחלטה שלו לא ממש מפתיעה.
אז איך באיירן הצליחה להביא את פפ לאליאנץ ארנה? זה בטח לא היה הכסף. "באיירן לא היתה הקבוצה שהציעה הרבה כסף", אמר סוכנו של פפ גוואדיולה, ז'וף מריה אורוביטג.
צ'לסי הציעה, כביכול, 300 אלף ליש"ט בשבוע למאמן המוכשר. מנצ'סטר סיטי הציעה את כל הטוב שבעולם עם בנק בלתי נגמר בשם אבו דאבי. הקטארים של פריז סן ז'רמן גם כן הגישו הצעות מכובדות וקיוו שהתקופה הקצרה של פפ כשחקן בקטאר תעזור. בבאיירן ידעו שאי אפשר יהיה להתחרות עם ההצעות הכספיות האלה אבל היתרון שלהם היה שהם דיברו באותה השפה של פפ.
יש לזכור שאביו של פפ היה פועל בניין פשוט (שבנה את ביתו בעצמו) והקשר לשעבר התחנך על ערכים של צניעות, עבודה קשה ונימוסים. הכסף הגדול שהרוויח במהלך הקריירה שלו לא שינה אותו וסביר להניח שהסכומים הגבוהים שהציעו לו רומן אברמוביץ' והנובורישים האחרים רק דחו אותו.
פפ רצה להתחבר ערכית לפרויקט הבא שלו. הרי מדובר על מאמן שפעם אמר כי הקבוצה הספרדית היחידה שהוא מוכן לאמן, מלבד ברצלונה, היא אתלטיק בילבאו, שמתעקשות לשחק רק עם באסקים. וזו בדיוק הנקודה שאנשי באיירן הדגישו בשיחות: הערכים שהוא יכול להתחבר אליהם והדמיון הרב בין באיירן לברצלונה.
בהרבה מובנים, באיירן מינכן היא יותר ברצלונה מברצלונה. שני המועדונים הם בבעלות אוהדים - אין בהם בעלים אחד שמפטר מאמן בגלל שני הפסדים או בגלל שהוא לא שיחק "כדורגל התקפי". שני המועדונים גם שמו לעצמם כמטרה לבסס את הקבוצה הראשונה על שחקני בית, שני המועדונים שנואים במדינות שלהם אבל גם זוכים לאהדה עצומה בהן וברחבי העולם. שני המועדונים שונאים את ריאל מדריד.
חוץ מזה, יש הרבה מאוד היגיון קר בבחירתו של פפ.
קודם כל, הוא יקבל לא מעט כסף (ככל הנראה 9 מיליון יורו בשנה שכוללים חוזה חסות עם אדידס, אשר שמחזיקה בכ-10% מבאיירן). בנוסף, באיירן מינכן היא אחת מארבע הקבוצות המכניסות ביותר בעולם, היא כמעט והחזירה את כל החובות שלה שנובעים מבניית האצטדיון החדש, מה שיאפשר לה לרכוש שחקנים בכסף רב (וללא תמיכה של משקיע חיצוני). גרמניה היא המדינה במצב הכלכלי הטוב ביותר באירופה וכך גם הליגה המקומית, שרושמת רווחים ומשוחקת מול יציעים מלאים באוהדים נהדרים.
באיירן, למרות תדמית "ה-FC הוליווד שלה", היא מועדון שמנוהל היטב (כבר 20 שנה שהוא ברווח תפעולי) על ידי אנשים אמינים וחרוצים. רובם שחקנים לשעבר שמעבירים את המסורת של באיירן מדור לדור. בנוסף, בבאיירן יצטרך פפ להתמקד אך ורק באימון הקבוצה - ביסודיות שהוא רגיל לה - ולא להתעסק ברכישות שחקנים או מחלקות נוער. הוא בטוח יסייע וידרוש שחקנים אבל זה לא יהיה תפקידו. וגם עם התקשורת ייאלץ להתמודד פחות מאחר שמנהלי הקבוצה הם אשפי תקשורת שמדברים נון-סטופ על הקבוצה.
מבחינת שאיפות, באיירן מינכן תמיד רצתה להיות הכי גדולה בגרמניה ואירופה - כמו ברצלונה. ככה שלא מדובר בלחץ שגווארדיולה לא מכיר. ייתכן אפילו שהלחץ הפנימי שלו יפחת מאחר שהוא לא יהיה כה מזוהה וקשור רגשית למועדון כפי שהיה למועדון בו הוא גדל ואותו אהד מילדות.
מבחינה מקצועית, המועדון עדיין רץ על המסילה שהניח לואי ואן חאל, אותו גווארדיולה תיאר כ"אחד מהאנשים שדיברתי איתם הכי הרבה על כדורגל". ואן חאל הוא אחד מהאנשים שהשפיעו הכי הרבה על הקריירה של גווארדיולה כמאמן.
מבחינת פפ, התפקיד בבאיירן משתלב טוב גם בתכנוני הקריירה שלו. הוא ציין שהוא מעוניין לאמן באנגליה אבל כיוון שצ'לסי ומנצ'סטר סיטי הן לא בדיוק כוס התה שלו, בבאיירן הוא יכול "לחכות" לתפקידים יותר מעניינים שיתפנו בעוד שלוש שנים: בארסנל או אפילו במנצ'סטר יונייטד. ייתכן מאוד גם שפפ בחר בבאיירן בגלל שזה אומר שכמעט בוודאות שהוא לא יצטרך להתמודד באופן יום-יומי עם הנמסיס שלו – ז'וזה מוריניו, שספק גדול אם יעבור לליגה הגרמנית.
אגב, לפי הפרשן סיד לואו, אחת מהסיבות הגדולות שגווארדיולה בחר לגור בניו יורק שנה ולעבור לגרמניה היא גם שלילדים שלו תהיה שליטה באנגלית וגרמנית. בנוסף לספרדית וקטאלנית. ושלא יהיה לכם ספק, מדובר כאן בשיקול חשוב מאוד עבור פפ וזוגתו.
בסופו של דבר, המאמן הכי נחשק באירופה עשה בחירה ערכית ולא כספית. זה יכול וצריך לעורר קצת אופטימיות.