הגזענות לא נולדה ביציעי טדי
זהו הפרי הנבאש של פוליטיקה ימנית רדיקלית שיש לה מהלכים, לכאורה לגיטימיים, בפוליטיקה הישראלית כבר זמן מה
הקומץ הגזעני הם כמובן, אוהדי בית"ר ירושלים - אמנם גדול וצעקני - אך בהחלט רק שיעור מסוים מכלל אוהדי בית"ר שרובם נורמטיבים כמונו. עכשיו אפשר להתרווח ולהירגע: השעיר לעזאזל סומן והודר. המחנה שלנו, של אוהדי הכדורגל ושל הישראלים בכלל, נקי כפי שאנחנו מדמים את עצמנו מאז ומעולם. כי מי היה מעלה על הדעת שבישראל היהודית-ציונית יישא מישהו את דגל טוהר הגזע. כפי הנראה מדובר בתקלה שמשום מה נזנחה על ידנו. עכשיו די, סגרנו.
גאידמק ביציע בית"ר. הגזענים הם רק שיעור מסוים מהאוהדים צילום: ראובן שוורץ
מה שהתרחש במשך זמן רב ביציעי טדי (אגב לא רק שם) לא נולד שם אלא יובא מבחוץ. זהו הפרי הנבאש של פוליטיקה ימנית רדיקלית שיש לה מהלכים, לכאורה לגיטימיים, בפוליטיקה הישראלית כבר זמן מה. הקומץ של אוהדי בית"ר אינו במפורש חירש, קטן ושוטה. יש לו ממי ללמוד. אלי ישי, שר הפנים היוצא, הוא "מורה הלכה" באשר לדרך שבה יש לנהוג בגויים (בעיקר פליטים-שחורים "נושאי מחלות" ). אבל הוא לגטימי. כמה חברי כנסת מסיעת הליכוד אמרו דברים שאינם חמורים פחות ממה שאומרים אוהדים של בית"ר, ואיש לא ביקש מן המשטרה לפעול נגדם - להם, הרי, חסינות שהיא רשות להיות גזענים.
ובשורה התחתונה, בינתיים, יושב ראש "יש עתיד" (למי?) מודיע בריש גלי כי הוא לא יתחבר ל"זועביז'", כלומר למפלגות שנבחרו על ידי ציבור הערבים בישראל. יש לו מה שאין לאוהדי בית"ר: יכולת ניסוח דקה יותר משלהם אך גסה לא פחות. כמעט איש לא מחה. גזענות כפי הנראה נמדדת על פי האומר ולא התוכן.
נ.ב יש להסיר את הכובע בפני איציק קורנפיין. כדאי שגם אחרים ילמדו איך להתמודד בנחישות מפני חורשי רע לכדורגל הישראלי.
הכותב הוא מרצה בכיר ופרופסור חבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא כתב מספר ספרים על הכדורגל הישראלי ביניהם "כדורגל ולאומיות", "ממשחק לסחורה", "הוא איזה מלחמת מענגת" ועוד
