מה המערך שלכם לקיץ?

"כל המטרה באימונים היא להעלות את המהירות של מה שאתה עושה ולעשות את זה בדיוק מירבי", אמר סזאר לואיס מנוטי, המאמן הארגנטינאי האגדי. המהירות שבה נעשים דברים בכדורגל מתגברת כל הזמן. הידע שמצטבר, הניסיון שנאסף, ההבנה המתרחבת והזרימה של האינפורמציה בין אנשים, מדינות, קבוצות מתגברת. כל אלו מאפשרים התקדמות אנושית מרשימה. וכמו שטכניקות האימון, התזונה, הפיזיותרפיה והרפואה מאפשרות לאדם לשבור עוד ועוד שיאים אולימפיים, כך גם המהירות של הכדורגל מתגברת ואיתה הדיוק בפעולות. החדשנות בתחומי המדעים והאימון מאפשרת שיפור טכניקה אישית וגם כושר גופני. בזכות השיפורים והשידרוגים הללו ראינו את באיירן מינכן של  השנה.

שחקני באיירן. יכולים לעשות את מה שברצלונה עושה - רק מהר יותר צילום: איי אף פי

טיקי טאקה על סטרואידים

באיירן מינכן, למשל, לקחו את ה"טיקי-טאקה" של ברצלונה והעבירו אותו אבולוציה פיזיולוגית. הגרמנים מאמינים במשחק מסירת קצרות ותנועה ללא כדור – אבל הם עושים את זה עם הרבה יותר פיזיות מאשר הספרדים. אז אם צ'אבי קצת נמוך ואולי טיפונת שמנמן, מקבילו בבאיירן מינכן הוא באסטיין שוויינשטייגר הגבוה, החזק ובעל הגוף שבנוי כמו של ספורטאי על. אם לצ'אבי היה יתרון מוחי על פני יריביו ולכן הצליח למסור ולשמור על הכדור יותר טוב מהם, אז מול שוויינשטייגר אין לו את היתרון הזה.

 אם לברצלונה יש את אנדרס אינייסטה, שמייצר לעצמו שטחים עם תנועת גוף וכדרור מושלם אך לא במהירות גבוהה מדי, אז לבאיירן מינכן יש את תומאס מולר שמייצר לעצמו שטחים עם תנועה בלתי נגמרת ויכולת קבלת החלטות בקור רוח בזכות כושר גופני עילאי. המולר הזה גם יכול לחטוף כדור בחצי המגרש וגם לעלות לנגיחה מעל בלם בסוף המהלך שהוא עצמו התחיל. אין כאלו שחקנים בברצלונה.

אולי באיירן לא שומרת על הכדור בדיוק כמו ברצלונה, אבל היא קרובה מאוד. בחצי הגמר שלהם נגד ברצלונה הם פשוט גרמו לקבוצה הקטאלונית להיראות עייפים, חלשים ואיטיים. באיירן יכולה לעשות את מה שברצלונה עושה - רק מהר יותר.

אם בקיץ שעבר כולם דיברו על מערך האין חלוצים של נבחרת ספרד – והמשחק האיטי והמחושב שלהם – אז השנה נראה שכולם מדברים על המשחק המדויק אך המהיר של דורטמונד ובאיירן מינכן. טיקי-טאקה על סטרואידים. שחקני כנף מהירים (ע"ע אריאן רובן ופרנק ריברי), קשרי אמצע חזקים, בעלי כושר וטכניקה עילאית (ע"ע באסטיין שוויינשטייגר וחאבייר מרטינס) וכמו במקרה של ברצלונה, בלמים שיכולים להוביל את הכדור להתקפה ומגנים שמשחקים כשחקני התקפה לכל דבר.

אנדראה פירלו. אם אין שניים שיכולים לעשות הכל - אז עדיף פליימייקר כמוהו צילום: רויטרס

כשזה עמוק

במקביל להתפתחות הקבוצות המהירות התפתח זן חדש של שחקנים שמטרתם להאט את המשחק כשצריך ולארגן אותו. אנדראה פירלו הוא האבטיפוס של "הפליימייקר העמוק" – שמשחק מאחוריי שני קשרים הגנתיים ומארגן את ההתקפות מעומק המגרש. מיקל ארטטה בארסנל, מייקל קאריק במנצ'סטר יונייטד, סרחיו בוסקטס מברצלונה, צ'אבי אלונסו בריאל מדריד, אילקאיי גונדוגאן מדורטמונד ועוד. הם אמורים לפרק את משחק הלחץ של יריבות כמו באיירן מינכן, לארגן את ההגנה ולמסור את הכדורים הארוכים והמדויקים לקשרים היצירתיים שנמצאים ליד רחבת היריב.

אם אין באפשרותך להעסיק שני קשרים מרכזיים שיתפקדו כ-50/50 במערך 4-2-3-1, כלומר יפרקו התקפות היריב, יעשו משחק לחץ קרוב לרחבת היריב ויהיו מדויקים וחדים מספיק כדי לשחרר כדורי עומק או לבעוט, אז צריך "מבוגר אחראי" בקישור. מישהו שישב מאחוריי ההתקפה ויהיה הגנרל מאחורה. על פניו, שני הקשרים האנרגטיים עדיפים – התוצאות באירופה העונה מוכיחות זאת – אבל מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה ויובנטוס זכו באליפות עם פליימייקר עמוק.

כיוון שכדורגל הוא משחק הוליסטי וכל תנועה של כל שחקן משפיעה על שחקן אחר – אז כשבוחרים בין פליימייקר עמוק ב-4-1-2-3 או בשני קשרים 50/50 ב-4-2-3-1 – יש לכך השפעה על בחירת סוג החלוץ שאתה רוצה בקבוצה שלך. שחקן מטרה לוחץ כמו מריו מנדז'וקיץ' שאולי לא כובש הרבה, אבל יעיל מבחינה הגנתית ומייצר לחץ מליד רחבת היריב מה שמייצר שערים קלים - מתאים לקבוצה לוחצת עם שני קשרים אמצעיים. "9 מזויף" כמו ליאו מסי, שמגיע מעומק המגרש ומייצר לעצמו מצבים, מתאים יותר לקבוצה עם פליימייקר עמוק. .

ואולם, יש גם את החלוצים השלמים שיכולים להתאים לכל מערך. כי ההתפתחות והאצת ההתקדמות קוראת גם אצל חלוצים ולא רק למערכים. שחקני מטרה גבוהים יכולים להיות בעלי יכולות בישול של צ'אבי או אינייסטה – אדינסון קאבאני, רדאמל פאלקאו, זלאטן איברהימוביץ', רוברט לבנדובסקי, רובין ואן פרסי, לואיס סוארס – כולם חזקים, מהירים יחסית, מדויקים, בעלי טכניקה משובחת ויכולת לקלוט את הכדור ולשחרר אותו מהר – בבעיטה או מסירה.

כל ההתפתחויות הטקטיות הללו ישפיעו על שוק העברות הקיץ כמעט באופן ודאי, וישפיעו על מחירי השחקנים. שחקן שמתאים לטרנד יעלה יותר משחקן שלא מתאים לטרנד בגלל הביקוש.

אז מי הכי מבוקש?

המרוץ להשגת היתרון היחסי כבר התחיל. אבל "בזכות" הפייר פליי הפיננסי, אנחנו רואים שרק קבוצות מאוד מכניסות יכולות להרשות לעצמן לרכוש את מי שהן רוצות. הכישרונות הולכים להצטבר במספר מאוד קטן של קבוצות, שמכניסות מספיק כדי להביא אותם. שוק ההעברות הקיץ יהיה עמוס - קבוצות צריכות להשתנות ולהתעדכן. אבל נראה שבגלל אופ"א, רק חבורה מאוד מבוססת הולכת להשתדרג.