זה לא רקוב, זה דבש
הכדורגל הישראלי יוכל להשתנות רק אם המועדונים ורשויות הכדורגל ישתפו פעולה עם מוסדות המדינה
קודם כל, בוא נעשה סדר במלחמת הספינים והעמדות המתאומות. המחלוקת הגדולה בין ההתאחדות לכדורגל למשרד הספורט היא על הליך הבחירות של יו"ר ההתאחדות. הבחירות הקרובות מתקיימות בינואר 2014, ובמשרד הספורט רוצים שההתאחדות תשנה את ההליך כבר לקראת הבחירות הקרובות. זה אומר שאבי לוזון לא יוכל להמשיך בתפקידו, והוא רוצה להמשיך. הוא אפילו מוכן להלשין לפיפ"א כדי שירחיקו את הנבחרת מטורנירים בינלאומיים כדי להמשיך בתפקידו. אז כרגע מה שמעניין את ההתאחדות לכדורגל זה שאבי לוזון יישאר יו"ר ההתאחדות. הם מוכנים לשקר בנוגע לזה. לדוגמה, הם מציינים שהם מיישמים את מסקנות ועדת כהן, אבל מבדיקה פשוטה ניתן לראות שזה פשוט לא קורה. לא בעניין השקיפות, לא בעניין צמצום הליגות, לא בשיתוף פעולה עם אוהדים, לא ביישום החלטות ועדת שטרוזמן, לא בהפרדה מוחלטת של מערכת בתי הדין ולא ב"יצירת קרקע פורייה למשיכת משקיעים איכותיים". גם מינהלת הליגה לא הוקמה ותלויה בהסכם השיווק עם הטוטו.
בקשר לתביעת הדיבה של ההתאחדות נגד ירון זליכה שתיאר את שורשי הכדורגל כ"רקובים", זה עוד ספין ופתח לאבי לוזון להתלהם ("המוח של זליכה רקוב"). הבחירות הן אירוע פוליטי שבו נחתמים הסכמים ואין בהן שמץ של "דמוקרטיה". זה הליך של "אני מגרד לך את הגב, ואתה מעניק לי איזה צ'ופר". זה עניין שאפשר להגדיר כ"רקוב"; כשאין מספיק מועדונים בישראל ועדיין לא עושים דבר בעניין - זה רקוב; כששחקנים ישראלים לא זוכים לחופש תעסוקתי עד גיל 24 ובהרבה מובנים הם בני ערובה של המועדונים - זה ריקבון; כשיש מאמנים ישראלים שמקבלים 700 שקל בחודש וכמדיניות מפטרים אותם בתום כל עונה כדי לא לשלם להם ותק - זה רקוב; כשפושע מורשע עובר בין קבוצה לקבוצה כבעלים ומקבל את האישור לכך מההתאחדות - זה רקוב; כשכל המחזורים האחרונים של הליגות הנמוכות מטונפים ממכירת משחקים - זה ריקבון. ואם זה לא רקוב, אז מה רקוב?
מנגד, משרד הספורט לא ממש נקי כפיים: הדרישה שלו להחליף את היו"ר אינה חוקית; התחושה היא שהשרה רואה בהתאחדות כעוד מקור אפשרי לג'ובים לחברי מרכז ומקורבים; עניין "הזיקה" לקבוצה מגוחך - יושבי ראש של התאחדויות בעולם אינם נקיים מאינטרסים (אם כי לרוב ההתאחדויות המתוקנות יש יו"ר עצמאי ויש מינהלת חזקה ועצמאית); הטוטו בתור ספונסר לוקח על עצמו הרבה יותר מדי אחריות. אם הוא לא רוצה להיות מזוהה יותר עם הכדורגל הישראלי, אז שלא יחתום איתו על הסכם. ההתאחדות לכדורגל תסתדר. היא תוריד את תקציב המינימום לכולם, והכדורגל הישראלי יהיה עוד יותר עלוב ממה שהוא.
ועכשיו לדברים החשובים
הבעיה היא שכולם עוסקים עכשיו במלחמה האישית בין לימור לבנת לאבי לוזון. את הדיון המהותי לא מקיימים. הדיון המהותי צריך להיות על המלצות הוועדה של ירון זליכה, ובדומה להמלצות של ועדת דודי כהן, הן מתייחסות לנושאים המרכזיים שפוגעים בכדורגל הישראלי.
קודם כל, הוועדה ממליצה כי המדינה לא תתמוך במישרין או בעקיפין בהתאחדות לכדורגל, אלא אם כן תמלא תנאים שהוצבו בפניה. האם הכדורגל הישראלי יכול לשרוד בלי תמיכה ציבורית? לא. ולכן, אם צוות יישום המלצות ועדת זליכה יהיה רציני, אז ניתן לעשות כאן שינוי ענק.
אז מהן ההמלצות העיקריות שראשי הקבוצות וההתאחדות ממש לא מתכוונים לאמץ?
.
א. שקיפות. על פי הדו"ח של זליכה, "הדו"חות הכספיים של ההתאחדות יפורסמו לציבור... ההתאחדות תנהל אתר אינטרנט, שבו יפורסמו לציבור, באופן מלא, כל הדו"חות כאמור, התקציבים, הפרוטוקולים, החלטות בתי הדין של ההתאחדות, התקנונים, כללי הקצאת הכספים וחלוקתם בפועל למועדונים". גופי ההתאחדות נדרשים לאמץ את הוראות חוק חופש המידע.
מדובר כאן בעניין קריטי. ההתאחדות לכדורגל, ראשיה וראשי הקבוצות לא רוצים את השקיפות הזאת. מי שלא רוצה שקיפות, רוצה להסתיר דברים. גם ועדת כהן דרשה שקיפות ועדיין לא מקבלת אותה.
ב. לפי זליכה, "ההתאחדות לכדורגל או מינהלת הליגה לא יתערבו בהליכי התביעה והשיפוט". הוא ממליץ גם כי כהונתו של התובע תהיה קצובה לתקופה אחת בת חמש שנים. הוועדה ממליצה על הקמתו של בית דין לערעורים בתחום הספורט בדמות בית דין CAS. "בית דין זה ישמש כערכאה עליונה לכל סכסוכי הספורט בכל ענפי הספורט ויפסוק בהתאם לחוקי מדינת ישראל". ההתאחדות אמנם מינתה את אורי גורן כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות - אך גם הוא מונה בכפוף להחלטת היו"ר. בעייתי.
ג. מינהלת הליגה על פי ועדת זליכה אמורה להיות מנוהלת על ידי הקבוצות שהן "בבחינת גופי הניהול והביצוע של המשחק". ועדת זליכה דורשת לאמץ קריטריון רישוי בישראל ותנאים בסיסיים שיבטיחו הזרמת כספים לתשתיות ולמחלקות הנוער. הוועדה גם ממליצה על מודל הרישוי הגרמני. כלומר, הצבת תנאים בסיסיים וקריטריונים לתגמול נוסף על כל פעולה נכונה. "תנאי בסיס יבטיחו השקעות מספקות בטיפוח מחלקות נוער, קשרי אוהדים וחינוך, תשתיות ומתקנים מורשים, ניהול וארגון ובעלי תפקידים הולמים, וכן עמידה בתנאי שקיפות והתנהלות כלכלית יציבה. במסגרת זו יצטרכו הקבוצות להראות מינוי של בעלי התפקידים הבאים לכל הפחות: מנכ"ל, מזכיר, מנהל שיווק, ראש תוכנית פיתוח נוער, מנהל כספים, מאמן ראשי, קצין ביטחון, רופא, פיזיותרפיסט, מאמן נוער לכל קבוצה, קצין תקשורת ונציג קשרי אוהדים וקהילה". רוב הקבוצות לא עומדות ולא רוצות לעמוד בתנאים הללו.
ד. הוועדה ממליצה על מבחני Fit and Proper לכל מי שרוצה להיות בעלים של קבוצה. בעלותו צריכה להיבחן על ידי ועדה, שתבדוק את תרומתו לחברה, את מקור הונו ואת שותפיו העסקיים, "לפני שהוא מבקש להיות בעלים של גוף שיש לו צד ציבורי הכולל גם אחריות לילדים, לנערים ולנוער. שיקול הדעת שיינתן לוועדה - ראוי שיהיה רחב כדי שניתן יהיה למנוע כניסת גורמים לא
נורמטיביים לענף". אם היו מקבלים את המלצות ועדת זליכה, אלי טביב, חבר של משפחת לוזון, לא היה מקבל אישור להיות הבעלים של הפועל תל אביב ואז של בית"ר ירושלים. אולי בגלל זה ההתנגדות כה גדולה?
ה. אולי הסעיף הכי מעניין בהמלצות ועדת זליכה זה עניין מבנה הבעלות על הקבוצות. הוועדה ממליצה לקבוע שני מודלים למבנה בעלות בקבוצת כדורגל: מודל של קבוצות אשר להן בסיס כספי פרטי עצמאי, שאינן נהנות כלל מכספי הציבור, ומודל של קבוצות הנהנות במישרין או בעקיפין מכספי הציבור.
קבוצה ללא תמיכה תוכל להתנהל כחברה בע"מ שלאור האופי הציבורי של הפעילות שלה תצטרך למנות שני דירקטורים ציבוריים ותידרש לפרסם לציבור דו"חות כספיים שנתיים. קבוצות נתמכות, שהן הרוב הגדול של קבוצות הכדורגל בישראל, יאושרו כמוסדות ציבור כדי לתמרץ תורמים שייהנו מזיכוי מס ויתאגדו במסגרת עמותה או חברה לתועלת הציבור, שלהן ועד מנהל של שבעה אנשים לפחות. זכויות הניהול יועברו לגוף ניהול במסגרת הסכם המאפשר ביסוס ניהולי תוך מתן אפשרות לשינוי. האסיפה הכללית שתעניק את המנדט לחברה המנהלת תורכב מ"הציבור" הקשור לקבוצה - שחקני הקבוצה מעל גיל 12, הורי השחקנים שלא עברו את גיל 12, כל בעלי המינויים של הקבוצה, מאמנים וצוות מקצועי. חברי העמותה יבחרו ארבעה מתוך חברי הוועד המנהל, שימנה שבעה חברים. הוועד המנהל גם יקבל את ההחלטות העקרוניות הקשורות בקבוצה. בקיצור, מוצע כאן ניהול הקבוצה על ידי האוהדים, אנשי הצוות המקצועי, ההורים המשלמים על בתי הספר לכדורגל והשחקנים. הקבוצות מתנגדות לכך. מבחינתן, הן רוצות להמשיך לקבל כסף ציבורי ולא להתייחס לציבור.
רק מהשטח
הוועדה עושה גם חריש עמוק בכל הקשור למחלקות הנוער והילדים וגם לגבי מעמד המאמן. היא דורשת אסטרטגיה רחבה בכל הקשור לשיפור התשתיות ומחלקות הנוער בישראל. שינוי זה וההשקעות הללו דורשים את שיתוף הפעולה של ההתאחדות לכדורגל והממשלה. כעת מה שמונע את השינוי הזה הוא הסכסוך בין הקבוצות וההתאחדות לבין רשויות המדינה.
בגלל הסכסוך הזה שום דבר לא יכול להיות מיושם, וכנראה לא יהיה מיושם עד שאבי לוזון יעזוב את תפקידו. מה עושים? אורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, אמר ש"רק קבוצות כדורגל יקבעו מיהו היו"ר". אז הנה התשובה: אם רוצים שינוי, צריך להתחיל אותו ברמת השטח. בהשתלטות על הקבוצות. שעמותות אוהדים, עיריות ואנשי עסקים שאיכפת להם מהכדורגל ישתפו פעולה ויסלקו את כל הגורמים הלא רצויים והרקובים שהשתלטו לנו על מועדוני הכדורגל. ואז יגיע השינוי.