סוונסי - המנצחת האמיתית בדרבי הוולשי

לסוונסי היה שבוע עם חדשות מעורבות. לפני ההפסד ביום ראשון לקארדיף סיטי בדרבי הוולשי הראשון בפרמיירליג, סוונסי הודיעה על רווחי שיא של 15.8 מיליון ליש"ט. לפני כן, קבוצת הנוער של המועדון כבשה שער קבוצתי נפלא שנהפך לוויראלי (ניתן לראות אותו כאן).

אוהדי קארדיף סיטי מרימים שלט נגד הבעלים. מחר הוא יהיה כאן? צילום: אימג'בנק, Gettyimages

למרות ההפסד הכואב לקארדיף, השער של שחקני הנוער (מהלך של 32 מסירות נגד לידס יונייטד), מראה שהעתיד של סוונסי סיטי בליגה הבכירה די בטוח. השער הזה מראה כי במועדון יש פילוסופיית כדורגל ברורה - כדורגל שמבוסס על משחק מסירות קצרות - שעוברת כחוט השני מקבוצות הנערים ועד הקבוצה הבוגרת. הפילוסופיה הזו לצד מבנה שכר בריא (50% מההכנסות הולכים לכיוון שכר בעוד שהממוצע בפרמיירליג עומד על 72%), ורווחים של כ-30 מיליון ליש"ט בשנתיים האחרונות (המועדון השקיע את רוב הרווחים חזרה באקדמיה ובמתקני האימון שלו), מראים כי סוונסי היא אחת ממוסדות הכדורגל הבריאות ביותר בבריטניה.

עדות נוספת לעבודה הטובה של סוונסי ניתן לראות בכך שהאוניברסיטה המקומית זוכה להתעניינות בינלאומית רבה מאז שהקבוצה בפרמיירליג ובכך שהכלכלה המקומית נהנתה מעלייה ניכרת בהכנסות (כ-120 מיליון ליש"ט בשנתיים) בזכות המועדון.

כל זה נעשה לא בזכות בעלים מיליארדר שהשקיע את הונו ברכישת שחקנים לקבוצה. הקהילה היא אחראית לשיקום הזה של סוונסי.

קבוצה של תשעה בעלים כולל עמותת האוהדים של סוונסי סיטי, השקיעו כל אחד כ-50 אלף ליש"ט כדי להציל את המועדון מפשיטת רגל ב-2002. מאז הונחלה פילוסופיית כדורגל ברורה במועדון ביחד (או אולי בגלל) אסטרטגיה חכמה בשוק העברות השחקנים. "כשהיינו בליגה השלישית, לא היה לנו את הכסף להתחרות עם לידס ונוטינגהאם פורסט", הסביר יו ג'נקינס, יו"ר המועדון (ואוהד הקבוצה מגיל 4). "הם היו יכולים לקנות את השחקנים הכי טובים ולכן היינו צריכים למצוא שחקנים אחרים. השחקנים האחרים הללו היו 'השחקנים המסורים' וזה עבד עבורנו. בחרנו מאמנים שיכולים להתאים לתבנית הזאת. בגלל התבנית הזאת אנחנו לא חייבים לרכוש שחקנים מסוג אחר כשמחליפים מאמן".

סוונסי תעמוד גם בפני זמנים קשים. זה כמעט ודאי. עם זאת, האוהדים של סוונסי יכולים להרגיש בטוחים שהמועדון שלהם יהיה שם עבורם גם מחר. הם יכולים להיות גאים בזכות התוצאות הספורטיביות והפיננסיות של המועדון שלה והם יכולים להיות עוד יותר גאים בדרך הייחודית שבה הוא מנוהל. תשתית המועדון איתנה, הוא חלק מקהילה ומשקף את הערכים והעקרונות שלה.

בינתיים בקארדיף, 65 ק"מ מזרחה סוונסי, חוגגים את הניצחון בדרבי הוולשי הראשון של הפרמיירליג אבל המועדון הוא בן ערובה של ה"מיליארדר אקסצנטרי", וינסנט טאן. הוא מחק 100 שנות מסורת על ידי שינוי צבע חולצת הקבוצה מכחול לאדום; הוא פיטר את איאן מודי, מנהל הרכש של הקבוצה, ומינה במקומו את אלישר אפסאליאמוב, חבר משפחה בן 23. לפי הדיווחים טאן גם פיתח מנהג חדש במהלך המשחקים: הוא מנסה להעביר הוראות למנג'ר, מאלקי מאקאי. הבעלים המלאזי גם החתים שחקן סלובני, אטיין וליקונז'ה, מעל הראש של מאקאי. למה? אף אחד לא יודע.

קארדיף תלויה בגחמותיו של מיליארדר שרואה במועדון צעצוע חביב. הוא יכול לעזוב מחר ולהשאיר מאחוריו חוב ענק. הוא לא אוהד המועדון והאדמה מתחת לרגליי הקבוצה רועדת - זאת למרות הכסף הגדול שהוא הזרים לתוך הקבוצה.

קארדיף אולי ניצחה בדרבי, אבל אוהדי סוונסי הם אלו שיכולים להיות גאים במועדון שלהם בעוד שאוהדי "הבלו-בירדס" יכולים רק להתכונן לעוד מבוכה מבית היוצר של הבעלים של הקבוצה. אז מי המנצח גדול כאן?