כמו להביא כינור לשדה הקרב
הגיע הזמן שהנהלת ארסנל תבין שארסן ונגר אינו מאמן. הוא איש כדורגל, אין ספק. אבל בכל הקשור להכנת הקבוצה - מדובר בדינוזאור
קבוצת הכדורגל ארסנל עוד יכולה לזכות בתואר השנה (הגביע) ולהעפיל למקום הרביעי - למרות התבוסה המביכה לאברטון. זאת כיוון שלכחולים ממרסיסייד יש משחקים קשים בהרבה מאשר לקבוצה הלונדונית.
ועדיין, גם אם ארסנל מעפילה פעם נוספת לצ'מפיונס ליג וזוכה בתואר הראשון אחרי תשע שנים, הגיע הזמן שהנהלת ארסנל תבין שארסן ונגר אינו מאמן. הוא איש כדורגל, אין ספק - יש מצב שהוא גם גאון כדורגל - אבל בכל הקשור להכנת הקבוצה (מבחינה טקטית ומנטאלית), ניתוח המשחק, קבלת החלטות בזמן אמת ובחירת שחקנים מתאימים - ונגר הוא דינוזאור.
שחקני ארסנל. חוטפים בראש צילום: איי אף פי
"בשביל לי קבוצת כדורגל היא כמו תזמורת וככל שהם מתרגלים יותר ביחד, ככה הם ינגנו מנגינה יותר טובה", הסביר פעם ונגר. "כולם שחקנים מקצוענים. הם יודעים איך לנגן מוצרט, הם יודעים איך לנגן ורדי. יש להם אינטליגנציה ורגישות, ועם קצת הנחיה מבחוץ, הם יכולים לנצח. ההנחיה הזאת חשובה והיא של המנצח על התזמורת. ואני מרגיש קצת כמו המנצח".
לפני משחקים חשובים ונגר אוהב "להתרכז במשחק שלנו". "מה שחשוב לפני משחק חשוב זה שנתרכז על המשחק שלנו ולא על השאר", הסביר פעם. שחקניו של ונגר אישרו את הגישה הזאת. ההכנות לפני משחק קשורות אך ורק לגבי איך הקבוצה של ונגר משחקת. חוזרים על אותן רוטינות ולא מנתחים את נקודות התורפה של היריבות. "אנחנו כמעט ולא עשינו עבודת וידאו בארסנל", הסביר ססק פאברגאס, לשעבר בארסנל וכיום בברצלונה.
השיטה שלו, "אני כמו מנצח על תזמורת", התאימה בול לכדורגל שלפני עשר שנים. היא התאימה לסגל עם ששת-שבעת השחקנים הכי טובים בתפקידם בעולם. ייתכן שהיא גם התאימה לליגה של קבוצות גדולות שעוד התרגלו למאמנים חדשים ושחקנים חדשים - ולכן ארסנל היתה במקום הראשון 128 ימים, בניגוד ל-28 הימים שבהם ליברפול במקום הראשון. אבל בכל מקרה, הגישה הזאת לא מתאימה למציאות המתגבשת בכדורגל האירופאי ובפרמיירליג.
ונגר הוא "מנצח" בעולם בו המאמן הטוב בעסק, פפ גווארדיולה, יושב ולומד את היריבה הבאה שעות על גבי שעות עד שהוא מגיע לרגע של ההארה שעוזרת לו לנצח במשחק הבא. רוברטו מרטינס, המאמן שאתמול פירק לגורמים את ארסנל של ונגר, יכול לשבת שעות מול הטלוויזיה, ולצפות במשחקים של שחקנים יריבים מלפני חמש שנים, כדי להכין את עצמו למשחקים הבאים. דייגו סימונה, מאמן אתלטיקו מדריד, עובד מסביב לשעון כדי להתכונן לאימון הבא וליריבה הבאה כי הקבוצה שלו "חיה ממשחק למשחק". יורגן קלופ, מאמן בורוסיה דורטמונד, יכול לשבת שעות על ניתוחים סטטיסטים שיעזרו לקבוצה שלו לנצח.
המאמנים הטובים בעולם לא מתארים את עצמם כ"מנצחים על תזמורת". הם פרו-אקטיביים, אנרגטיים ועובדים בצורה אינטנסיבית ואובססיבית כדי להכין את תוכנית הקרב שלהם למשחק הבא. הם מתארים את עצמם כ"מאמנים".הם גם יותר צעירים (בני 50-40) ומחוברים יותר לשחקנים שלהם מאשר ונגר בן ה-64.
ונגר הוא איש כדורגל גדול אבל הוא לא עושה את המיטב עם המשאבים המוקצים לו. המועדון צריך מאמן, וארסן ונגר אינו מאמן. הקבוצות היריבות עם המאמנים הבכירים שהביסו אותו פעם אחר פעם בקרבות החשובים מוכיחים זאת. הקבוצה של ונגר נראית לא מוכנה, לא מחוברת ובחיפוש תמידי אחר תשובות לשאלות שהמאמנים היריבים שואלים אותה. נראה שהמאמנים היריבים מכירים את השחקנים של ונגר יותר טוב ממנו. מאמן לא היה נותן לזה לקרות פעם אחר פעם.
כמה שזה עצוב עבור ונגר וארסנל, השינוי חייב להגיע. אפילו אם ונגר זוכה בגביע ומגיע למקום הרביעי. צריך להביא צוות מוכח כמו פרנק דה בור ודניס ברגקאמפ מאייאקס או יורגן קלופ ומיכאל צורק מדורטמונד. אם זה לא קורה, צריך להביא מישהו כמו פטריק וויירה כמנהל ספורטיבי ותומאס טוכל, מאמן מיינץ המבריק, להיות מאמן.
המצב כרגע הוא שעם ונגר על הקווים, לארסנל אין סיכוי להיות הקבוצה הגדולה שעם המשאבים שיש לה היא צריכה להיות.
