הסודות של פפ

1. ניהול כאוס

מתיאס מאנה הוא הבלוגר הארגנטינאי מאחורי Paradigma Guardiola. לפי השם, אתם יכולים לנחש שמדובר בבלוג על פפ גווארדיולה. מ־2003 הבלוג עוקב אחרי פפ והתפתחות הכדורגל שלו כשחקן ותיק וכמאמן. מאנה כל כך טוב במה שהוא עושה, עד שב־2006 פפ הזמין אותו לקפה בבואנוס איירס. גווארדיולה גם שיבח את הבלוג של מאנה במסיבת עיתונאים, ומאנה עצמו הופיע בתוכנית אירוח של Barca TV. בכל מקרה, אין בלוגר או אפילו כתב ספורט שמכיר באופן אינטימי את הכדורגל של פפ כמו מאנה. לפי מאנה, אחד הדברים החשובים ביותר שפפ פיתח בשיטת האימון שלו זה "ניהול הכאוס". תיאוריית הכאוס, בניגוד למה שהשם מרמז, אינה תיאוריה שבה יש אי־סדר מוחלט.

פרנק ריברי נגד מנצ'סטר יונייטד. מתאים את השיטה לאינדיבדואל כדי שיתאים עצמו לשיטה צילום: איי אף פי

בניתוח אפשר לזהות מה ה־X, שגורם ל־Z לעשות Y, שבכלל מייצר משהו אצל A. הכל קשור בהכל. הכאוס קיים גם במגרש הכדורגל. 22 שחקנים על מגרש כדורגל וכל אחד מושפע ממצבו הנפשי, הגופני, ממה שקרה בלילה שעבר, בשבוע שעבר, בעשור הקודם. והכדור, גם הוא מושפע מכל גומה קטנה, שלולית וקיפול גרב ברגלי השחקנים. פפ מבין זאת, ולכן חלק גדול מעבודתו כמאמן זה לפרש מה קורה בזמן אמת ולעשות התאמות קטנות בנוגע ליחסים בין שחקניו ובנוגע למה שהיריבים עושים. "גווארדיולה הוא כמו מאמן NBA", אומר מאנה. "הוא כל הזמן מנסה להתערב במה שקורה. כל הזמן מעדכן את שחקניו בשינויים". במשחקים של באיירן רואים את פפ מדבר כל הזמן. הוא לא צורח הוראות אלא נותן לשחקניו טיפים ועצות. זה נראה כאילו שהוא עושה איתם סיעור מוחות.

2. תלמיד של מורין

"פפ מאמן את החלקים ולא את השלם, אבל הוא מאמן את החלקים להיות חלק מהשלם", אומר מאנה, שהיה בכמה אימונים של פפ. זו לא קלישאה. גווארדיולה למד את הפילוסופיה החינוכית של אדגר מורין, מומחה צרפתי באפיסטמולוגיה (ענף בפילוסופיה העוסק בידע האנושי) אשר חקר את המערכות המורכבות ופרסם את המאמר "שבעה שיעורים מורכבים בחינוך עתידני". לפי מורין, הרבה ידע כללי מעניין ילמד את התלמידים טוב יותר מאשר "שיעור היסטוריה", "שיעור מתמטיקה", "שיעור לשון" וכו', ושצריך ללמד "את התמונה הגדולה". גווארדיולה אימץ זאת ומאמן את שחקניו לא למלא תפקידים ספציפיים אלא על "התמונה הגדולה".

פפ לומד גם מוולפגנג שולהורן, ראש הפקולטה למדעי האימון במיינץ, שפיתח את שיטת "הלימוד הדיפרנציאלי" - כלומר, שינוי שיטת האימון כך שתתאים לכל שחקן בנפרד. לפפ אין שיטה אחת. שיטת האימון שלו הרבה יותר מופשטת, אבל גם מותאמת לכל שחקן בצורה ספציפית.

חנות זארה. פפ לובש ארמני אבל למד מזארה צילום: סיון פרג'

3. למד מזארה

לפי צ'אבייר סאלה־אי־מרטין, פרופסור לכלכלה ורואה החשבון לשעבר של ברצלונה, גווארדיולה מזכיר את זארה, רשת האופנה הספרדית, שחרתה על דגלה את עניין "החדשנות המתמשכת". לזארה יש קולקציות יקרות (ואיכותיות) יותר מאשר רשתות הביגוד היריבות, אבל הן משתנות באופן תכוף יותר. כך זארה מתאימה את עצמה לטרנדים ומיקרו־טרנדים בצורה יעילה יותר וגם מוכרת אחוזים יותר גבוהים מכל קולקציה. כמו זארה, גם באיירן של פפ עובדת תחת מסגרת מסוימת, אבל בתוכה היא מאוד גמישה ומשתנה בהתאם למיקרו־טקטיקות. אין דוגמטיות בעבודה של גווארדיולה — זה משאיר את שחקניו חדים ומוכנים לכל שינוי. למשל, כדי להתמודד עם הלחץ הקולקטיבי של דורטמונד, המאמן הורה לבלמים שלו למסור כדורים ארוכים לכיוון מריו מנדזוקיץ' והעלה את חאבייר מרטינס, הקשר ההגנתי הגבוה, לתפקיד התקפי יותר וזאת כדי לסייע בהשגת הכדור ולהפריע לעבודת הבלמים של דורטמונד. כאשר פפ זיהה שדורטמונד כבר לא לוחצת כמו בתחילת המשחק, הוא עשה את השינויים כדי לנצל את החללים שנפתחו באמצע המגרש.

פפ יכול לשחק עם חלוץ שהוא "9 מזויף", או "9 קלאסי", או "10 קדמי". זה לא משנה, יש לו אופציות והוא משתמש בהן כדי לשנות את השיטה של הקבוצה ולהתאימה להגנת היריבה. פפ מאמין במשחק מסירות קצר ובהחזקת כדור תוך כדי יצירת יתרונות מספריים ולחץ אגרסיבי עם אובדן הכדור — אבל הוא גם לא מתעקש על העקרונות האלה כאשר צריך לשנות.

"שיטת זארה" באה לידי ביטוי גם במצבים נייחים, שאצל באיירן נראים כמו תרגילי פוטבול. מי שמוציא את האאוט, קרן, כדור חופשי, הוא הקוורטרבק. הוא מסמן לכולם איזה תרגיל עושים וכל השאר יודעים בדיוק לאן לנוע. תנועה מדויקת של שבעה שחקנים, כל שחקן למקום אחר, ההגנה עוקבת אבל מתקשה, מסירה שמפתיעה את היריבה, עוד מסירה שמפתיעה את היריבה וטאצ'דאון! השחקנים של פפ נעים, כל אחד למקום שלו כקולקטיב. כמו להק מטוסי קרב מסונכרן. וזה עובד.

שחקני באיירן. מצב נייח מאפשר שליטה מלאה במה שאתה עושה צילום: אם סי טי

4. תמיכה וחוכמה

בשביל לשחק כמו באיירן צריך שחקנים חכמים. כאלו שכמעט ולא מאבדים את הכדור וכאלו שיודעים לרוץ ולתמוך בשחקן עם הכדור כדי לקבל אותו בצורה הקלה ביותר. מוסר טוב לא נמדד רק על פי החשיבה שלו ויכולת המסירה שלו אלא בעיקר על פי יכולת התנועה של חבריו לקבוצה. התנועה ללא כדור היא קריטית, וקריטי עוד יותר זה שכל שחקן יחשוב איך הוא נע כחלק מהקולקטיב. כששחקן בקישור השמאלי עושה תנועה מסוימת, השחקן הימני בהגנה צופה בתנועה ונע בהתאם - אפילו אם הוא מאוד רחוק מהכדור. משחק כזה דורש ערנות תמידית. מטרת התנועה ללא כדור היא בעיקר כדי לתמוך בחברך לקבוצה. תמיכה זה לא מושג הגנתי - של עזרה בלחץ או בהגנה. אם שחקן רץ לצד ימין אבל אף אחד לא רץ איתו ומספק לו אופציה למסירה קלה - זה פוגע בקבוצה כמו שחקן שלא עושה הגנה. תמיכה בהתקפה זה לנוע לחלל שיאפשר לשחקן עם הכדור למסור בקלות. מסירה קלה זה לפתוח זווית של 90 או יותר מהשחקן עם הכדור. השחקנים של באיירן עושים את זה כל הזמן.

מה שהופך את באיירן לכל כך קטלנית זה התנועה החכמה בצורה אנכית לכיוון השער של היריבות. בגלל התנועה האגרסיבית לתוך הרחבה של היריבה הם מייצרים מצבים רבים של יתרון מספרי באזורים המסוכנים - מה שמאפשר להם ליצור מצבים הבקעה רבים. "אחד הדברים שפפ מתעקש עליהם זה לייצר יתרון מספרי", אומר תיאגו, הקשר שפפ הביא לבאיירן. "מאוד פשוט. אנחנו צריכים תמיד לשאוף שבכל מקום עם הכדור נהיה שניים נגד אחד". אחת הדרכים לעשות זאת זה על ידי שוער כמו מנואל נויאר, שמתפקד פעמים רבות כשחקן השדה ה־11 ומעניק יתרון על פני 10 שחקני שדה.

מנואל נויאר, שוער באיירן, קיבל את הכינוי "היגיטה האקדמאי" מצוות האימון של גווארדיולה. רנה היגיטה היה שוער שהיה מכדרר עד מרכז המגרש אם זה זרם לו באותו רגע. נויאר, כמו היגיטה, גם כן מקבל חופש לעשות דברים כאלו כל עוד זה עוזר לקבוצה לצאת מהר יותר להתקפה. בגלל שיטת הלימוד הגרמנית, הוא לא אקסטרווגנטי כמו היגיטה אבל הוא מקבל החלטות הרבה יותר טובות והאומץ שלו - יציאות עד לחצי המגרש, הקפצות מעל חלוצים לוחצים וכו' - הקבוצה נדחפת קדימה הרבה יותר ונראית יותר מסוכנת. נויאר הוא גם השוער הראשון בהיסטוריה של הכדורגל שהמיקום הממוצע שלו הוא מחוץ לרחבה. במהלך התקפות של באיירן מינכן הוא נמצא מחוץ לרחבה, מחכה למסירה הארוכה של היריבה שהוא יוכל ליירט עם יציאה אגרסיבית ומהירה. המשחק זה של נויאר דוחף את ההגנה למעלה ומצמצם את שטח המשחק של החלוצים היריבים.

פפ. כמו מאמן NBA צילום: אימג'בנק, Gettyimages

5. אובססיה ותקשורת

גווארדיולה ידע שהוא הולך לאמן את באיירן כחצי שנה לפני האימון הראשון שלו בקבוצה. כדי להתאים את עצמו לתרבות ולשפה חדשות, הוא החליט ללמוד באובססיביות את השפה. כך סיפר אחיו. פפ למד גרמנית כל יום במשך כמה שעות. היתה לו מורה פרטית לגרמנית שאיתה היה מדבר בטלפון כל יום. בגרמנית. פפ למד את השפה הגרמנית כי היא כלי עבודה חשוב שלו. "כדורגל הוא משחק של רעיונות", מסביר קרלו אנצ'לוטי, מאמן ריאל מדריד. "כדי שהרעיון הזה יקבל חיים, צריך להסביר אותו לאנשים אחרים שאמורים לבצע את הרעיונות שלך. בשביל זה צריך לדעת מה להגיד לשחקנים ולתקשר איתם ברמה גבוהה ופשוטה".

פפ גווארדיולה. לא נותן הוראות, עושה סיעור מוחות צילום: רויטרס

6. עבודה קשה

אביו של פפ היה פועל בניין פשוט (שבנה את ביתו בעצמו) מכפר קטלוני קטן. "מתחת לחליפת הארמני יש ערכים של צניעות, נימוסים ועבודה קשה", אומר חברו הטוב דויד טרואבה. כל אימון דורש הכנה ועבודה. כל משחק דורש הרבה הכנה והרבה עבודה. בסופו של דבר, העבודה הבלתי פוסקת של גווארדיולה (הוא צמוד 24/7 ללפטופ שלו ובוחן נתונים - רואה סרטונים, קורא מחקרים וכו') היא הסוד הגדול שלו. גווארדיולה יכול לשבת שעות על גבי שעות על משחקים של היריבה הבאה עד שהוא מגיע ל"רגע האֵאוּרֵקַה" שלו. הגרמנים לבטח מעריכים את העבודה הקשה של פפ. בבאיירן אפילו מקבלים בהבנה את זה שהוא מעדיף לשבת במטוס עם הלפטופ שלו ולא לשבת על כוס יין עם הבוסים. "הוא האיש הכי נכון לאמן את באיירן. אני משתחווה בפני המאמן האדיר הזה והאיש האדיר הזה", מסכם קרל היינץ רומינגה, יו"ר המועדון.