"האצטדיון על שם משלמי הארנונה של חיפה"

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה שאישר סופית נתונים שפורסמו בעבר ב"כלכליסט" לפיהם תקציב אצטדיון סמי עופר בחיפה נופח, בזמן שמרכיבי הפרויקט צומצמו: "במהלך ההקמה צומצמה תכולת הפרויקט ובוטלו חלק ממרכיביו, וחרף זאת גדלה עלותו בשיעור ניכר, ובמועד סיום הביקורת היא הסתכמה בכ-600 מיליון שקלים, נכתב בדו"ח. "בפרויקט בסדר גודל כזה ייתכנו טעויות" מסרו מעיריית חיפה. וזה נכון. בפרויקטים גדולים כאלו יש טעויות - אבל השאלה המהותית לאחר קריאת הדו"ח היא 'האם בעיריית חיפה עושים הכל כדי לצמצם את התשלום על הטעויות, שתושבי חיפה משלמים עליהן אשר מסתכמים בכ-404 מיליון שקל מעלות הבנייה?

אצטדיון סמי עופר. על פי החישובים, אצטדיון סמי עופר הוא אחד מחמשת האצטדיונים בני 30,000 המושבים הכי יקרים בעולם - לצד אצטדיון בגרוזני (רוסיה), אסטנה (קזחסטן) ובטשקננט (אוזבקיסטן) צילום: החברה הכלכלית חיפה

קודם כל, נשווה את העלות של "סמי עופר" לפרויקטים בסדר גודל דומה. האצטדיון מכיל כ-30 אלף מושבים ועלותו בחישוב דולרי עומדת על 152 מיליון דולר. מדובר על מחיר של 4,931 דולר לכיסא.

בהשוואה למחירים בעולם, ניתן לראות שתושבי חיפה, שמימנו את רוב העלות של האצטדיון, שילמו יתר על המידה: בלייפציג, למשל, שילמו 3,743 דולר לכיסא עבור אצטדיון של 44,345 מושבים; יובנטוס בנתה אצטדיון של כ-40 אלף מושבים ב-151 מיליון דולר, כלומר 3,689 דולר לכיסא; אצטדיון פטר אמקובה הדרום אפריקאי עלה 3,666 דולר למושב (41,733 דמושבים ועלות של 153 מיליון דולר).

זאת ועוד: אספניול בנתה אצטדיון של 40 אלף מקומות בעלות של 111 מיליון דולר; במרקש, מרוקו, בנו אצטדיון של 45 אלף מקומות ב-113 מיליון דולר; בורוסיה מנשנגלדבאך בנתה אצטדיון של 54 אלף מקומות ב-103 מיליון דולר ובקלוז', רומניה, בנו אצטדיון של 30 אלף מושבים ב-55 מיליון דולר - עלות של 1,833 דולר לכיסא - שהם כ-3,000 דולר (או 11 אלף שקל) פחות מעלות מושב ב"סמי עופר". בלה הארב, צרפת, KSS Architects שתכננה את האצטדיון בסמי עופר, בנתה אצטדיון דומה (25 אלף מקומות) בעלות של 120 מיליון דולר, וזאת בשנתיים בלבד.

בכל מקרה, על פי החישובים, אצטדיון סמי עופר הוא אחד מחמשת האצטדיונים בני 30 אלף המושבים הכי יקרים בעולם - לצד אצטדיון בגרוזני (רוסיה), אסטנה (קזחסטן) ובטשקננט (אוזבקיסטן). כבוד.

האצטדיון כבר נבנה והוא באמת ברמה גבוהה, אך מה עושים בקשר לעלויות השוטפות? כמו לאורך הפרויקט כולו, גם בקשר עלות התחזוקה השנתית של האצטדיון אין בהירות מספקת. הערכות הן שהעלות השנתית של האצטדיון היא כ-10 מיליון שקל.

מכבי חיפה והפועל חיפה, המשתמשות הקבוועת באצטדיון, לא מכסות את העלויות. בעירייה מדברים על קיום חתונות ואירועים שם ליצירת הכנסה.

ומה בקשר לשטחי המסחר הגדולים? ידוע שמכבי חיפה מעוניינת לשכור במקום אלפי מטר מרובעים. הם רוצים להקים את המשרדים שלהם באצטדיון, את החנות שלהם, את המוזיאון וגם את הקליניקה לספורט שלהם, שתשמש גם לקוחות פרטיים. בעיריית חיפה סירבו להצעה של מכבי חיפה. מדוע? הרי זה כסף שיכול לסייע לצמצם את העלויות למשלמי הארנונה החיפאיים.

ובכן, זה לא נכון ש"אין את זה בשום מקום אחר בעולם". באצטדיונים עירוניים או חצי עירוניים רבים נמצאים המשרדים של מועדוני ספורט. כך למשל בבנפיקה באצטדיון האור שבליסבון, ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו, פנרבחצ'ה באיסטנבול וגם סן פרנסיסקו פורטיניינרס, שהעבירו את משרדיה לאצטדיון החדש שלה "אצטדיון ליוויס" בסנטה קלרה, ובבוסטון רד סוקס שמשרדיה בפנוויי פארק המפורסם. רשימת הקבוצות שמשרדיהן או חלק ממשרדיהן נמצאים באצטדיונים שלהן היא ארוכה ביותר. אז הסירוב על הרקע הזה פשוט לא הגיוני - במיוחד לאור העובדה שמכבי חיפה תשלם סכומים נכבדים כדי להעביר את משרדיה לאצטדיון.

"עיריית חיפה החליטה שהאצטדיון הוא אצטדיון עירוני ולכן לא תאשר משרדים של קבוצה כזו או אחרת", מסר עופר עמר, דובר אצטדיון סמי עופר. "וזאת כדי שלא יהיה לו אופי של קבוצה אחת. אף אחד לא מנע ממכבי חיפה לשכור שטחים מסחריים מהאצטדיון. אני יודע שמכבי חיפה החליטה לא לעשות בהם שימוש בהם. גם בקשר לתאי הצפייה זה ככה. הייעוד של האצטדיון הוא להיות קריית בידור וספורט. הוצאנו למכרז את השטחים המסחריים החיצוניים. השטחים הפנימיים מיועדים לספורט".

אגב, הטיעון של עיריית חיפה נגד השימוש באצטדיון של מכבי חיפה הזוי במיוחד כשחושבים על זה שמשרדי קבוצת הכדורסל של העיר נמצאים באולם הכדורסל העירוני שברוממה.

סמי עופר מימן רק 4,500 מושבים

ומה בקשר לשם? ייתכן גם שעיריית חיפה יכולה להכניס הרבה יותר כסף ממכירת שם האצטדיון. משפחת עופר שילמה כ-75 מיליון שקל על קבלת השם של האצטדיון לנצח. הדרך הטובה ביותר להנציח שם של איש במחיר נמוך יחסית - ע"ע בלומפילד, שנקרא כך על שם האחים ברנרד ולואיס בלומפילד. חברה מסחרית היתה יכולה לתרום סכום דומה לרכישת השם לשני עשורים. בכל העולם, הסכמי חסות שם מסייעיים במימון העלות השנתית של האצטדיון אבל בחיפה חסות השם "סגורה" לתמיד.

האם צריך לשנות את שמו של האצטדיון ולפתוח מכרז מחדש על השם? ייתכן. לא מכובד כלפי משפחת עופר? ובכן, אם השם היה ניתן למי ששילם יותר על האצטדיון אז לאצטדיון בחיפה היו צריכים לקרוא "אצטדיון משלמי הארנונה". סמי עופר יכול לקבל על שמו יציע, גם זה משהו. בכל זאת, על פי החישובים רק 4,500 מושבים מומנו על ידו.