האיש הרזה שסוחב את התקוות של ההמונים ל-NBA "אנושית" יותר
סטפן קארי, 1.91 מטר צנומים, הוא האנטיתזה לאבטיפוס של כוכב ה-NBA מאז שנות ה-2000. קצת מוקדם מדי להגיד אם הוא ישנה את פני המשחק, ויהפוך אותו יותר למשחק שמבוסס על טכניקה וכישרון מאשר מאסה ואתלטיות, אבל אין ספק שהוא ישפיע על החלטות של חלק מהמנהלים בליגה
סטפן קארי, 1.91 מטר צנומים, הוא האנטיתזה לאבטיפוס של כוכב ה-NBA מאז שנות ה-2000. קצת מוקדם מדי להגיד אם הוא ישנה את פני המשחק, ויהפוך אותו יותר למשחק שמבוסס על טכניקה וכישרון מאשר על מאסה ואתלטיות, אבל אין ספק שהוא ישפיע על החלטות של חלק מהמנהלים בליגה.
דיוויד בלאט ולברון ג'יימס מביטים בסטפן קארי קולע עוד שלשה צילום: איי אף פי הסיבה העיקרית לכך שקארי הוא המלך של העונה היא מספר השלשות שלו. סטפן קארי קלע 98 שלשות בפלייאוף הזה. זה שיא בלתי ייאמן. השיא הקודם? רג'י מילר עם 58 שלשות. המספרים של קארי פשוט לא נורמליים. לשם השוואה, ב-2004, כשדטרויט פיסטונס זכו באליפות, הם קלעו 97 שלשות בפלייאוף (4.2 למשחק). קארי קלע 4.8 שלשות למשחק. פסיכי.
במגזין האינטרנטי Grantland הראו עד כמה קארי מיוחד עם מספר סטטיסטיקות מדהימות על הקליעה שלו בהשוואה לאחרים. רוב קלעי ה-NBA קולעים ב-30% או פחות כשיש עליהם מגן (ברדיוס 3 מטר מהם). כשאין לידם מגן הם קולעים ב-44%. קארי קולע 44% כשיש עליו מגן. כלומר קארי קולע עם מגן עליו טוב יותר מאשר שחקנים קולעים כשהם חופשיים. כאמור, פסיכי.
קארי, שיש לו גם 7.7 אסיסטים במשחק (מקום שישי בליגה) הוא הפוינט גארד השלישי בהיסטוריה שזוכה ב-MVP של העונה ובאליפות. האחרים היו האגדות בוב קוזי (בוסטון סלטיקס) ומג'יק ג'ונסון (לוס אנג'לס לייקרס). כך שיש כאן הישג היסטורי ל"בחור קטן" (כמו כן, מג'יק גבוה ממנו ב-15 ס"מ).
קארי לפני לברון. לא יכול להתמודד איתו גופנית אבל כן שכלית צילום: אי פי איי
רזה יותר, זריז יותר, חכם יותר
לברון ג'יימס כינה את עצמו "הכדורסלן הטוב בעולם" במהלך סדרת הגמר. קשה להתווכח איתו ועם הנתונים שלו. לברון מגיע למספרים הרבה בזכות יכולות פיזיות שלא נראו בעבר. הוא טכני, מהיר וחזק והגובה המקסימלי שהוא מגיע אליו בקפיצה (הנקודה הגבוה ביותר של הזרוע שלו) הוא יותר מ-3.5 מטר. מעט שחקנים מגיעים כל כך גבוה.
קארי לא יכול להתחרות באתלטיות נגד לברון או בכלל נגד רוב השחקנים בליגה. אז הוא מצא לעצמו "נישה" בה הוא יכול היה להיות הכי טוב - הזריקה מהשלוש בתנועה.
לפי "ESPN סיינס", קארי צריך רק 0.3 שניות כדי לעצור בזמן ריצה ולעלות לזריקה - הנתון הכי טוב בליגה. הוא גם משחרר את הכדור מהר הרבה יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של הליגה - 0.4 שניות. שזה 0.6 שניות לפני שהוא מגיע לשיא הקפיצה שלו. הוא משחרר את הכדור בזווית של בין 50 ל-55 מעלות. שזה הרבה יותר גבוה מהממוצע של ה-NBA, כ-45 מעלות. את הכדור הוא משחרר כך (מהר וגבוה) בעיקר בגלל שהוא נמוך משחקן ה-NBA הממוצע בכ-15 ס"מ. זה עובד לטובתו. הקשת היפה והגדולה שהוא מייצר מגדילה את הסיכויים שלו לקלוע ב-19%. זה המון. כמו כן, בזמן שכל שחקן אחר משחרר את הכדור לזריקה, הכדור שקארי זרק נמצא כבר יותר מ-3.5 מטר באוויר.
עכשיו, בהשוואה ללברון ג'יימס, קארי נמוך יותר, חלש יותר ואפילו איטי יותר. לברון מגיע למהירות שיא של 32 קמ"ש בעוד שקארי, בשיאו, מגיע לכ-30 קמ"ש. אבל המשחק של קארי לא תלוי בגוף שלו כמו שהוא תלוי במוח, בקבלת ההחלטות ובזריזות. בזמן שהוא משחרר את הכדור ב-0.4 שניות, לברון אפילו לא מתייצב לזריקה. לכוכב של קליבלנד לוקח 0.56 שניות לשחרר את הכדור. זה הבדל של 40%. כמו כן, לקארי יש את היכולת לעשות קרוס-אובר (הטעייה עם הכדור) בפחות מרבע שנייה (10% מהיר יותר מלברון), מה שמעניק לו את היכולת לייצר לעצמו קליעה ברמות שלא נראו בעבר.
43% מהזריקות המוצלחות שלו הן זריקות שהוא מייצר לעצמו בכדרור, זה הרבה יותר מאשר המקום השני בקטגוריה הזאת - ג'יימס הארדן (36%). זה נתון שהופך את קארי לקטלני במיוחד זה כשהוא מייצר לעצמו זריקה הוא קולע 1.27 נק' לזריקה. זה יותר טוב מהקבוצה הכי יעילה ב-NBA במובן הזה, לוס אנג'לס קליפרס (1.1 נק' לזריקה).
סטפן קארי עם הגביע. הליגה צריכה עוד כאלה צילום: אי פי איי
צריך עוד נורמלים כאלו
בכדורסל של היום לקארי הרזה, 1.91 מטר, לא ממש היה סיכוי מול 2.03 מטר של לברון הטנק. אבל הזריזות שלו, המוח שעובד יותר מהר משל אחרים ויכולת הקליעה שלו הפכו אותו לשחקן הטוב ביותר בליגה העונה. העובדה שהוא Likeable מאוד, אהוב על ידי אוהדים וחבריו לקבוצה, ושיש לו בת חמודה ומשפחה מגניבה וכל זה - זה הכל בונוס. הליגה צריכה יותר "קארים" כאלו. "אנשים נורמלים" או לפחות שנראים כאלה, שמובילים את הקבוצה שלהם להישגים אדירים מול פריקים שמתרוצצים על המגרש בעוצמות ומהירויות שלא נראו בעבר.
ברגעים כאלה קשה לשכוח שעד לפני שלוש שנים קארי סבל מ"קרסוליי זכוכית". קארי שיחק רק 26 משחקים בעונת 2011/12 בגלל פציעה קשה בקרסולו. פציעה שמומחים רבים חשבו שהוא לא ישתקם ממנה. הוא איבד מהמוביליות שלו ומהיכולת שלו לעשות הטעיות גוף על הקרסוליים האלה.
אבל גולדן סטייט החתימה אותו בכל מקרה על חוזה ארוך טווח (ב-11 מיליון דולר בשנה, מה שנראה כמו סכום מגוחך כרגע) כי ההנהלה האמינה בו וביכולת שלו להשתפר.
בדיקות מיוחדות, יוגה וליאו מסי
קארי עבר בדיקות מיוחדות במעבדת P3, שהשתמש בטכנולוגיה המתקדמת שלה וב-5,000 נקודות מידע על תנועתיו, כדי להבין מה קארי לא עושה נכון ואיך הוא צריך לשנות את משחקו. לאחר מכן הוא עבר טיפול מיוחד וטיפול מונע. הוא גם התחיל לתרגל תנועה מיוחדת ביוגה (שעומדים על רגל אחת ועושים 'מטוס') וחיזק את שרירי הליבה. זה סייע לו לשנות את תנועות הגוף הטבעיות שלו ולבסס אותן יותר על האגן ופחות על הקרסוליים. כמו כן, הוא התחזק. כיום הוא יכול להרים 180 ק"ג עם כוח האגן והרגליים - זה יותר מרוב האנשים בעולם. הוא אמנם שוקל רק 86 ק"ג, אבל לפי מאמן הכושר של הווריירס, קקה ליילס "הוא חזק הרבה יותר ממה שהוא נראה".
אלו הדברים ששסייע לשיווי המשקל של קארי ואיפשרו לקרסוליים שלו לעמוד בעוצמות ובמהירויות של שינויי הכיוון, הקפיצות וכו'. ההשקעה במעבדה ובטיפולים מצד גולדן סטייט ווריירס הגיעה ליותר ממיליון דולר. אבל המיליון דולר הללו השתלמו. הקבוצה זכתה באליפות וקארי ב-MVP.
את קארי משווים רבות לליאו מסי (בעוד שאת לברון משווים לכריסטיאנו רונלדו) אבל קארי צריך לזכות בעוד כמה אליפויות כדי להתקרב לגאון הארגנטינאי. עם זאת, אם הוא יצליח לשמור על הקרסוליים שלו ולהישאר בריא - אין סיבה שלא ירים עוד כמה גביעי "אובריין".
