"גם עוד 19 שנה לא אהיה מאמן כמו שהייתי שחקן"

שבוע לפני שפוטר עודד קטש מהפועל תל אביב, אחרי ארבעה משחקים לתוך עונת 2015/16, ניסה המאמן שהיה בעבר אחד השחקנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים להסביר איך הוא מחליט, ולמה, למרות כמעט 12 שנות ניסיון על הקווים, הוא מנסה תמיד לחזור לתקופה שהיה בה מאמן מתחיל.

עודד קטש. "אני צריך להרגיש לחץ. זה מעורר אותי. מוציא אותי מהמצב הטבעי שלי שהוא רדום. לפי דעתי זה סוג של הפרעת קשב" צילום: ראובן שוורץ

"מתגעגע לשנים הרומנטיות"

"פעם הייתי מקבל החלטות על סמך אינטואיציה בלבד. הייתי קיצוני במובן הזה. עם השנים הייתי צריך לסגל לעצמי כל מיני דברים כמאמן. להסתמך על יותר דברים בקבלת ההחלטות. להוסיף דברים שלא היו לי כמאמן. אני מגדיר את השנים שבהן התחלתי לאמן כשנים הרומנטיות. נהניתי הרבה יותר לפני שהבנתי את כל מה שהתפקיד דורש. היום, אגב, אני מבין הרבה יותר, מכין את עצמי הרבה יותר לפני משחקים, מתאמץ הרבה יותר להצליח, ולא מצליח הרבה יותר".

"מאמן מקבל החלטה כמו שף"

"מאמן מקבל החלטה כמו שף. וזה טוב לי, כי אני אוהב לבשל. בכדורסל, ובחיים, צריך להרגיש ולטעום ורק אז לדעת מה להוסיף. אף שף לא כותב בדיוק כמה גרגרי מלח צריך להוסיף לתבשיל. הוא תמיד ירגיש כמה צריך ואז יוסיף את זה. אבל בשביל לקבל את ההחלטה הנכונה צריך לדעת מה נכון ומה בדיוק צריך לעשות. גם כשהייתי שחקן, ודברים קרו תוך כדי משחק, דברים שלא התאמנתי עליהם, הייתי צריך לאלתר והצלחתי. הלוואי שזה היה קורה לי גם בתור מאמן. הלוואי שהייתי יודע בדיוק מה אני צריך להוסיף ולהיות מחובר לחושים שלי. אבל גם כשחקן צריך לעבוד קשה מאוד כדי שיהיה לך את הכלים כדי לאלתר נכון ברגע הנכון".

עודד קטש. "לחץ על מאמן שונה לחלוטין מלחץ על שחקן. הלחץ הוא מערכתי, לחץ שכמעט אין לך שליטה עליו" צילום: אוהד צויגנברג

"צריך למחוק את החוויות הקשות"

"בני אדם זוכרים בעיקר את החוויות הקשות שעברו. ואני מאמין שהחוויות האלה משפיעות יותר על המאמן. משפיעות יותר מאשר האינטואיציות. המאבק שלי בתור מאמן זה באמת לחזור לזמן הזה שבו האינטואיציות היו חזקות יותר מהחוויות הקשות. "כשאתה זוכר רק את החוויות הקשות, כשזה מה שמכתיב לך את ההחלטות, אתה יותר מתוסכל, קשה יותר להתחבר לשחקנים שלך ולהרוויח מזה משהו. אני מאמן כבר 12 שנה, והמאבק התמידי שלי זה לחזור לאותם ימים שלפני החוויות הקשות".

"מאמן לא תלוי בעצמו"

"מה שאנשים מגדירים ככישרון, כיכולת אלתור, דורש הרבה מאוד עבודה. זה לא קורה סתם. צריך להכין את הגוף שלך כדי שיבצע מה שהמוח רוצה. צריך להתאמן הרבה. על טכניקה, כדרור, מסירה, זריקה, והרבה מאוד דמיון מודרך. אני זוכר את עצמי בתור ילד מדמיין איך אני זוכה באליפות אירופה. וצריך לעבוד הרבה כדי להגיע לרמה הכי גבוהה.

"בתור שחקן שאלו אותי תמיד איך אני נשאר קר רוח בשניות האחרונות. אני מאמין שהיכולות להתמודד עם לחצים — הכישרון, כפי שמכנים זאת — תלויות בקרקע שעליה צמחת. הכישרון שלך תלוי בכישורים, בעבודה הקשה שלך, בקרקע הטכנית והמנטלית שהכנת לעצמך כדי שתוכל להתמודד עם לחץ. זה מקביל בסופו של דבר למה שקורה לך כמאמן. אלא שבתור מאמן אתה לא תלוי בעצמך כמו שאתה כשחקן. נכון, כשחקן אתה עדיין חלק מקבוצה, אבל מעט שחקנים לא מגיעים לאן שהם אמורים להגיע בגלל עניינים חיצוניים. בתור מאמן אתה תלוי בהרבה מאוד דברים: בשחקנים, בהנהלה, ביכולת שלך לנהל. המון דברים שלא תלויים רק בך".

"לחץ הוא טוב לשחקן"

"אני צריך להרגיש לחץ. זה מעורר אותי. מוציא אותי מהמצב הטבעי שלי שהוא רדום. לפי דעתי זה סוג של הפרעת קשב. אני צריך משהו שמלחיץ אותי, שמעורר. אני חושב שבגלל זה אני אוהב משחקי כדור, צריך משהו שילחיץ אותי באופן מיידי. כמו פוטבול. כשאתה קוורטרבק ואיזה שחקן 180 ק"ג רודף אחרייך. זה לחץ טוב שדוחף אותך לקחת עניינים לידיים, שגורם לך לרוץ מהר יותר, לתפעל את עצמך טוב יותר. בתור שחקן תמיד חיפשתי לחץ פנימי ובמשחקים לא צמודים הכנסתי את עצמי ללחץ פנימי, מצאתי תחרויות עם עצמי כדי לעשות את הדברים טוב יותר. נגיד הייתי אומר לעצמי שבחמש הדקות הבאות אני חייב לרשום עוד חמישה אסיסטים או שבהתקפה מסוימת אני צריך למצוא איזה שחקן ספיציפי".

עודד קטש עם שמעון מזרחי. "כשהייתי שחקן, ודברים קרו לי בתוך משחק, דברים שלא התאמנתי עליהם, הייתי צריך לאלתר והצלחתי. הלוואי שזה היה קורה לי גם בתור מאמן" צילום: ראובן שוורץ

"כמאמן הלחץ שונה לחלוטין"

"לחץ על מאמן שונה לחלוטין מלחץ על שחקן. הלחץ הוא מערכתי, לחץ שכמעט אין לך שליטה עליו. בהרבה מובנים אתה לא יכול ליצור מתח לעצמך, כי הוא כל הזמן שם ואתה צריך לפעול בו. זה יותר כמו שחמט, מתמטיקה, גם דברים שאני טוב בהם — אבל זה לא לחץ שמעורר אותך, זה לחץ שצריך לחיות איתו. בגלל זה אני לא חושב שאני יכול להיות מאמן כמו שהייתי שחקן, גם אם אני אאמן עוד 19 שנה."

"לא מתסכל אותי לאמן"

"לא קשה לי כלל לאמן שחקנים. לא מתסכל אותי ששחקנים לא יכולים לעשות מה שאני עשיתי כשחקן או לחשוב כמוני. אני חושב שזה גם יהיר מאוד לחשוב ככה. אף פעם לא שפטתי שחקנים על מה שהם יכולים או לא יכולים לעשות על פי הסטנדרטים שלי כשחקן. יש הרבה סוגי שחקנים, יש צעירים, מבוגרים, כישרוניים, כישרוניים פחות — האתגר האמיתי הוא לא שהם יהיו כמוך, אלא להוציא מהם את המיטב. אני צריך להבין כל אחד אחרת וללמד אותו את מה שהוא יכול לדעת. זה הא'־ב' של כל מורה. חשוב לזכור שגם ילד בן 9 יכול ללמד אותך משהו. זה נכון לילדים וגם לשחקנים מבוגרים".

"קונפליקטים הם דרך לשלוט בקבוצה"

"ז'ליקו אובראדוביץ' אימן אותי שנה אחת באופן מלא. חוויתי אותו לשנה אחת מלאה. אחד הכלים שלו לשלוט בקבוצה זה לייצר אדמה לא יציבה. זו הדרך שלו לעורר את הדינמיקה של הקבוצה. היינו קבוצה דומיננטית מאוד איתו. התחלנו את העונה עם 20 ניצחונות רצופים וגדולים, והוא פחד מזה. אז הוא יצר ריבים בקבוצה. לא שיחק עם שחקן מרכזי במשך כל המשחק או צרח על שחקן אחד במשך חצי שעה. היה לנו תדריך וידיאו שבו הוא צרח עליי במשך חצי שעה. זה קשה, אבל היכולת שלך להיות שחקן תלויה בעיקר ביכולת שלך לעמוד בדברים האלה".

קטש עם צלחת האליפות. "כשהייתי שחקן, ודברים קרו לי בתוך משחק, דברים שלא התאמנתי עליהם, הייתי צריך לאלתר והצלחתי. הלוואי שזה היה קורה לי גם בתור מאמן" צילום: ראובן שוורץ

"לעבוד קשה זה כישרון"

"יש קונוטציה שלילית למילה 'כישרוני'. זה קצת כמו שאומרים ש'אגו' הוא שלילי. אבל הוא לא, זה 'אני' ביוונית. זה חשוב מאוד, אבל להביא לידי ביטוי את הכישרון שלך מצריך עבודה קשה. ובעיניי היכולת לקום בבוקר ולעבוד קשה, זה הכישרון. אני זוכר בסרט 'כנפיים שבורות' שהאמא הגיעה ליום הורים ואמרו לילד שם ש'חבל, יש לך פוטנציאל שלא תממש'. אז הילד ענה 'איך בכלל אפשר לא לממש את הפוטנציאל שלך?'. זה המשפט שסגר לי את הפינה, שהוריד לי את האסימון. אם יש שחקן שיכול לקלוע לסל כל זריקה, אבל הוא לא יקום כל בוקר להתאמן, זה הפוטנציאל שלו".

"תחזירו לי את הברך ואני מוכן לשחק בחינם"

"תחזירו לי את הברך ואני מוכן לשחק בחינם. אפילו אשלם כדי לשחק. הרגע שבו התחברתי לכדור היה הרגע הכי חזק בחיים שלי. חזק ממני. הייתי משחק כדורסל בכל רגע נתון אם זה היה אפשרי. "האימון ממלא את הצורך הזה באופן חלקי. הקרבה למגרש, לשחקנים, אבל האימון הוא יותר הרגשת חובה כזו. להחזיר למשחק מה שהוא נתן לי. זו גם פרנסה שצריך לכבד. זה מאתגר ועבודה שמתאימה לי בסך הכל, כי יש בה לחץ וזה מעורר אותי. ולהיות ליד הכדור – זה מעורר אותי".