בטוח אולי

ב־17 בפברואר 1982 אולי הנס, המנהל של באיירן מינכן, עלה על מטוס ססנה פייר שייקח אותו וחבר ממינכן להאנובר, וזאת כדי לצפות בשני שחקניו — קרל היינץ רומיניגה ופול ברייטנר — משחקים במשחק ידידות במדי נבחרת גרמניה נגד נבחרת פורטוגל. בערך מעל נירנברג הנס נרדם, ולמזלו הוא לא חגר את חגורת הבטיחות. מדוע? כי כשהמטוס הקל התחיל את הנחיתה, משהו השתבש. שני הטייסים איבדו שליטה, המטוס פגע בעצים ונשבר לשני חצאים. הנס עף מהמטוס והשלושה האחרים נהרגו. הנס, בדרך נס, לא נהרג, ולפי המחלצים הסתובב בהלם ביער ואמר שקר לו. הוא הגיע לבית חולים מחוסר הכרה. לאחר המשחק הודיעו לברייטנר ורומיניגה מה קרה לבוס האהוב שלהם, והם רצו לבית החולים. כשהנס התעורר וראה את שני השחקנים, הדבר הראשון ששאל היה לגבי המשחק שלהם. כמה שבועות לאחר מכן כבר חזר לנהל את הקבוצה.

אם התרסקות מטוס לא מנעה מהנס להמשיך לנהל את באיירן, אז בטח ששהות בכלא לא תמנע זאת.

אולי הנס. בילה שנה וחצי בכלא והתכתב עם אלכס פרגוסון צילום: רויטרס

מכתב מסר אלכס

.

כזכור, הנס נאלץ לעזוב את תפקיד הנשיא במרץ 2014 לאחר שנמצא אשם בהעלמת מס — 28.5 מיליון יורו. אולי הנס היה אמור להיות שלוש שנים וחצי בכלא לנדסברג אך השתחרר לאחר חצי מהזמן. הכלא לא היה ממש כלא והוא ניהל מערכת יחסים עם העולם החיצון, כולל מכתבים מסר אלכס פרגוסון, חברו ממנצ'סטר יונייטד, ו"אנשים חשובים שמקבלים החלטות בכדורגל", כך לדבריו.

השהות בכלא גם לא מנעה מבעלי המניות של באיירן מינכן, תאגידי ענק וחברי מועדון, לבחור בו, מחדש, לנשיאות המועדון — באחוזים של ולדימיר פוטין. "התדמית שלי לא נפגעה בגלל ההרשעה והכלא", ציין ושכח שרק לפני כמה שנים אמר, "בכדורגל אין מקום לפושעים", כאשר דיבר על כריסטוף דאום, המאמן הגרמני שהשתמש בקוקאין ולכן לא נבחר לאימון נבחרת גרמניה.

אולי הנס אמר במסיבת עיתונאים שהחוויה של הכלא הפכה אותו לצנוע יותר, והוסיף שהוא לא ידבר בנושאים מסויימים. למשל, בענייני מס — נושא שהרבה לדבר עליו בהקשר של ריאל מדריד וברצלונה והנחות המס שקיבלו המועדונים מהרשויות בספרד. "עדיין יש לי הדעות שלי, אבל אני לא אדבר עליהן בפומבי, במיוחד כשזה נוגע לפוליטיקה", אמר. "החוויה שינתה אותי".

אבל כמה באמת אפשר לשנות את הנס? כנראה שאפילו הכלא לא יכול לעשות זאת.

חכם ועקשן

בגיל 17, קבוצות רבות פנו לאולי הנס, הקשר ההתקפי המהיר, בן של קצב מאולם. אך לילד היו דרישות מאוד ברורות. הוא רצה לחתום על חוזה חובבני, שיבטיח לו את האפשרות להתחרות באולימפיאדת 1972 (אז רק לחובבנים היה מותר לשחק באולימפיאדה), ורצה גם ללמוד באוניברסיטה מינהל עסקים וספרות אנגלית, מה שאומר שהוא דרש את הכסף מעבודת משרד במועדון ולא ממשחק. הדרישות שלו הרחיקו מועדונים רבים מהילד החכם והעקשן אבל לא את באיירן, שם הפך לשחקן חשוב בקבוצה העולה של גרמניה ואירופה. פציעה קשה ברגלו אילצה את הנס לפרוש בגיל 27, אך עוד לפני שפרש כבר גילה איך לעשות כסף מכדורגל.

אולי הנס. "כשהתחלתי, המועדון היה פשוט מאוד. 85% מההכנסות היו קשורות למכירת כרטיסים, לא היה שיווק או מרצ'נדייז, כמעט ולא היה כסף מהטלוויזיה, וכשמזג האוויר היה רע, אנשים נשארו בבית". צילום: איי אף פי

בספרו על ההיסטוריה של באיירן מינכן, אולי הסה מביא את הסיפור על חוזה החסות הראשונה שהנס הביא לקבוצה. בשנות השבעים אדידס העניקה חסות בשווי 250 אלף מארק בשנה לבאיירן. זו לא היתה חסות אידיאלית מאחר שאדידס היתה גם המלבישה הרשמית של המועדון. הנס, שעדיין תפקד כשחקן בקבוצה, השתמש בקשריו עם מאגירוס דויץ, יצרן רכבים מסחריים מאולם, עיר הולדתו, כדי להביא למועדון הסכם חסות בשווי 600 אלף מארק (הנס קיבל עמלה בשווי 10% מהעסקה). העסקה הזו אפשרה לבאיירן להתחזק בשחקנים חדשים ולשמור על דומיננטיות במגרש. היא גם היתה זו שסימלה את תחילת דרכו של הנס כמנהל ומתווה חזון במועדון הבווארי. ב־1979 מונה הנס למנהל העסקי/ג'נרל מנג'ר של הקבוצה במקום המנהל שהחתים אותו בגיל 17, רוברט שוון.

הנס הגיע למועדון מוצלח מבחינה מקצועית אך כושל מבחינה מסחרית. להסה סיפר: "כשהתחלתי, המועדון היה פשוט מאוד. 85% מההכנסות היו קשורות למכירת כרטיסים, לא היה שיווק או מרצ'נדייז, כמעט ולא היה כסף מהטלוויזיה, וכשמזג האוויר היה רע, אנשים נשארו בבית".

הנס טס להשתלמויות בארה"ב ולמד מקבוצות פוטבול ובייסבול את רזי מקצוע שיווק הספורט. את האינפורמציה הרבה הביא חזרה לבוואריה. חלק מהאנשים במועדון כל כך התלהבו מהמודל האמריקאי שהנס הציג, והנשיא ווילי הופמן אף הציע שהבונדסליגה תהיה ליגה סגורה של 14 קבוצות "כמו ליגת הפוטבול בארה"ב".

עם הנס בהנהלה, כג'נרל מנג'ר/מנהל עסקי ונשיא, באיירן נהפכה ממועדון שמכניס 12 מיליון מארק בשנה ושיש לו חוב של 7 מיליון מארק, למועדון שמגלגל יותר מ־600 מיליון יורו בשנה ועם חוב שנובע אך ורק מהמעבר לאצטדיון האליאנץ ארנה ויוחזר במלואו עד 2030. לא רק שהנס הפך את באיירן לאחת הקבוצות העשירות בעולם, עם חוזי חסות מעוררי קנאה, הוא גם הביא חברות מסחריות כגון אדידס, אאודי ואליאנץ כמשקיעות ובעלים של המועדון, כשעדיין 80% מהבעלות היא בידי חברי המועדון. כרגע אף קבוצה בגרמניה בכלל לא מתקרבת לבאיירן מינכן מבחינה כלכלית. באיירן מכניסה 69% יותר מהקבוצה במקום השני בטבלת ההכנסות, בורוסיה דורטמונד. לשם השוואה, מנצ'סטר יונייטד מכניסה רק 12% יותר מהשנייה בפרמיירליג בטבלת ההכנסות. ריאל מדריד מכניסה רק 3% יותר מברצלונה בספרד. באיירן גם מלכת ההכנסות המסחריות של אירופה — עם הכנסה של 278 מיליון יורו מחסויות וספונסרים בלבד. אפילו מנצ'סטר יונייטד (264 מיליון יורו) וריאל מדריד (247 מיליון יורו) מפגרות מאחוריה. בעוד שההכנסות המסחריות של פריז סן ז'רמן (297 מיליון יורו) הן לא אורגניות ונובעות בעיקר מחוזה לא הגיוני בשווי 200 מיליון יורו עם אמירות קטאר, שהיא גם הבעלים של הקבוצה.

במקביל, הנס לקח את הקצבייה של אביו והפך אותה לעסק משגשג לנקניקיות בוואריות (דרך העסק הזה גם העלים את מס ההכנסה), ונהפך ליועץ סתרים של פוליטיקאים ואנשי ציבור גרמניה.

באיירן מינכן חוגגת אליפות. באיירן מכניסה 69% יותר מהקבוצה במקום השני בטבלת ההכנסות, בורוסיה דורטמונד. לשם השוואה, מנצ'סטר יונייטד מכניסה רק 12% יותר מהשנייה בפרמיירליג בטבלת ההכנסות. ריאל מדריד מכניסה רק 3% יותר מברצלונה בספרד. צילום: גטי אימג'ס

על אהבה וצביעות

הנס הוא דמות אהובה בבוואריה אך די שנוא בגרמניה. כבר בשנות השמונים אוהדי סנט פאולי ראו את הסכנה בכסף הגדול שהביא לבאיירן וטענו שהמשחקים נגד הבווארים הן "מלחמת מעמדות". זה לא משהו שהנס אהב, במיוחד מאחר שמחוץ לגרמניה הציג את באיירן כמועדון השפוי, נטול הבעלים המיליארדרים, המועדון שבניגוד ליריבותיו הספרדיות, למשל, אינו מעלים מסים.

כשהתגלה העיסוק הצדדי של הנס, הצביעות צעקה לשמים. במקביל להטפות המוסר לספרדיות ולאנגליות, הנס, במשך שנים, הימר על מיליונים בבורסה דרך חשבונות בנק שווייצריים, שבאמצעותםם העלים מסים בהיקף של עשרות מיליוני יורו. אנשים שעבדו איתו טענו שהתעדכן במה עושות המניות שלו דרך מכשיר ביפר שאותו הם כינו "טמגוצ'י", מכשיר יפני משנות התשעים שבו ניתן היה "לגדל" ולטפח יצורים דיגיטליים. הנס היה די אובססיבי בקשר לכסף שלו. בגרמניה תיארו אותו כצבוע, כמישהו ש"מטיף למים אבל שותה יין", במיוחד לאחר שב־2005 אף טען, "שילמתי את כל המסים שלי". היום, אגב, הוא כבר טוען ש"אסור להעלות את המיסים לעשירים, כי הם יעזבו לשוויץ ואוסטריה".

עם זאת, הנס גם מפורסם בכך שתמיד סייע לאנשי המועדון ואפילו למועדונים אחרים. את גרד מולר, הכובש המצטיין של באיירן מינכן בשנות השישים והשבעים, הנס הציל מאלכוהוליזם, לא רק על ידי הענקת תפקיד ומשכורת, אלא גם על ידי ליווי צמוד במכון לגמילה. את בורוסיה דורטמונד, למשל, הנס הציל עם הלוואה של 2 מיליון יורו כשהיתה על סף פשיטת רגל. הנס גם מתעקש על הקצאת כרטיסים זולים למובטלים ול"חסרי מזל" אחרים.

הנס הוא דמות מורכבת ומעוררת מחלוקת ומינויו מחדש לניהול הקבוצה הבווארית עורר שאלות רבות. אך על דבר אחד אי אפשר להתווכח: הוא כנראה מנהל הכדורגל המוצלח בכל הזמנים.