מועדון נגד עסק
היום בליגת האלופות באיירן מינכן, המנוהלת על ידי שחקן לשעבר עם חיבור רגשי ושבטי למועדון, תתמודד בלונדון מול עסק של אמריקאי
מיד אחרי ההפסד של באיירן מינכן לצ'לסי בגמר של ליגת האלופות בשנה שעברה, אולי הנס נראה עצבני במיוחד. נשיא באיירן ירה: "פעם צחקנו על לברקוזן על כך שהם תמיד סיימו במקום השני. היום זה אנחנו".
הנס הרגיש מושפל. המועדון שהוא מזוהה איתו מאז 1970 הפסיד בגמר ליגת האלופות השני בשלוש שנים שלו. הפעם בביתו שלו, באליאנץ ארנה. בנוסף להכל, בורוסיה דורטמונד נראתה כמו הכוח העולה החדש בכדורגל הגרמני.
קראו עוד בכלכליסט:
- אולי הנס - היו"ר האולטימטיבי
- ונגר הוא יותר אולי הנס מז'וזה מוריניו
- יציבה יותר, רווחית יותר, איכותית יותר. הבונדסליגה מתחילה מחר
אולי הנס. "נלחם על הסוף המר" צילום: אי פי איי
"זה לא המסר הנכון"
הנס דרש שינוי כדי לשנות את הגורל של באיירן. הוא פיטר את המנהל הספורטיבי, כריסטיאן נרלינגר. הקשר לשעבר של באיירן מינכן עצבן את הנשיא במרץ 2012 כאשר אמר שדורטמונד זכתה באליפות – זאת לאחר הפסד באיירן ללברקוזן שהותיר את הבווארים 7 נקודות מאחורי המובילה. "כשהמנהל הספורטיבי אומר שהאליפות אבודה כששום דבר עדיין לא נקבע, אני חושב שמישהו במועדון צריך להגיד: 'לא, לא – זה לא המקרה. ככה לא צריך להתנהג". אמר הנס ל- die Abendzeitung באוקטובר האחרון. "זה נותן לקבוצה את המסר הלא נכון. מסר שהמועדון שוכב על הגב שלו עם ארבע הרגליים באוויר".
במקום נרלינגר הנחמד הובא מתיאס זאמר, לשעבר קילר במשרה מלאה בדורטמונד ונבחרת גרמניה. הנס הסביר שהמזרח גרמני לשעבר "לפחות יילחם עד הסוף המר". הנס המשיך: "היינו צריכים מישהו גבר עם כריזמה חזקה שמקרין כוח לעולם החיצוני. מתיאס הוא כזה. כריסטיאן לא היה כזה".
מיד אחרי הגעתו של זאמר הוחלט שלמועדון אין שחקן כמו ינס יריימיס. מי שזוכר את הקבוצה הבווארית מסוף שנות התשעים ותחילת שנות ה-2000 חייב לזכור את הקשר ההגנתי הרשע שעשה טרור ליריבות והיה חלק חשוב בקבוצה שזכתה באליפות אירופה. זאמר והנס הביאו את "יריימיס הבא" - את חאבי מארטינס הבאסקי עבור 40 מיליון יורו. "10 מיליון יורו יותר מדי" על פי הנס, אבל זה לא משנה – הם השיגו את מי שהם רצו. בנוסף הובאו החלוץ הקרואטי, מריו מאנדזוקיץ' (13 מיליון יורו), שרדן שאקירי המצוין (12 מיליון יורו) ובלם נבחרת ברזיל, דאנטה (7 מיליון יורו).
הקבוצה חזרה לליגה בטירוף וכבר עכשיו נראה שסיפור האליפות שלה סגור ואטום והיא יכולה להתמקד בזכייה בליגת האלופות. זה לא הספיק להנס ופפ גווארדיולה הוחתם כדי לאמן את הקבוצה בעונה הבאה. אחד מהמאמנים הטובים בעולם, כך על פי הדיווחים, יקבל כ-200 מיליון יורו לרכש.
עכשיו, לא מדובר כאן בקבוצה שבבעלות מיליארדר, שסתם זורק את הכסף שלו בלי מחשבה. באיירן מינכן היא בבעלות אוהדים. היא גוף שמספק לחברים שלו קהילה, גאווה מקומית ותרבות ספורטיבית. ועושה זאת כשהוא רושם רווחים כבר 20 שנה ברציפות. המועדון מבין שהוא מייצג את החברים הללו והוא עושה הכל כדי שהקבוצה תהיה קבוצה מנצחת. או לפחות כזאת ש"נלחמת על הסוף המר".
הנס מייצג את הרוח הזאת ובגלל זה החברים מצביעים לו ונותנים לו את האמון שנה אחרי שנה.
קראו עוד בכלכליסט:
ארסן ונגר. "הסמכות העליונה" אבל לא הבוס צילום: אימג'בנק, Gettyimages
מי הבוס?
ארסנל, כמו באיירן, היא קבוצה שחיה מההכנסות הטבעיות שלה. לשני המועדונים יש אצטדיונים חדשים, שני המועדונים מתמודדים עם חוב ולשני המועדונים יש מדיניות נוער חזקה מאוד.
עכשיו, מצאו את ההבדלים.
ארסן ונגר, ב-8 באפריל, 2011 אמר: "אני מוכן לחתום על מקום שני בליגה ל-20 שנה". הוא הסביר שהקבוצה שלו מתמודדת עם חוב שנובע מבניית אצטדיון ושקבוצות אחרות לא יכולות להיות גאות בכך שהן "מפסידות מיליונים" ומסיימות לפני ארסנל בטבלה. המטרה של ונגר היא ליגת האלופות – מסיבות פיננסיות. הרי, לקבוצה אין באמת סיכוי לזכות בטורניר היוקרתי. כמו שאין לה באמת סיכוי לזכות בתואר כלשהו ללא השקעה מאסיבית יותר בשחקנים – משכוורת ורכש.
ונגר הוא הרבה כמו הנס במובן הזה שהוא הרוח של המועדון שלו. הוא גם "הסמכות העליונה". אבל הוא לא פיטר אף אחד בגלל שנים של חוסר הישגיות. ויש לו בוס. בוס שלא מצייץ. הבוס, סטן קרונקי, הוא איש עסקים ללא קשר רגשי או קהילתי למועדון שלו. הוא רוצה רווח מה"פרנצ'ייז" שלו. וארסן ונגר מספק לו רווח כזה. מה עם האוהדים? הם לא פונקציה כל עוד הם משלמים על כרטיסים. אין להם זכות הצבעה.
זה ההבדל בין ארסנל לבאיירן מינכן. זה ההבדל בין "עסק" ל"מועדון".
