ראיון כלכליסט
נשיא קפריסין על המאבק לחילוץ האי: "ציפיתי ממרקל ליותר הבנה"
ניקוס אנסטסיאדס עדיין מתקשה להתאושש מהדרישה חסרת התקדים שהציבה בפניו אירופה כתנאי לחילוץ: תספורת לכל בעלי הפיקדונות באי. בראיון ל"כלכליסט" הוא מדבר על חבריו באיחוד, ובראשם קנצלרית גרמניה, שאכזבו. "ציפיתי מהם להרבה יותר. אנחנו שייכים לאותה משפחה"
מה עובר על נשיא שמכהן בתפקיד פחות מחודש, ויום אחד מודיעים לו שנותרו לו חמישה ימים להציל את כלכלת ארצו מקריסה? נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, שלפני פחות מחודשיים חווה על בשרו סיטואציה כזו בדיוק, מסכים שמדובר בתחושה שדומה לראש ממשלה ישראלי שמתעורר בבוקר ומגלה שכל מדינות ערב פתחו במלחמה נגדו.
- דיווח: קפריסין תמכור 10 טון זהב כדי לממן תוכנית החילוץ
- צעד בדרך לחילוץ: גוש היורו אישר את מתווה הסיוע לקפריסין
- קפריסין: היקף הפקדונות בבנקים קטן ב-6% בחודשים פברואר ומרץ
כשאנסטסיאדס נשאל לגבי מכבש הלחצים שבו היה נתון בימים שבהם הקריסה האפשרית של כלכלת קפריסין עוררה פאניקה עולמית - שגוועה רק כשגובש חילוץ בתנאים כואבים במיוחד - פניו עוטות ארשת של עצב וייאוש. "עברתי ימים קשים מאוד", הוא מודה. אף שהוא פוליטיקאי מנוסה, סיטואציה כזו הוא לא תיאר לעצמו עם היבחרו לנשיאות ב־27 בפברואר.
"מכבש לחצים זה תיאור עדין למה שעברתי", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט" במסגרת ביקורו בישראל. "לצערי, החלק הגרוע מכל הוא שהאנשים שישבו מולי מעברו השני של שולחן הדיונים היו חברים שלי במשך שנים. אנחנו שייכים לאותה משפחה".
אותם חברים הם עמיתיו לאיחוד האירופי, באופן מיוחד ידידתו הקרובה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ששותפה עמו למפלגת העם האירופית (EPP, איחוד מפלגות המרכז־ימין באירופה). "אני מכיר אותם כבר יותר מעשר שנים. ציפיתי מהם להרבה יותר הבנה כי הצגנו הצעות שעונות על כל הדרישות של הטרויקה והיינו מחויבים להן לחלוטין. לצערי, הם החליטו ליישם מאמץ מאורגן היטב - אני קורא לזה 'מאמץ' כי לצערי אני לא יכול להשתמש במילה שבאמת הייתי רוצה - כדי לבחון מודל חדש של התמודדות עם משבר בנקים בגוש היורו".
אותו "מאמץ מאורגן" הוא הדרישה חסרת התקדים שהציב האיחוד האירופי ב־15 במרץ לממשלת קפריסין: כדי שנעביר לכם חילוץ של 10 מיליארד יורו, חבל ההצלה היחיד שיכול למנוע מכם קריסה, עליכם לעשות "תספורת" לכל בעלי הפיקדונות באי.
הבנקים סגרו דלתותיהם
העובדה שהאזרחים נאלצים לשלם מכיסם על תחלואי המערכת הפיננסית יצרה בהלה המונית בקפריסין ומחוצה לה, בעיקר במדינות מוכות משבר אחרות באירופה שחששו שהתקדים יגלוש גם אליהן. הבנקים בקפריסין סגרו את דלתותיהם כדי למנוע משיכות המוניות.
"הם דחו את כל הרעיונות שלנו, אף שבפועל אלה היו הצעות שהגיעו מהם במקור. נאלצתי להתמודד עם גברת כריסטין לגארד מקרן המטבע שהתעקשה שאסכים לחילוץ שני הבנקים הגדולים או לפירוקם. לצדה ישבה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שאמרה שאם קרן המטבע לא תשתתף בתוכנית החילוץ, היא לא תסכים להציגה בפני הפרלמנט הגרמני. הבלוק הזה כלל גם את ראשי הממשלה של הולנד, פינלנד, אוסטריה וסלובקיה".
הדרישה לבצע תספורת הפתיעה אותך?
"הייתי בשוק, מפני שמהיום שבו נבחרתי ועד לאותו 15 במרץ כבר הספקתי לדבר עם הרבה מאוד בכירים באיחוד כדי להבין מה הם ידרשו בתמורה לחילוץ. יום אחרי שנבחרתי כבר הופיעה אצלי משלחת של הטרויקה (הנציבות האירופית, קרן המטבע והבנק האירופי המרכזי, שמספקים לקפריסין את כספי החילוץ) - שתי בחורות יפהפיות ובחור נאה - אבל הנחמדות שלהם לא הסגירה את הכוונות האמיתיות. אף אחד לא אמר מילה על תספורת. עברתי ימים קשים מאוד, בייחוד מפני שהאיחוד חצה בעיניי קו אדום חריג מאוד כשהחליט להטיל מס על הפיקדונות".
ממש התווכחת עם בכירי האיחוד פנים אל פנים?
"בהחלט. לא הבנתי איך יכול להיות שאני מציג בפניהם כל כך הרבה טיעונים וראיות לכך שנוכל לעמוד במה שהם מצפים מאיתנו. כולם לקו ב'מחלת הקשיחות' ולא הפסיקו להתעקש. המשכתי להתווכח איתם ולשאול למה הם לא דורשים מאיתנו את התנאים שהציבו בפנינו כבר חודשים קודם לכן, כי קפריסין הרי ביקשה סיוע מהאיחוד כבר ביוני. כל הגישה שלהם היתה מעבר לכל דמיון".
בסופו של דבר הפרלמנט הקפריסאי דחה את ההצעה, והאיחוד האירופי הציב לקפריסין אולטימטום של חמישה ימים למצוא פתרון או להיקלע לחדלות פירעון לא מסודרת. הנשיא ניסה לבקש סיוע מרוסיה, שלמשבר הקפריסאי היתה השפעה ישירה עליה, ונתקל בסירוב.
גן עדן לעשירי עולם
הציפייה לסיוע מרוסיה קשורה לגורם העיקרי למשבר הכלכלי בקפריסין - הבנקים שעמדו על סף קריסה בעקבות חשיפה גבוהה לחוב היווני שספג תספורת בעצמו.
המגזר הפיננסי היה מנוע הצמיחה העיקרי של קפריסין והתנפח מעבר לכל קנה מידה סביר: פי שמונה מהתמ"ג. האי הים תיכוני הקטן הפך בעשור האחרון לגן עדן לעשירי העולם ולחברות זרות, שהפקידו בו כספים בתנאים נוחים במיוחד. המפקידים העיקריים היו אזרחים ובנקים רוסיים, שהחזיקו כ־30% מהפיקדונות.
"מרגע שדחו את ההצעה המקורית המצב הלך והידרדר", מספר הנשיא הקפריסאי. "היינו נואשים לכסף, גם ככה היינו מחוץ לשוקי האג"ח במשך שנתיים". אנסטסיאדס סבור שדווקא הפתרון המקומם כל כך של תספורת רוחבית עדיף בהרבה מהפתרון שאושר בסופו של דבר באישון ליל אחרי ימים של דיונים מרתוניים.
הסכם החילוץ הסופי חס אמנם על החוסכים הקטנים, אך מטיל מס על פיקדונות הגבוהים מ־100 אלף יורו. ההסכם מורה גם על יישום מדיניות צנע נוקשה וצמצום מנגנון הבנקאות על ידי פירוק בנק לאיקי, השני בגודלו במדינה, שייבלע בבנק הראשון בגודלו, בנק אוף סייפרוס. הבנקים היו סגורים במשך 12 יום עד שהושג ההסכם, וגם מעט לאחריו, והממשלה הטילה מגבלות חריפות על תנועות הון. לדברי הנשיא, "התספורת הרוחבית היתה פוגעת אך ורק בריבית שהחוסכים הקטנים היו מקבלים על הפיקדונות ב־18 החודשים הקרובים. כלומר, הם למעשה לא היו מפסידים את הכסף שחסכו. לגבי החוסכים הגדולים מדובר היה בריבית של השנתיים הקרובות".
בשלב מסוים איימת שתתפטר או שתוציא את קפריסין מהאיחוד.
"פניתי למאדאם לגארד ואמרתי שהדרך היחידה שלי היא לחזור לקפריסין ולהתפטר, ואז הם ייאלצו להמתין 45 יום עד לבחירות חדשות".
איך היא הגיבה?
"היא אמרה שזו לא הדרך לפתור סוגיות קשות. היו הרבה ויכוחים".
בטונים גבוהים?
"כן, טונים גבוהים ביותר. אני גבר ים תיכוני. בואי נאמר שאנחנו הרבה יותר 'דינמיים'". אבל כאמור לא היתה לי ברירה, ולשמחתי השבוע אמורים לאשר את הזרמת התשלום הראשון, 3 מיליארד יורו מתוך ה־10 שעליהם סוכם".
מה היה תרחיש האימים? היתה איזושהי היערכות צבאית למקרה של מהומות ענק?
"הקפריסאים ידעו היטב שמצבנו לא טוב כבר שנתיים־שלוש, הם לא האשימו אותי במשבר הזה. מובן שהיתה ביקורת רבה על כך שקיבלתי את תנאי התספורת אף שהבטחתי להם שלא אקבל אותם, אבל לא היתה ברירה. הבהירו לי, או שתסכים לתספורת או שאחרי סוף השבוע שני הבנקים הגדולים ייסגרו - מהלך שמשמעותו אפס נזילות, אפס סיוע, מה שהיה מכניס אותנו לחדלות פירעון כפולה, ובמקביל היינו נאלצים להחזיר לבנק האירופי המרכזי את נזילות החירום שנתן ללאיקי. מאיפה בדיוק היינו מביאים את הכסף הזה?".
נזילות החירום הזו היא נקודה כואבת במיוחד עבור אנסטסיאדס. "נגיד הבנק המרכזי של קפריסין וגם יו"ר הבנק האירופי המרכזי, ברוב רשלנותם, אפשרו לבנק לאיקי, שהיה כמעט חדל פירעון, לקבל סיוע ממנגנון ELA, שנועד לספק נזילות בשעת חירום בהיקף 11.5 מיליארד דולר. לא ייאמן שהם החליטו לתת לבנק כל כך קטן כל כך הרבה כסף בלי עירבונות, למעט אלה שניתנו להם מהבנק המרכזי של קפריסין. וכך, למעשה, המדינה היא שבעצם ערבה ל־ELA. בסופו של דבר לאיקי הולאם, אחרי שהם ביקשו 1.8 מיליארד יורו כדי שהנזילות תוכל להימשך".
למרות התסכול מכך שהאיחוד האירופי "השתמש בנו כדי לעשות ניסוי", כפי שאנסטסיאדס מכנה זאת, הוא לא מטיל את כל האשמה על גורמים חיצוניים. "אנחנו הקפריסאים נושאים אחריות גדולה להתמודדות כושלת עם כל סימני האזהרה שעמדו לנגד עינינו. התעלמנו מכל העצות שניתנו לנו מהאיחוד האירופי ומהאזהרות של האופוזיציה". אבל עם זאת, הוא די בטוח ביכולת ההתאוששות של האי: "אני מאוד אופטימי ובטוח שנצא מהמשבר הזה. כבר התמודדנו עם מצבים גרועים יותר בעבר: בפלישה הטורקית ב־1974 נכבשו 70% מהשטח שלנו (ראה מסגרת); התעשייה, הייצור והתיירות נהרסו לחלוטין. אבל הצלחנו לשרוד יפה וגם להצטרף לאיחוד האירופי".
איך אתם מתכננים לבנות את הבסיס הכלכלי החדש?
"עמודי התווך העיקריים של הכלכלה יהיו מגזר השירותים, הספנות והתיירות, ולא הפיננסים. אנחנו מאוד מקווים שהפוטנציאל הגדול של קידוחי הגז יתממש בסופו של דבר ואז האנרגיה תשמש כגלגל הצלה וכמנוע צמיחה מרכזי".
מתי ההתאוששות תגיע? כלכלנים צופים לפחות חמש שנים של התכווצות
"אני צופה שזה ייקח פחות שנים. אנחנו אומה ממושמעת. הקמתי צוות שלמד לעומק את הסכם החילוץ ונתתי הוראות ברורות ליישם את כל מה שלקחנו על עצמנו, כדי להימנע ממה שקרה ביוון שנאלצה לבקש חילוץ שני".
האסטרטגיה העיקרית של אנסטסיאדס היא מתן תמריצים לחברות מקומיות וזרות. בין היתר, מדובר במתן מענקים לפיתוח מיזמים תיירותיים, הקלות מס לחברות שיוסיפו עובדים בשנה הקרובה ומזעור הבירוקרטיה.
תוכנית החילוץ משאירה את קפריסין עם נטל חוב בלתי אפשרי של כ־140% מהתמ"ג, ותושבי האי ייאלצו להתמודד עם שנים ארוכות של צעדי צנע דרקוניים.
באחרונה יותר ויותר מנהיגים וכלכלנים מודים שהצנע נכשל. איך תסביר לאנשים שהם נאלצים לקבל על עצמם את מה שנכשל במקומות אחרים?
"את צודקת לחלוטין. המדינות הקודמות שקיבלו סיוע נכשלו בשיקום הכלכלות שלהן. במקרה שלנו ניסו עלינו מודל חדש של חילוץ, ויש איומים חוזרים ונשנים שזה יהיה המודל שבו ישתמשו במדינה הבאה שבה יהיה משבר בנקים".
נעניש פקידים שסרחו
"נמתחה עליי ביקורת רבה, אבל איש לא נתן הצעה אחרת להתמודדות עם בעיית הנזילות האדירה שהיתה לנו. לא היה לנו איך לשלם משכורות בסוף החודש, פחדנו שניאלץ להפסיק לשלם את דמי הפנסיה. לכן חייבים ליישם צעדי צנע קשים, אבל אני מאמין שבאמצעותם נוכל ליצור מדינה חדשה מבחינת מבנה השירות הציבורי, בעיקר לצמצם את הגופים הציבוריים המנופחים ולהילחם בשחיתות שפושה בכל פינה בחיים הציבוריים. נעניש את כל הפקידים הממשלתיים שסרחו והזיקו למדינה על ידי שחיתות ורשלנות".
אז אתה באמת מסוגל להסתכל לבני עמך בעיניים ולהבטיח שלא תהיה תספורת שנייה?
"זה היה סיפור חד־פעמי. אנחנו מתכוונים להפקיד חלק גדול מהכנסות המדינה בשני הבנקים הגדולים כדי להוכיח שאנחנו סומכים על המגזר הפיננסי, ושלאנשים אין סיבה לחשוש להמשיך ולחסוך בהם".
מה ישראל צריכה לעשות כדי לא לגמור כמו קפריסין?
"לנקוט את הצעדים הדרושים בזמן, גם אם הם לא פופולריים. תנקטו צעדים עכשיו, לפני שהמשבר מתפרץ".