"העבודה בתעשיית הביגוד לא מיועדת לבני אדם. זה כמו כלא"

קריסת בניין רנה פלאזה בבנגלדש ב־24 באפריל, שגבתה את חייהם של 1,129 מעובדי המתפרות ששכנו בבניין, כבר הוגדרה כאסון הכבד ביותר בתולדות תעשיית ייצור הבגדים. הפגיעה הקשה בנפש עוררה הדים ברחבי העולם והפנתה את תשומת הלב לשרשרת האספקה של המותגים המערביים ולמחיר הכבד שמשלמים העובדים עבור החולצות שאנו רוכשים.

בארגונים לזכויות עובדים מקווים כי האסון יהיה נקודת מפנה בתעשייה, המתבססת על כוח עבודה זול במדינות עניות, בעיקר באסיה. במקביל גובר הלחץ הציבורי על החברות לקחת אחריות לנעשה בחצר האחורית שלהן. עם זאת, מוקדם לקבוע אם 4.5 מיליון עובדי תעשיית הביגוד בבנגלדש - 80% מהם נשים כפריות - יוכלו מעתה להתפרנס בכבוד מבלי לסכן את חייהם.

מועצה מפקחת של האו"ם

המהפך הזה עשוי להתרחש אם תעשיית האופנה הבינלאומית תאמץ נוהלי עבודה אתיים על חשבון שורת הרווח. תרחיש אחר, ולא לחלוטין דמיוני, הוא כי הייצור יועבר למדינות אחרות באסיה, כמו וייטנאם ואינדונזיה.

לעת עתה נראה כי הלחץ הציבורי עושה את שלו. בשבוע שעבר הודיעו עשרות קמעונאיות ביגוד מהמובילות באירופה, ובהן קרפור, מנגו, פרימרק, בנטון, מרקס אנד ספנסר ואינדיטקס, החברה-האם של זארה, כי חתמו על אמנה שמטרתה להגביר את הבטיחות של העובדים והמפעלים. לפי התוכנית, שהיא בת אכיפה מבחינה משפטית, קמעונאיות וחברות בגדים יתחייבו לערוך בדיקות מדוקדקות במפעלים ולסייע בפתרון בעיות בתחום בטיחות האש ובמימון תיקונים בעת הצורך.

במסגרת האמנה תוקם מועצה מנהלת המורכבת מנציגי העובדים, מנציגי הקמעונאים ומיו"ר שימנה ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם. המועצה תפקח על בדיקות הבטיחות של 5,000 מפעלים, והתוצאות ייחשפו בפומבי.

החברות עצמן יממנו את יישום האמנה, וגובה המימון יהיה תלוי בהיקף הייצור של החברה בבנגלדש.

מתפרה בדאקה, בירת בנגלדש. "פוטנציאל רב לשינוי" צילום: איי אף פי

"בטיחות אש ובניינים היא נושא חשוב במעלה עבורנו ואנחנו משקיעים מאמצים ומשאבים רבים בו", אמרה ל"ניו יורק טיימס" הלנה הלמרסון, דוברת מטעם H&M. "בזכות ההתחייבות הזאת נוכל להשפיע אף יותר בתחום זה. אנחנו מקווים להשיג קואליציה רחבה של חתימות כדי שניתן יהיה ליישם ביעילות את ההסכם", ציינה.

עד כה חתמו על האמנה כ־30 חברות, אולם רק שלוש מהן מצפון אמריקה. רשת האופנה אברקומבי אנד פיץ' חתמה לפני שבועיים, שעות ספורות לפני פקיעת תאריך היעד, וכך הצטרפה ל־PVH, החברה־האם של קלווין קליין וטומי הילפיגר, ול־Loblaw הקנדית, שפריטים של המותג ג'ו פרש שבבעלותה נמצאו בין הריסות הבניין.

ואולם, מלבד שלוש החברות הללו נרשמה בארה"ב התנגדות נחרצת ליוזמה, וחברות כמו מייסי'ס, טרגט, קרטר'ס, נורדסטרום ואמריקן איגל סירבו לחתום על האמנה.

המתנגדת הבולטת ביותר היא גאפ, חברת הביגוד השלישית בגודלה בעולם, שנחשבת בדרך כלל למנהיגה בתחום האחריות החברתית. עצומה מקוונת, שכ־900 אלף איש כבר חתמו עליה, קוראת להצטרפותה של גאפ לאמנה, אולם ב"ניו יורק טיימס" מדווחים כי גאפ טוענת שאם תצטרף תהיה חשופה לתביעות בבנגלדש.

וולמארט תקיים בדיקות

עם זאת, גאפ התחייבה לשפר את תנאי העבודה. במכתב לעובדי המטה של החברה דיווחה כי שכרה פקח שריפות שיבדוק את 78 המפעלים המשמשים אותה בבנגלדש. כמו כן אמרה כי תעביר הלוואות של כ־20 מיליון דולר למפעלים למען שיפור הבטיחות.

בדומה לגאפ, חברות אמריקאיות נוספות, ובהן סירס וג'יי.סי פני, מנסחות תוכניות בטיחות משלהן. יוזמה נוספת לשיפור תנאי הבטיחות הגיעה מצדה של וולמארט, רשת הקמעונאות הגדולה בעולם, שהודיעה כי תיישם אמצעי בטיחות חדשים במפעלים בבנגלדש. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", הרשת הצהירה שתקיים בדיקות בטיחות מקיפות בכל 279 המפעלים שבשימושה בבנגלדש, והתוצאות יפורסמו באתר האינטרנט שלה עד 1 ביוני. אף כי וולמארט הבטיחה להתריע על בעיות בטיחות, היא לא התחייבה לסייע בתיקונן, זאת בניגוד לסעיפי האמנה האירופית.

אמנם היוזמות מהוות שיפור מסוים, אך מומחים מזהירים כי הן אינן בהכרח ישימות. "בלי סעיף מחייב מבחינה משפטית, שהוסיפו החברות האירופיות, מדובר במריחת שפתון על פיו של חזיר", טען ב"ניו יורק טיימס" בוב רוס, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קלארק במסצ'וסטס וממבקרי סדנאות היזע.

"פייננשל טיימס" הבריטי דיווח השבוע כי H&M בודקת אפשרות להעביר את ייצור הבגדים שלה לאמריקה הלטינית ולאפריקה, אף שחתמה על האמנה האירופית. "עלינו לחשוב מחדש על כל שרשרת האספקה שלנו, מכיוון שמה שקרה בבנגלדש הוא אסון נוראי", אמר לעיתון מנכ"ל הרשת קרל יוהן פרסון. לדבריו, יש בעיות נוספות בתעשיית הביגוד בבנגלדש, שאינן קשורות בהכרח לקמעונאיות עצמן. "לא מדובר רק בנו ובמותגים האחרים. זו בעיה לאומית. היא קשורה לעוני, לשחיתות ולידע על בטיחות בניינים". פרסון קרא לממשלת בנגלדש להעלות בשלב הראשון את שכר המינימום.

הדיווחים על התנאים המחפירים של העובדים אינם חדשים, אך חזרו לכותרות בעקבות קריסת הבניין. 45% מכוח העבודה במדינה מועסקים בתעשיית הביגוד. מנגד, השכר לעובדים הוא הנמוך ביותר בעולם ומגיע לכל היותר ל־80 דולר בחודש, עם שעות נוספות.

"זו לא עבודה שמיועדת לבני אדם. עבודה בתעשיית הביגוד דומה לחיים בכלא. אנחנו תמיד בסכנה. שריפה או תאונה יכולות לקרות בכל רגע", סיפר מוחמד ניזאם לתחנת השידור הגרמנית "דויטשה וולה". הם מתגוררים עם ארבעה אנשים נוספים בדירת חדר ובקושי מצליחים לשרוד. למרבה הצער, רבים חולקים גורל דומה.

"מגזר הביגוד הוא תעשייה עצומה שמייצרת רווחים עצומים, אך האנשים בתחתית הפירמידה לא נהנים מההטבות", טענה בפני "הגרדיאן" הבריטי ג'ני ריקס מארגון זכויות האדם הבריטי ActionAid UK. "יש כאן פוטנציאל רב לשינוי תנאי היסוד של העובדים, בייחוד של הנשים, שהעבודות הללו עשויות לפתוח להן הזדמנות להעצמה".

האיחוד האירופי יפעל

בראש אותם תנאי יסוד עומד היחס של הממשלה. עד כה פעלה הממשלה כדי להגביל את כוחם של האיגודים. דו"ח שפרסמה בשנה שעברה פדרציית איגודי המסחר הבינלאומיים קבע כי האווירה לפעילות איגודי עובדים בתוך בנגלדש מסוכנת, לראיה רצח פעיל זכויות העובדים אמינול אסלאם באפריל 2012, שעוד קודם לכן נעצר ועונה בידי כוחות הביטחון של הממשלה.

כעת נראה שהממשלה מתחילה להבין שעליה לעצור את סחף הביקורת הבינלאומי לפני שיהיה מאוחר מדי. בתחילת החודש איים האיחוד האירופי כי ינקוט צעדים נגד דאקה אם לא יירשמו שיפורים בתנאי העסקתם של העובדים. מדינות האיחוד הן יעד ל־60% מיצוא הבגדים מבנגלדש, ולפיכך כל פגיעה בהיקף ההזמנות עלולה להיות מכה קשה לתעשייה המרכזית של בנגלדש. "אם האיחוד האירופי או כל לקוחה אחרת יטילו תנאי מסחר נוקשים על בנגלדש, מיליוני עובדים יאבדו את פרנסתם", טען מחבוב אחמד, בכיר במשרד המסחר של בנגלדש, בראיון לסוכנות רויטרס.

לפיכך החודש הודיעה הממשלה כי בכוונתה להקים ועדה לקביעת שכר מינימום חדש שיעודכן רטרואקטיבית ל־1 במאי. עוד מתכוונת הממשלה לפשט את הבירוקרטיה הכרוכה בהקמת איגודים ולשפר את תנאי הפנסיה לעובדים. "אולי משהו טוב ייצא בכל זאת מהריסות הרנה פלאזה", סיכם ל"גרדיאן" ג'ון הילארי, העומד בראש ארגון זכויות האדם War on Want