"בריטניה רוצה להישאר באיחוד, אבל הוא סובל מעודף רגולציה"
ניק ביירד, מנכ"ל הגוף הממשלתי האחראי לקשרי המסחר של בריטניה, סבור כי האיחוד האירופי פוגע בתחרותיות ומאמין שהבריטים יצביעו בעד הישארות באיחוד רק אם תתבצע בו רפורמה. לטענתו, הצנע השנוי במחלוקת דווקא הצליח בבריטניה
המזרח התיכון אינו זר לניק ביירד, דיפלומט ותיק ששירת בשגרירויות בריטניה בדובאי ובעומאן. בחודש מאי הוא הגיע לישראל כמנכ"ל ארגון UK Trade & Investment) UKTI), הגוף הממשלתי האחראי לקשרי המסחר של בריטניה בעולם. זהו ביקורו הראשון בישראל מאז ביקר בה כתייר לפני 25 שנה. בראיון ל"כלכליסט" התייחס ביירד לסוגיות הנמצאות על ראש סדר היום בבריטניה, בהן שאלת ההתפצלות מהאיחוד האירופי, מדיניות הצנע והבונוסים המופרזים בתעשיית הפיננסים.
- יועץ בכיר לר"מ בריטניה: מיתון הוא זמן טוב לנצל עובדים
- דאגה חדשה לבריטים: תיירות קצבאות מרומניה ומבולגריה
- מסתמן: בנקאי בריטניה ימתינו עשור לבונוסים
הביקור שלו כאן נופל בתקופה סוערת בבריטניה וביחסיה עם האיחוד האירופי. שר האוצר ג'ורג' אוסבורן דבק במדיניות הצנע שנועדה לרסן את החוב הלאומי העצום. בשל כך הוא שרוי בעימות מתמשך עם קרן המטבע, שטוענת כי הוא מדכא בכך את הצמיחה בממלכה. אוסבורן נותר כמעט לבדו במערכה גם בקרב שרי האוצר של האיחוד, שרובם כבר הכריזו על נטישה של מדיניות הצנע.
העובדה שקצו של המשבר בגוש היורו אינו נראה באופק רק מגבירה את הלחץ הגובר על ראש הממשלה דיוויד קמרון להקדים את משאל העם על הישארותה של בריטניה באיחוד האירופי, שאותו הוא הבטיח לקיים ב־2017, בהנחה שייבחר לקדנציה נוספת.
ניק ביירד, מנכ"ל UKTI: "אנחנו בוחנים שווקים שלדעתנו קיים פוטנציאל להתרחב אליהם. ישראל מעניינת מאוד עבורנו, מכיוון שזו כלכלה חדשנית ואנרגטית" צילום: אוראל כהן
הקולות להתנתקות של בריטניה מהאיחוד קוראים תיגר על שלטונו של קמרון לא רק במגרשו הביתי, המפלגה השמרנית, אלא גם מחוץ, כאשר מפלגת Ukip הימנית צוברת פופולריות על חשבונה של מפלגת השלטון.
תכנוני מס אגרסיביים
נושא אחר שכבש את הכותרות בבריטניה הוא תכנוני המס האגרסיביים של חברות רב־לאומיות. בחודש שעבר נצלבה השלוחה של גוגל בריטניה על ידי ועדת חקירה פרלמנטרית, שדרשה מגוגל הסברים על שיעור המס הנמוך שהיא משלמת.
לא ביקרת כאן הרבה זמן, מדוע הגעת לישראל דווקא עכשיו?
"בריטניה מפעילה מאמץ אדיר לקדם את היצוא שלה ולקדם השקעות זרות. יש לכך סיבה ברורה: כרגע, בשל הצעדים שהממשלה שלנו נוקטת כדי להשתלט על החוב, הביקושים הפנימיים מוגבלים, ואם אי אפשר לעודד צמיחה בעזרת ביקושים פנימיים, חייבים לפנות לשוק הבינלאומי. אבל אנחנו חייבים לעשות את זה בכל מקרה, לא רק בגלל המשבר. הצמיחה שלנו התבססה במשך יותר מדי זמן על צריכה פנימית תלויית אשראי, בין אם מדובר בחוב ממשלתי ובין שבחוב של משקי הבית. יש לנו גירעון מסחרי כבר 40 שנה בערך ואנחנו חייבים לטפל בזה. לכן, אנחנו בוחנים שווקים שלדעתנו קיים פוטנציאל להתרחב אליהם ולבנות איתם שותפות טובה. ישראל מעניינת מאוד עבורנו, מכיוון שזו כלכלה חדשנית ואנרגטית עם המון צדדים משלימים לכלכלה שלנו, ואני מאמין שאנחנו יכולים לראות צמיחה משמעותית וטובה ביצוא ובהשקעות בכמה סקטורים".
הזכרת את הצריכה הפנימית. קרן המטבע דוחקת בשר האוצר להקל את מדיניות הצנע. מה דעתך בעניין?
"זה עניין קריטי עבור בריטניה להשתלט על החוב שלה, גם כדי לדאוג לדירוג האשראי שלנו, אבל גם בשביל לבנות כלכלה עמידה יותר בעתיד. כשמחליטים על אסטרטגיה, חכם מאוד להיצמד אליה, וזה מה שהממשלה עושה, ואנו רואים את התוצאות. מובן שקצב החזרה שלנו לצמיחה הוא אטי משקיווינו, אבל הנתונים הפיסקאליים ברבעון הראשון היו די טובים, ונגיד הבנק המרכזי אומר שהוא מתחיל להבחין במה שנראה כהחלמה עדינה אך עקבית של הכלכלה, והוא לא אמר זאת לפני כן".
המגבלה המתוכננת של האיחוד האירופי על בונוסים לבכירים במגזר הפיננסי עלולה להבריח חברות מהסיטי.
"אנחנו מאמינים שזה בסדר לתגמל על הצלחה, על כך אין ויכוח. אבל העניין הוא שתרבות הבונוסים בבריטניה יצאה משליטה בשנים האחרונות. זה כבר לא עניין של הצלחה, וזה צריך להשתנות, יחד עם שורה של דברים אחרים בתעשיית הבנקאות: למשל, בחינה מחודשת של ההפרדה בין הפעילות הקמעונאית של הבנקים לפעילות ההשקעה, איך בודקים יחס הלימות הון, איך גורמים לבנקים להתמקד בתקופה הקרובה בהלוואות לעסקים, במיוחד עסקים קטנים. שינוי או רפורמה במגזר הפיננסי שלנו הכרחיים גם כדי להפוך את הפעילות שלהם לקבילה בעיני הציבור וגם כדי לתמוך במגזר התעשייתי, והשינוי הזה קורה".
אתה לא חושש שהבנקים ינסו לעקוף את המגבלות האלה ויעלו למשל את משכורות הבסיס?
"הבנקים צריכים להתמודד בשוק, ויש תחרות על הצוות. אבל עליהם להבין שאם חברות לא נתפסות בעיני הציבור כמי שתורמות למדינה שבה הן פועלות, עלולה להיווצר בעיה, ואנחנו רואים את זה היום בנושא ההתחמקויות ממס. זו לא בעיה רק בבריטניה, אלא בכל המדינות, גם בישראל. אני לא חושב שבנקים יברחו אם האווירה תשתנה בבריטניה, כי מדובר בשינוי עולמי".
ראש הממשלה קמרון קרא להגביר את השקיפות במקלטי המס, אבל איזה כוח יש לממשלה לאכוף זאת?
"זה תחום נוסף שבו יש לפעול בשיתוף פעולה עולמי, העניין של חברות שנתפסות ככאלה שלא משלמות מספיק מסים הוא לא רק בריטי אלא עולמי. אם לא נעבוד יחד, חברות יזוזו למקום שבו הן יכולות למצוא סביבה נוחה יותר מבחינת תשלום מס. חייבים שיתוף פעולה עולמי, וזה מה שאוסבורן מתכוון להגיד בוועידת G20 וגם בוועידת G8. מבחינת מקלטי המס של בריטניה, שוב, עלינו לטפל בזה במסגרת עולמית של שקיפות גבוהה יותר, כדי לוודא שיש תשלום מס הוגן בכל מקום שבו פועלת חברה".
"כן רואים את האור"
קיימות מחלוקות בתוך האיחוד האירופי סביב מדינות התומכות בסודיות בנקאית. מה הסיכוי שהמדינות הללו יילחמו בהתחמקות ממס?
"אני חושב שבתוך האיחוד יש תנועה חזקה לטיפול בעניינים האלה. הלחץ מצד האזרחים שונה היום מזה שהיה לפני שנה, ולפני חמש שנים, וממשלות לא יכולות להרשות לעצמן להתעלם מזה. אני די בטוח שנראה שינוי עולמי בעניין, ונראה התפתחות של סביבה הוגנת שבה ישלמו חברות מס הוגן במקום שבו הן פועלות".
אתה יכול לראות את האור בקצה המנהרה עבור אירופה?
"אני חושב שכן רואים את האור. מדובר בתהליך אטי של טיפול באתגרים הגדולים שקיימים בגוש היורו. לגבי בריטניה, אין לנו שום כוונה להצטרף לגוש היורו, ואנחנו מאמינים שאנחנו חזקים יותר כשאנחנו מחוצה לו. אבל בעניין היחסים הרחבים יותר עם האיחוד האירופי, בריטניה רוצה להישאר באיחוד, אבל באיחוד שנמצא אחרי רפורמה וזה מה שקמרון שואף אליו. כיום, האיחוד מפעיל רגולציה כבדה על יותר מדי סקטורים, שצריכים, חייבים, ויכולים להיות תחרותיים מבחינה עולמית. אם האיחוד ימשיך לשים משקולות כאלה על החברות שלנו, הן לא יהיו תחרותיות. גם הגרמנים חושבים כך, והסקנדינבים חושבים כך. אנחנו מאמינים שנצליח אם ניתן לעצמנו מספיק זמן לגרום לצעדים האלה לקרות. אני בטוח שהבריטים יצביעו 'כן' אם יישאלו על הישארות באיחוד, אבל הם יצביעו כך רק על הישארות באיחוד אחרי רפורמה".
