פוטין מציל את המקורבים על חשבון העם הרוסי

הסנקציות שהמערב הטיל על רוסיה בעקבות כיבוש חצי האי קרים ומעורבותה בלחימה במזרח אוקראינה פוגעות קשות בכלכלת המדינה ובאזרחיה. עם זאת, עבור האוליגרכים המקורבים לפוטין הפגיעה רכה יותר - והדבר בא על חשבונם של האזרחים הפשוטים.

עשירי המדינה נפגעו מהסנקציות, מכיוון שהחברות הגדולות שבבעלותם הפכו למוקצות מבחינת השווקים במערב ומכיוון שהנכסים האישיים שלהם, כמו נדל"ן וכסף בבנקים במערב, הוקפאו ובחלק מהמקרים הוחרמו. "אותם האוליגרכים, אשר נמצאים במעגל הקרוב של פוטין, פנו אליו וביקשו פיצוי. הסנקציות הסבו להם נזק רב ומבחינתם קופת המדינה היא המקום הטבעי לחפש בו פיצוי", אומר ל"כלכליסט" יורי טפר, מומחה לפוליטיקה רוסית שעושה בימים אלה פוסט־דוקטורט באוניברסיטת מנצ'סטר וחוקר את הזהות הרוסית החדשה לנוכח המשבר באוקראינה.

אחת הדוגמאות הבולטות לתופעה היא זו של חברת האנרגיה הגדולה במדינה רוסנפט, שבבעלות המיליארדר איגור סצ'ין, אשר לפי העיתון הרוסי RBK ביקשה מהמדינה 2.4 טריליון רובל (כ־40 מיליארד דולר) כפיצוי על נזקי הסנקציות. הסכום האסטרונומי, הגדול פי 1.5 מהתקציב השנתי של העיר מוסקבה, שמונה 12 מיליון תושבים, זהה לסכום הכולל של המסים, המכסים וההיטלים ששילמה החברה למדינה בשנה החולפת.

רוסנפט נכנסה לאחרונה לקשיים עקב ניהול כושל ובעקבות ביטול עסקת הענק שלה עם חברת הנפט הבינלאומית ויטול, שנבע מהסנקציות. על פי הנימוק הרשמי לבקשה, חלק מהכסף המבוקש מיועד לשיקום תשתיות החברה ולהבראתה. שאר הכסף יוקצה לפרויקטים שונים, שלטענת הממשל חיוניים להבראת כלכלתה של המדינה.

הבעיה היא שאותם פרויקטים לאומיים הם בדיוק השיטה שבה משתמש פוטין להעברת כספי המדינה למקורבים אליו. הונם העצום של האוליגרכים ברוסיה, ובעיקר אלה המקורבים לנשיא פוטין, נובע ממה שמכונה מונופוליזם של המכרזים הממשלתיים. רוסיה מוציאה סכום נכבד מתקציבה על מכרזים לטובת פיתוח ותחזוקה של התשתיות העצומות במדינה הגדולה בעולם ועל פרויקטים ביטחוניים. מרבית המכרזים הללו מכורים מראש ומחולקים לרשימה סגורה של חברות בהתאם לזהות בעליהן.

משלמים על מכרזים דמיוניים

בתחילת החודש, במהלך ביקורו בטורקיה, הודיע פוטין על גניזת פרויקט המסדרון הדרומי - תוכניתו להקים צינור גז לאירופה. פוטין לא הסתיר את אכזבתו וזעמו על שהאיחוד האירופי טרפד את התוכנית, אולם מי שלא הזילו דמעה היו דווקא הקבלנים שנשכרו לטובת ביצוע העבודות. ענקית האנרגיה הרוסית גזפרום, שהופקדה על ביצוע הפרויקט, פרסמה 200 מכרזים בסכום כולל של 2.4 מיליארד דולר לשם כך. על פי מידע שנחשף בשבוע שעבר במגזין "פורבס" הרוסי, המרוויחים הגדולים מהמכרזים היו אנשי העסקים ארקדי ובוריס רוטנברג, שחברות בבעלותם זכו בחלק הארי של המכרזים בסכום כולל של 1.5 מיליארד דולר, שכבר שולם להם אף שהפרויקט בוטל.

ה"מזל" הגדול של האחים רוטנברג במכרזים הממשלתיים לא התחיל בפרויקט המסדרון הדרומי. "החברה של רוטנברג מוכרת את כל הצינורות שגזפרום משתמשת בהם, לאחר שהם זוכים במכרז פעם אחר פעם. יתרה מכך, הם מוכרים אותם במחירים מופקעים הגבוהים פי כמה ממחיר השוק", אומר טפר.

כך בין היתר הרוויחו האחים מיליארדי דולרים מזכייה בפרויקטים לבניית צינורות גז לסין, אף שגם התממשות הפרויקט הזה מוטלת בספק, כמו גם מבניית תשתיות לאולימפיאדת סוצ'י. בכל המקרים מדובר במכרזים במחירים מנופחים מעבר לכל פרופורציה. רק החודש חשף "פורבס" כי חברה בבעלות ארקדי רוטנברג צפויה לזכות בסוף החודש במכרז לבניית גשר החוצה את מיצר קרצ'ן שבים השחור, שעלותה מוערכת ב־3.92 מיליארד דולר, וכך האחים צפויים לעמוד גם בשנה הבאה בראש מצעד הזוכים במכרזים הממשלתיים ברוסיה.

ואולם, הצלחתם של האחים רוטנברג כמעט בכל התקשרות עם גורם ממשלתי לא נובעת ממזל, אלא קשורה בקשר ישיר לאירוע אחד בספטמבר 1964, שבו פתח מאמן ג'ודו יהודי חוג באחת השכונות של סנט פטרסבורג. בחוג התאמנו ארקדי רוטנברג, שהיה אז בן 12, ובחור צנום בשם וולודיה פוטין. בהמשך הצטרף האח הקטן בוריס. לימים כל אחד מהאחים הלך לכיוון שונה, אבל הקשר נשמר עד היום.

ארקדי רוטנברג (מימין) עם נשיא רוסיה. גם בתוך האוליגרכיה יש היררכיית קרבה לפוטין צילום: אימג'בנק, Gettyimages

הקופה כבר מרוקנת

ומאיפה מגיע הכסף שסצ'ין מבקש כעת כפיצוי? טפר מסביר כי "למדינה אין סכום כסף כזה. הקופה ריקה בשל המשבר הכלכלי החמור. לכן הכסף יגיע מקרן הדורות הבאים שהמדינה הקימה כדי לחסוך את הכנסותיה משוק האנרגיה. מה שיותר חמור הוא העובדה שבקשה זו מועלית לאחר שבקיץ השנה רוקנה הממשלה את קופת הפנסיה של הביטוח הלאומי במדינה כדי לפצות את האוליגרכים והחברות שבבעלותם".

הפגיעה בקרנות הפנסיה, מעשה שהיה מוציא אנשים בכל מדינה מערבית לרחובות, עבר כמעט ללא תגובה מהרחוב הרוסי. "רוב הציבור כלל לא מודע לכך. רוב התקשורת שצורכים האנשים הפשוטים ברחוב מסתירה את המידע הזה או ממסמסת אותו", מסביר טפר. "צריך להבין שמבחינת האנשים הפשוטים הם מקבלים כרגע פנסיות ולא חושבים מה יקרה מחר. הם לא מבינים שהם ניצבים לפני התהום".

דרך נוספת לפצות את האוליגרכים היא חקיקה. באוקטובר השנה הגישה מפלגתו של פוטין, רוסיה המאוחדת, הצעת חוק "פיצוי על פגיעה בזכויות הקניין", שעיקרה העברת כספים לפיצוי האוליגרכים על נזקי הסנקציות. החוק שזכה לכינוי חוק רוטנברג עבר באוקטובר בקריאה ראשונה ברוב דחוק.

האוליגרך איגור סצ'ין צילום: Metzel Mikhail

מלבד זאת, החברות שבבעלות האוליגרכים ורוטנברג בפרט נהנו מהלוואות בתנאים חסרי תקדים מקרנות ששייכות למדינה. באפריל השנה קיבל בנק SMP, שבבעלותו של רוטנברג, מהמדינה הלוואה של 1.66 מיליארד דולר בפריסה לעשר שנים לטובת ביצוע תוכנית הבראה, כך פרסם עיתון "פורבס" הרוסי.

לאחר כניסת הסנקציות לתוקף התנאים הנוחים כבר הפכו למתנות של המדינה. "הבנקים מאשרים לאוליגרכים תספורות של מיליארדי דולרים כאמצעי לפיצויים על נזקי הסנקציות", אומר טפר. "העניין הוא שעד היום היה ממה לעשות תספורות. היום המצב שונה לגמרי. קופת המדינה ריקה, ולכן תספורות לטייקונים הן למעשה העברת חובותיהם למדינה שחובה תופח ממילא".

לא כל המקורבים שווים

אחת הדרכים להתמודד עם הקופה המתרוקנת היא תעדוף מקורבים. מי שנמצא במעגל הקרוב ביותר של פוטין יקבל פיצוי על חשבון אלה שנמצאים במעגלים רחוקים יותר. זו שרשרת המזון של הכלכלה הרוסית.

ב־19 בספטמבר נעצר אוליגרך בשם ולדימיר יבטושנקוב, שהיה הבעלים של חברת הנפט בשנפט, באשמת הרצת מניות. בהמשך פרסם "הגרדיאן" כי ייתכן שיבטושנקוב, שהיה מקורב לפוטין אך לא במעגל הקרוב ביותר, זמם לעשות לנשיא הפיכת חצר.

בתחילת דצמבר החברה שלו הולאמה והשבוע היא הועמדה למכירה. "המועמד המוביל לקבל את החברה הוא ככל הנראה יו"ר רוסנפט, סצ'ין", אומר טפר. "לא פחות מעניין לראות מאיזה כסף הוא ישלם על הרכישה הזאת. לא אתפלא אם זה יהיה בהלוואה בתנאים נוחים בערבות המדינה".