יפן: ראש הממשלה הציג תוכנית תלת-שנתית לצמצום החוב הציבורי
תוכניתו של שינזו אבה כוללת צעדים להשקעה בהשכלה גבוהה ובתיירות וכן פתיחת שוק העבודה היפני הסגור לעובדים מחוץ למדינה
ראש ממשלת יפן שינזו אבה פרסם את תוכניתו הכלכלית לשלוש השנים הבאות. טיוטת התוכנית, הצפויה לעבור את אישורו של הקבינט בשבוע הבא, מראה כי אבה מסתמך על צמיחה גבוהה יותר ולא על אמצעים פיסקאליים, בהתמודדותו עם החוב הציבורי הגדול בעולם, שהיקפו הוא 246% מהתוצר המקומי הגולמי.
- 4 שנים אחרי אסון הצונאמי בפוקושימה - יפן חוזרת לאנרגיה גרעינית
- בגלל מחסור בפרות: יבוא חירום של חמאה ליפן
- קרן המטבע ליפן: "נחוצות רפורמות מבניות נועזות כדי להתגבר על הדפלציה"
התוכנית מפרטת מספר צעדים נוספים עבור מדיניות ה"חץ השלישי" באסטרטגיית הצמיחה של אבה, ובכלל זה חידושים למערכת ההשכלה הגבוהה וכן פתיחת ענף התיירות וענף טכנולוגיית המידע לתעסוקת זרים. היא משקפת את נחישותו של אבה שלא לחנוק את הצמיחה הכלכלית עם החמרה של המדיניות של במועד. כך על פי ה"פיננשל טיימס".
האסטרטגיה הכלכלית שמתווה אבה לא כולל קיצוצים משמעותיים בהוצאה הציבורית או העלאת מס הקנייה מעבר להעלאה המתוכננת ל-2017, אז תועלה ב-2 נקודות בסיס.
היכן שאנליסטים מבקרים את ממשלת יפן בשל הגישה האופטימית יתר על המידה - הכוללת תחזית לשיעור צמיחה גבוה מזה הצפוי בארה"ב - הרי שהתוכנית מוכיחה כי ממשלתו של אבה ניצחה במאבק בזירה הביורוקרטית מול שר האוצר ששאף להחמרה כמותית מהירה.
במקום לבחור בכיוון של העלאת מסים או קיצוץ בהוצאות, מייעדת האסטרטגיה את 2016-2018 כ"תקופה של רפורמות אינטנסיביות" שמטרתן לעודד את הצמיחה, לבלום את הדפלציה ולרסן את ההוצאה על הביטוח הלאומי ביפן. ב-2018 מתוכננת הממשלה לערוך מחדש את המדיניות הפיסקאלית.
התוכנית הכלכלית מתווה יעד-ביניים לגירעון התקציבי הראשוני - הגירעון לפני תשלומי הריבית - של 1% מהתוצר, ב-2018. זאת במטרה להגיע לאיזון עד 2020. התוכנית גם שמה למטרה את צמצומו של החוב הציבורי ביחס לגודלה של הכלכלה עד 2020.
אבה מנסה להצמיח את כלכלתה של יפן לאחר שני עשורים של קיפאון. אולם הוא מתמודד עם אתגרים לא פשוטים כגון הזדקנותה של אוכלוסיית יפן וחוב ציבורי עצום שנוצר במשך שנים של דפלציה עולה ויורדת.
השערים נפתחים
העיקרון המרכזי באסטרטגיה הוא צמצום הצמיחה בהוצאות הביטוח הלאומי, העלאת הנתח של תרופות גנריות זולות יותר ל-80% מהשוק עד 2020 ורפורמה בשיטת הבנצ'מרקינג כדי לצמצם במחצית את הפערים בהוצאות מערכת הבריאות של הנציבויות במדינה.
כמו כן, כוללת המדיניות תוספות למה שקרוי "החץ השלישי" של אבה, כשהגדולה שבהם היא הכנסת חידושים למערכת האוניברסיטאות הארציות כדי להופכן לתחרותיות יותר מבחינה גלובלית. האוניברסיטאות שיערכו את הרפורמות המרחיקות לכת ביותר יזכו לתקציב הגדול ביותר. האסטרטגיה גם משקפת את נכונותה של יפן לפתוח עוד יותר את שעריה לזרים - סוגיה שמאז ומעולם עוררה מחלוקת במדינה הסגורה וההומוגנית. כעת עובדי IT מהודו, סטודנטים, מדריכי סקי וצוותי קבלה בענף המלונאות בעלי כישורים לשוניים מספקים, יוכלו להגר ולעבוד ביפן ביתר קלות.
ההקלה במדיניות מתן הוויזות ביפן נובעת גם מהעלייה החדה בתיירות מסין, ויפן מבקשת לפתח את ענף התיירות ולהפוך אותו למנוע צמיחה עיקרי.