הדייגים הפיליפינים ניצחו את סין במחלוקת על שדה נפט וגז

בית הדין הבינלאומי בהאג פסק כי לסין אין זכות טריטוריאלית היסטורית על אחת מעתודות הגז והנפט הגדולות בעולם, באזור איי ספארטלי בים סין הדרומי.

הדיון נערך לאחר שממשלת הפיליפינים עתרה לבית המשפט ב־2013, בתואנה כי דייגים סינים, שנהנו מהגנת צבא סין, מנעו מספינות דיג פיליפיניות לשוט באזור ריף סקרבורו, איי פראסל ואיי ספראטלי, והפרו את זכויות הדיג שלהן.

נשיא סין שי ג'ינפינג צילום: בלומברג

"אין כל בסיס חוקי לדרישת סין לזכויות היסטוריות על המשאבים באזורים הימיים שבתחומי קו תשעת החלקים", נכתב בפסיקת בית המשפט, שהתייחסה לקו גבול שסומן במפה משנת 1947, ומכונה גם קו לשון הפרה.

נוסף על פעילות הדיג הסינית ופעילות הצבא באזור המחלוקת, השופטים ציינו כי סין בנתה איים מלאכותיים שהפרו את הריבונות הפיליפינית, כפי שניתן היה לראות בצילומי אוויר שנעשו בשנים האחרונות. השטח שתחום בקו תשעת החלקים מגיע ל־3.6 מיליון קמ"ר (1.4 מיליון מייל רבוע), והוא מהווה 80% מכל שטח ים סין הדרומי, שהוא אחד מנתיבי התעבורה הימית העמוסים בעולם.

חלק אחר של הפסיקה, שנפרסה על פני 462 עמודים, אוסר על סין לדרוש בעתיד בעלות על שטח ברדיוס 12 מיילים ימיים מסביב לשני האיים המלאכותיים הגדולים ביותר שהיא בנתה באזור איי ספארטלי.

פירוש הדבר הוא שספינות של הצי האמריקאי וציים אחרים יכולים להתקרב למרחק 12 מיילים ימיים מהאיים, שבשניים היש מסלולי נחיתה למטוסים.

להגן ללא חת

עוד לפני פסיקת בית הדין פרסם משרד ההגנה הסיני הודעה לפיה "ללא קשר להחלטה שתתקבל, הצבא הסיני ימשיך להגן ללא חת על הריבונות, הבטיחות והזכויות של המדינה ולהדוף כל איום שיצוץ. סין עצמה לא שלחה נציגים לדיונים בהאג שכן היא טענה שאין לו כל סמכות לדון בעניין. בשבועות האחרונים טענו פקידים בכירים בסין כי למדינה אין כוונה למלא אחר כל פסיקה שתתקבל.

עם זאת, החוקים הבינלאומיים קובעים כי פסיקת בית הדין היא מחייבת עבור שני הצדדים, אבל אכיפתו תוכל להתבצע רק באמצעות לחץ בינלאומי. סוכנות הידיעות בלומברג מנתה כמה תגובות אפשריות מצד סין לפסיקה, אף שהמדינה כבר הודיעה שהיא אינה מכירה בה.

במקרה של תגובה מתונה, צפויה סין להרחיב קמפיין תקשורתי שאותו היא מנהלת בכלי התקשורת הרשמיים ולפיו יותר מ־60 מדינות מכירות בריבונותה בשטח המריבה. בד בבד, סין צפויה להפסיק את רדיפת הדייגים הפיליפיניים, לעצור את המשך בניית האיים המלאכותיים ואת בסיסי הצבא שלה שעליהם ולחדול מאזהרות לכלי טיס לא סיניים ברשת הקשר. המשמעות הכלכלית של תגובה כזו תהיה ככל הנראה פתיחת משא ומתן לשיתוף פעולה בינלאומי לפיתוח מרבצי הגז והנפט באזור איי ספארטלי. לפי הערכות במרבצים באזור יש גז ונפט בהיקף של 17.7 מיליון טונות – המאגר הרביעי בגודלו בעולם כיום.

סכנה לעימות מזויין

תגובה חריפה יותר של סין עלולה לכלול הכרזה על אזור מוגבל בטיס מעל שטח המריבה והוראה גורפת לכל כלי טיס צבאי או מסחרי זר שמתכוון לעבור באזור לעדכן את הצבא הסיני. ב־2013 סין נקטה צעד דומה בשטח מחלוקת עם יפן בים סין המזרחי, אך לא הצליחה לאכוף את ההוראה. במקביל, הצבא הסיני יגביר ככל הנראה את תדירות הפטרולים הימיים באזור המחלוקת וימשיך ואף יגביר את רדיפת ספינות הדיג הפיליפיניות. סין עלולה גם לבטל את חתימתה על אמנת UNCLOS של האו"ם לשמירה על החוק הימי הבינלאומי. מצב עניינים כזה עשוי לגרור את הגברת הפטרולים הימיים של הצי האמריקאי באזור, ככל הנראה בשיתוף עם ציי מדינות אירופה, כפי שהציע בחודש שעבר שר ההגנה הצרפתי ז'אן־איב דריה.

התגובה האגרסיבית ביותר מצד סין עלולה לגרור בניית בסיס צבא בריף סקרבורו שעליו היא השתלטה ב־2012. בסיס כזה, יכול לאיים על מנילה בירת הפיליפינים ועל בסיסים צבאיים אמריקאיים במדינה. בייג'ינג עלולה להכריז גם על קו תשעת החלקים כקו הגבול הימי הרשמי שלה, בקריאת תיגר מפורשת על פסיקת בית הדין בהאג.

תגובה כזו מצד סין תחייב את ארה"ב לפעול, שכן שר ההגנה האמריקאי אשטון קארטר אמר בחודש שעבר כי אם סין תחל בבנייה באזור ריף סקרבורו, צבא ארה"ב יגיב. עם זאת, ארה"ב כבר נסוגה מהכרזות דומות בעבר, כפי שקרה גם במלחמה בסוריה. ד"ר יורם עברון מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה הסביר ל"כלכליסט" כי "המחלוקת בים הדרומי היא ביטוי של המאבק על הדומיננטיות באסיה בין סין לבין ארה"ב". ד"ר עברון הוסיף כי "הפסיקה מחדדת את המתח באזור, והשאלה כעת היא האם ארה"ב תעמוד מאחורי בנות בריתה. סין תעקוב אחרי התגובה הזאת, לא פחות מבנות הברית עצמן".