"כלכלת ארה"ב כבר מראה סימנים של התחממות יתר"

"ההתנגשות בין המחזור הפוליטי והמחזור הכלכלי היא סכנה ממשית. היא תתגבר אם המגמות הפופוליסטיות בפוליטיקה יילכו ויוקצנו. מדיניות סחר פרוטקציוניסטית היא דוגמה לכך. אנחנו כבר רואים יצרניות של מכונות כביסה, אלומיניום ופאנלים סולריים שנפגעו מצעדים כאלה. ככל שהצדדים הללו יתגברו, החיכוך בין הפוליטיקה לבין הכלכלה יגבר". טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של דויטשה בנק, נזהר לא להיות נביא זעם. כל אזהרה שלו מגיעה רק אחרי שהוא מסביר שהכלכלה העולמית במצב טוב. גם כלכלת ישראל.

סלוק הגיע לכאן בחודש שעבר לכנס של השלוחה הישראלית של הבנק הגדול בגרמניה. יחד אתו הגיע גם המנכ"ל ג'ון קריאן, ולדברי סלוק "העובדה שקריאן הגיע מעידה לבדה על המחוייבות של הבנק לפעילות בישראל". בשבוע שעבר, בתגובה לדיווחים לפיהם יו"ר דויטשה בנק פול אכלייטנר שוקל להחליף את קריאן עם תום החוזה שלו ב־2020, אמר קריאן במכתב לעובדים כי הוא "מחוייב לחלוטין" לתפקידו.

בראיון ל"כלכליסט" התייחס סלוק לשאלות הגדולות שמרחפות מעל ההתאוששות של הכלכלה העולמית בשנה האחרונה.

תוכנית תמריצים בעייתית

סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו, לדבריו, היא התפתחות האינפלציה בארה"ב, בין השאר בגלל תוכנית התמריצים של הנשיא דונלד טראמפ וחולשת הדולר.

אחרי העלאת הריבית של הפד בחודש שעבר, למה אפשר לצפות בהמשך?

"הנושא המרכזי הוא מספר הפעמים שהפד יעלה את הריבית. להערכתנו מדובר בארבע, מכיוון שישנם סיכונים שאי אפשר להתעלם מהם, והמדאיג ביניהם הוא האינפלציה. קודם כל, הכלכלה האמריקאית כבר מראה סימנים של התחממות יתר. יש שיעור אבטלה נמוך, אנחנו קרובים לתפוקה מלאה בייצור וישנן ראיות לעלייה של השכר. זה כבר מספיק כדי להעלות את הריבית. העניין השני הוא טכני בעיקרו. היו גורמים שהורידו את האינפלציה בשנה שעברה, בעיקר ירידת מחירים של ספקיות הסלולר. אבל כשאתה מסתכל 12 חודשים קדימה, זו לא מגמה שצפויה להימשך. המחירים יעלו. הסיבה השלישית היא תוכנית התמריצים התקציביים הגדולה של הנשיא טראמפ. גורם רביעי הוא חולשת הדולר. לפי מחקר שהציג סטנלי פישר ב־2015, על כל ירידה של 10% בשער הדולר, האינפלציה עולה ב־0.5%. אם אתה מצרף את כל הגורמים הללו, הם מצביעים על סיכון לעלייה של האינפלציה. לדעתנו היא תגיע בסוף השנה ל־2.2%, שזה יותר מהיעד של 2% שהפד הציב".

איך הקו שנוקטת ארה"ב בענייני סחר נכנס לתוך התחזית הזו?

"זהו תהליך של סיכון אמיתי, גם למשק האמריקאי עצמו. זה לא סיכון של ממש למשק הישראלי, כי המוצרים שעליהם הטילה ארה"ב מסי יבוא עד עתה, כמו אלומיניום, מכונות כביסה או פאנלים סולאריים כמעט לא מיוצרים בישראל. הדאגה היא שהצעדים הללו יתפשטו בכל מיני כיוונים שאי אפשר לחזות אותם. השאלה המרכזית היא באיזו מדיניות תנקוט סין בתגובה, ואנחנו מדברים על זה הרבה עם עמיתים בהונג קונג ובייג'ינג. אבל, הממשל האמריקאי נמצא תחת לחץ כבד מצד המגזר הפרטי שרוצה לבטל או לפחות לרסן את הטלת מסי היבוא. כמובן שמבחינת אינפלציה, כשמטילים מסי יבוא על מוצרים מסוימים, המחירים שלהם עולים וזה סיכון נוסף. מבחינת השווקים הפיננסיים, זה מגביר את אי־הוודאות, משום שלא לי ולא לאף אחד אחר יש את הכישורים לחזות לאן האיומים האלו יובילו".

טורסטן סלוק צילום: עמית שעל

 

זו עוד דוגמה לפער בין חוסר היציבות הפוליטית ובין המגמה החיובית של כלכלות בעולם. כמה זמן הפער הזה יכול לשרוד?

"יש מחזורים פוליטיים ומחזורים כלכליים. חברות עסקיות נוטות לחשוב לטווחי זמן ארוכים יותר, ולכן גם מחזורים עסקיים או כלכליים זזים לאט יחסית. מחזורים פוליטיים הם קצרים הרבה יותר ונקבעים לפי מועדי בחירות. יש לנו בחירות אמצע קדנציה בארה"ב השנה, יש את החקירה של רוברט מולר על ההתערבות הרוסית בבחירות. יש הרבה גורמים שמשפיעים על המערכת הפוליטית. היינו מאוד מופתעים שאי־היציבות הפוליטית לא מצאה ביטוי בשווקים הפיננסיים, אבל משקיעים כנראה אומרים לעצמם שהנתונים הכלכליים עדיין טובים והפוליטיקה היא רק מופע צדדי, כמו מן תיאטרון שהשחקנים בו יכולים לצעוק עד מחר. הבעיה היא שהפוליטיקאים שצועקים ברקע יכולים גם לקבל החלטות משמעותיות ולהשפיע על הכלכלה. הטלת מכסים היא דוגמה לכך. המחזור הפוליטי והמחזור הכלכלי ייפגשו בסופו של דבר. אנחנו כבר רואים את זה במדינות מזרח אירופה כמו פולין, שם הפופוליזם הקיצוני כבר מרתיע משקיעים. כשהפוליטיקאים יתחילו להתערב באמת בכלכלה, אז תהיה סכנה אמיתית".

הגל הפופוליסטי באירופה חי ובועט. מה זה אומר לגבי גוש היורו?

"האינדיקטורים הכלכליים של אירופה טובים כרגע. אבל אז נשאלת השאלה, אם הם טובים כל כך, האם אנחנו באמת צריכים שיעורי ריבית שלילית של הבנק האירופי המרכזי, האם אנחנו באמת צריכים את תוכנית ההרחבה הכמותית שלו, אולי הבנק האירופי צריך לבוא ולהודות ששיעורי הריבית עומדים לעלות? הבעיה היא ששיעורי הריבית נמוכים פשוט מפני שהריבית של הבנק האירופי היא הממוצע שצריך להיות ביבשת. בגרמניה הם צריכים להיות גבוהים, בפורטוגל, איטליה וספרד הם צריכים להיות נמוכים. אז גם שיעורי הריבית לטווח הקצר, וגם שיעורי הריבית לטווח הארוך הם נמוכים מדי ביחס לביצועים הטובים של הכלכלה הגרמנית וגבוהים מדי ביחס לביצועים של כלכלות כמו של איטליה. הבנק האירופי צריך להסתכל על השוני בין המדינות ולהחליט על הריבית. הסיכון הוא פגיעה בחלק מהן על חשבון אחרות. אבל התמונה של גוש היורו משתפרת ולכן יש היגיון בכך שהבנק האירופי רוצה להתחיל לסגת מתוכנית ההקלה הכמותית בהמשך השנה".

מתכוננים לכל התרחישים

בה בעת, סלוק מזהיר מפני אי־הוודאות סביב יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, בעיקר בשל ההתנהלות הבעייתית של ממשלת בריטניה בתהליך קבלת ההחלטות לגבי תנאי הפרישה.

מה ההשפעה של הברקזיט שאמור לצאת לדרך בעוד כשנה?

"באופן כללי עסקים ובנקים בלונדון מתכוננים לכל מיני תרחישים. הבעיה שאף אחד לא יודע מה הכיוון שהולכים אליו ולכן מתכוננים לכל התרחישים. מה שממש מטריד בקשר לברקזיט זה שלוקח המון זמן לפוליטיקאים להודיע מה הם רוצים, איזו מערכת יחסים תהיה לבריטניה ולאירופה בעתיד. כדי להגיע להסכמי סחר צריך משהו כמו ארבע שנים מרגע תחילת השיחות עד שההסכמים נכנסים לתוקף. ממשלת בריטניה צריכה להחליט מה היא רוצה. קשה מאוד לנהל משא ומתן כשאתה לא יודע מה אתה רוצה. אנחנו לא יכולים לעשות יותר מדי כרגע, אלא פשוט לשבת ולחכות. זה מאוד מתסכל עבור הבנקים, עבור המשקיעים, עבור כולם. ככל שהזמן עובר בלי לדעת, יותר חברות מהמרות על התרחיש הגרוע יותר ומתכוננות אליו, אבל בסופו של דבר אנחנו עדיין מטילים מטבעות בחשכה. הלוואי שהייתי יכול למצוא דרך לכמת את הסיכון".