אם עמק הסיליקון היה מדינה - היא היתה השנייה בעושרה בעולם
לפני נתוני הבנק העולמי, התוצר לנפש באזור בקליפורניה שבו שוכנים המטות של כמה מהחברות הציבוריות הגדולות בעולם עמד על 128,308 דולר לאדם ב-2017 - רק 66 דולר פחות משל המדינה העשירה בעולם
אם עמק הסיליקון היה מדינה, התוצר לנפש שלה היה הופך אותה למדינה השנייה הכי עשירה בעולם, מעט אחרי קטאר.
- כשהסכסוך הישראלי-הפלסטיני חורך את חברות עמק הסיליקון
- אנדריסן-הורוביץ, הקרן הנחשבת בעמק הסיליקון, הופכת לחברת ייעוץ
- הסנאטורית אליזבת וורן מציעה לפרק את עמק הסיליקון
לרפובליקה של עמק הסיליקון – או ליתר דיוק של אזור סן חוזה, כולל פאלו אלטו, מאונטיין וויו, גילרוי והמטות של כמה מהחברות הציבוריות בעלות הערך הגבוה בעולם – היה תוצר מקומי גולמי של 128,308 דולר לאדם ב-2017. זה בערך 66 דולר פחות מהתוצר המקומי הגולמי של קטאר, שעמד על 128,374 דולר באותה שנה, כפי שנמדד ע"י הבנק העולמי והותאם להבדלי יוקר המחיה בין המדינות.
הבאה בתור היא מקאו, אזור חצי אוטונומי בשליטת סין שידוע באתרי הנופש ובתי הקזינו שלו, בו עומד התוצר המקומי הגולמי לאדם על 115,123 דולר. מדינות עשירות נוספות, על פי מדד זה, כוללות את לוקסמבורג, סינגפור ואירלנד.
אז מה ההבדלים בין עמק הסיליקון וקטאר? קטאר היא מונרכיה אבסולוטית בחצי האי ערב, בעלת אוכלוסיה של 2.36 מיליון איש, שמוצרי הייצוא העיקריים שלה כוללים גז טבעי, נפט, ואת רשת החדשות אל-ג'זירה. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של קטאר הוא בערך 167 מיליארד דולר - ה-54 בגובהו בעולם, פחות מעיראק ויותר מהונגריה.
בעמק הסיליקון לעומת זאת, הגדרת השלטון נזילה יותר – אולי אפשר לכנותו 'טכנוקרטיית AI' - ואוכלוסייתו מונה 2 מיליון איש. מוצרי הייצוא העיקריים שלו הם מוצרים של גוגל ואפל, ובוגרי אוניברסטת סטנפורד. התוצר המקומי הגולמי שלו הוא 275 מיליארד דולר – ה-42 בגובהו בעולם, פחות מצ'ילה ויותר מפינלנד. התוצר המקומי הגולמי של ארה"ב כולה הוא הגבוה בעולם - 19.48 טריליון דולר, על פי הבנק העולמי. קליפורניה לבדה היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, עם תוצר מקומי גולמי של 2.79 טריליון דולר ב-2017, על פי המשרד לסטטיסטיקה כלכלית האמריקאי - פחות מזה של גרמניה אך מעל זה של הודו.
אבל מתן אשראי בלעדי לעמק הסיליקון על חברות כמו אפל וגוגל אינו הוגן כלפי קטאר – או כלפי שאר מדינת קליפורניה, כך טוען מיקה וויינברג, נשיא המכון הכלכלי של מועצת אזור המפרץ (Bay Area). "אפשר להפוך אותנו למעין אי מבחינה סטטיסטית, אבל אנחנו לא אי במלוא מובן המילה. התייחסות כזאת מתעלמת מהתלות שלנו באזור שבו אנחנו נמצאים - העמק המרכזי, שבו אנו תלויים אפילו בדברים בסיסיים כמו אספקת מים ומזון", כך וויינברג.