הפסקה לעסקית: דיל מתגלגל

העסקית במסעדת אלמנטרי החדשה ביפו עולה רק 59 שקל, אבל היא בסיסית ביותר. המנות הטובות מקפיצות את המחיר, ומשום מה גם את רמות המלח

גלי וולוצקי 09:0109.12.13

תגיות:

אלמנטרי החדשה ביפו היא מסעדה בקונפליקט. היא רוצה להיות מסעדת שף אינטימית, אבל יש לה תפריט של ביסטרו. היא מנסה להציע מסעדנות עילית, אבל המקום פשוט במפגיע, ורהיטיו נראים כאילו נלקחו ממכירת חיסול של מסעדת פועלים שפשטה רגל. היא רוצה להציע דיל עסקי סופר־משתלם, אבל מרבית המנות בתפריט - המודפס על נייר מדפסת - מחייבות תוספת מחיר מכובדת.

קראו עוד בכלכליסט:

נכנסנו למקום שבשולי שוק הפשפשים ומצאנו את עצמנו בחלל נטול כל שיק. שף ומלצר, שניהם משועממים, קיבלו את פנינו בסבר פנים יפות. המחבתות הונחו על האש, והחלל הקטן החל להתחמם וללבוש צביון של מסעדה. המלצר, ששיתף אותנו בעובדה שזה יומו הראשון בתפקיד, לא ידע לענות על שום שאלה כמעט. חבל, כי הוא היה מלא רצון טוב.

התפריט כאן מציע מחיר קבוע: בערב 79 שקל ובצהריים 59 שקל. בפועל שבע מתוך עשר המנות הראשונות ושש מתוך עשר העיקריות מחייבות תשלום נוסף של 15–35 שקל, מה שאומר שאם תרצו - ואתם תרצו - לדלג על חזה העוף והפסטה ולנסות מנות מעניינות יותר, תגידו שלום למחיר המפתה.

כמות פירות הים בקדרה לא הצדיקה תוספת של 30 שקל צילום: נמרוד גליקמן

ראשית הוגשה סוג של פוקצ'ה מוצלחת, עם איולי מצוין מתוצרת הבית, זיתים וחמאה. גם המנות הראשונות היו טובות. סלט מוחיטו, תערובת חמצמצה ומרעננת של עלי בייבי סלק ועלעלי מיקרו־מיזונה ומיקרו־פטרוזיליה, רצועות מנגו, בצל סגול ופלפל אדום, היה טוב מאוד. גם קציצות סרטנים ושרימפס (בתוספת 20 שקל) על סלט אבוקדו חביב ומטבוחה היו מוצלחות והציגו סוג של חתונה מקסיקנית־מרוקאית שעבדה נהדר.

הארוחה התפתחה בכיוון הנכון, אבל עם העיקריות החלה האכזבה. קדירת פירות הים היתה אלמנטרית, קצת אלמנטרית מדי בהתחשב בכך שחייבה תוספת של 30 שקל. היא הכילה חמישה מולים, שני חסילונים, קציצת שרימפס (כמו במנה הראשונה) ורצועות קלמרי דקיקות. אבל זו לא היתה הבעיה. הציר המצוין בפוטנציה היה מלוח בדיוק במידה שלא תגרום לכם להחזיר את המנה למטבח, אבל כן תבאס את הארוחה. היא גם הוגשה בלי שום תוספת שתאפשר לדלל את כמויות המלח ולהציל את המצב. אז שתינו עוד מים, שמוגשים כאן בתוספת פרוסות מלפפון - שטיק שעובד במקומות מסוימים ובאחרים לא. כאן לא.

העיקרית השנייה, נתח קצבים (בתוספת 20 שקל), סבלה בדיוק מאותה הבעיה. אמנם גודל הנתח היה צנוע, אבל הבשר היה משובח והפירה היה לא פחות ממעולה: חלק וקטיפתי. אבל שוב - יותר מדי מלח.

יצא ששילמנו לא מעט על צהריים ב־59 שקל. התמורה לא הצדיקה את המחיר, אך נראה שיש כאן פוטנציאל שיגרום לנו לחזור לניסיון נוסף. יש לקוות שעד אז יקנו פה איזה אגרטל לפרחים, ילמדו את המלצר לשנן את התפריט ובעיקר ייטעמו כל מנה כדי לוודא שהיא לא מלוחה מדי. זה אלמנטרי.