האלגוריתם שמחסל את חדי הקרן

באפריל האחרון התחוללה דרמה קטנה בהייטק הישראלי: חברת הסטארט־אפ Infinidat, העוסקת באחסון מידע, גייסה הון לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. בכך היא הפכה לחד־קרן — הכינוי לסטארט־אפים שחצו את קו מיליארד הדולרים. ביולי הצטרפה אליו איירון סורס, שרכשה את רשת הפרסום סופרסוניק בעסקה ששיקפה לה שווי של 1.1 מיליארד דולר. לא אובר או AirBNB, ובכל זאת.

כעת מגיעה זירה, חברת מחקר ישראלית המנתחת סטארט־אפים מקומיים ועולמיים, ומבקשת לקלקל קצת את החגיגה הצנועה הזאת. לפי דירוג שיצרה החברה ובוחן את חברות ההייטק הפרטיות הגדולות בישראל, השווי הריאלי של איירון סורס עומד על 724 מיליון דולר בלבד. לצדה פועלות בארץ רק עוד שתי חברות פרטיות השוות לפי זירה יותר מחצי מיליארד דולר: Kenshoo העוסקת בטכנולוגיות פרסום (700 מיליון דולר) ו־Sisense המפתחת בינה עסקית (650 מיליון. כל הנתונים נכונים לדצמבר 2015). ו־Infinidat? לפי הערכת זירה היא שווה 447 מיליון דולר בלבד.

מושית יפה וענר רבון, מייסדי זירה צילום: עמית שעל

הרעיון שבבסיס הפעילות של זירה נשמע יומרני למדי. היא מבקשת לא רק להעריך את שווי החברות באובייקטיביות, אלא גם לחלק ציונים להתנהלותן בתחומים שונים, לנתח את החוזקות והחולשות שלהן ואף להעריך מה הסיכוי שהן יונפקו או יימכרו, מתי ובאיזה סכום. מדוע בזירה משוכנעים שהערכותיהם טובות מאלה של השוק החופשי ושל משקיעים מנוסים מהם?

"למעשה האלגוריתם שפיתחנו, שמשלב איסוף מידע גלוי ומעריכים אנושיים, בנוי כך שישקף את דעת השוק כולו ולא את דעתנו האישית", משיב על כך ענר רבון, ממייסדי זירה, בשיחה עם "כלכליסט". "כך אנחנו יכולים לומר בקול את מה שנאמר בחדרי חדרים עד כה. יש לנו תעשייה בריאה, אך צריך להסיר ממנה את שווי היתר והבועתיות, ולא להתבסס רק על תחושות בטן". כמה מהקרנות הבולטות בישראל כבר אימצו את ההערכות של זירה ככלי עזר לפעילותם, ובהם קרן ההשקעות של מיקרוסופט וקרן שקד ונצ'רס, בעלי 888.

חלק מהחברות הישראליות יכולות להיות מרוצות, יחסית, מההמלצות שקרנות אלה מקבלות מזירה. לצד איירון סורס וקנשו בולטות לטובה בדירוג גם אפליקציית התחבורה הציבורית Moovit ופלטפורמת המלצות התוכן אאוטבריין. כל הארבע זוכות לציון כולל גבוה של 9.1, ואאוטבריין מוערכת כבעלת סיכויים טובים משל יריבתה טאבולה לצאת לאקזיט (59% לעומת 51%), ולפי שווי גבוה יותר (750 מיליון דולר לעומת 670 מיליון).

סייבר? לא משהו

תעשיית הסייבר הישראלית הצומחת, סביר להניח, קצת פחות מרוצה מהדירוג הזה. רק חברה אחת הפועלת בה מוערכת על ידי זירה בשווי תלת־ספרתי של 220 מיליון דולר: Cybereason, המתמקדת במניעת מתקפות האקרים ומשמשת ארגוני ביטחון גדולים בארה"ב. Illusive Networks, שפיתחה מערכת להטעיית האקרים, היא היחידה שמתקרבת אליה עם הערכת שווי של 96 מיליון דולר.  

גם בסטורדוט, המפתחת סוללות הנטענות במהירות ונחשבת מבטיחה במיוחד, כנראה לא פתחו שמפניה. אף על פי שרומן אברמוביץ', סמסונג, סטף ורטהיימר, משה חוגג ואחרים השקיעו בה לפי שווי של מאות מיליוני דולרים, בזירה מעריכים שהחברה שווה 134 מיליון דולר בלבד. "סטורדוט היא חברה מצוינת", ממהרת להבהיר מושית יפה, מנכ"לית חברת המחקר, "אבל היא טרם הוציאה מוצר, והאלגוריתם שלנו מנטרל את אפקט החלום". יפה, שפעלה בעבר בתחום בנקאות ההשקעות, השלימה בזמנה עסקאות גיוס הון לחברות כמו פרפקטו מובייל, צ'ק אפ שהונפקה, טראפיקס שנמכרה ל־F5 ופיקסקאוט שנמכרה ל־Gettyimages.

למרות הרקע הזה, זירה לאו דווקא מתרשמת מגיוסים גדולים. Fiverr, המאפשרת לגולשים לרכוש שירותים שונים זה מזה, גייסה 60 מיליון דולר בעת האחרונה, אך בזירה מעריכים ששוויה הריאלי הוא 262 מיליון דולר בלבד. הסיבות: טענות על סינון לא קפדני מספיק של נותני השירות, ותביעה מצד אמזון נגד משתמשים שהציעו ביקורות למכירה. גם חברת הווידיאו האינטראקטיבי אינטרלוד שווה על פי זירה רק 93 מיליון דולר, אף על פי שבדצמבר גייסה 18 מיליון דולר מ־MGM ומסמסונג.

מאחורי הערכות זירה לא עומדים ניחושים והשערות או רצון לעורר פרובוקציה גרידא, אלא אלגוריתם לומד המתעדכן בקביעות ומשלב בין ניתוח אוטומטי של מידע גלוי למעריכים אנושיים. בזירה בודדו 68 פרמטרים שמשפיעים במיוחד על ערכן של חברות הייטק וחילקו אותם לכמה אשכולות. הציון ב"איכות הצוות היזמי" יושפע, למשל, מחלוקת המניות בין היזמים, כישוריהם הגלויים והרקע בחברות קודמות — נתונים הנשאבים ממקורות כמו רשם החברות או לינקדאין.

אשכול אחר עוסק במומנטום שהחברה נמצאת בו: צמיחה מהירה וחשיפה חיובית ברשתות חברתיות ובעיתונות תשפיע לטובה, ולהפך. וכמובן, זירה מנתחת את היסטוריית ההשקעות בחברה ואת איכות המשקיעים, ועוסקת במיוחד בפער החולף בין סבב הגיוס הראשוני (סיד) לזה שבא אחריו (A) — אם הוא עומד על פחות משנה וחצי, והשווי שלפיו גויסו הכספים עלה, ההערכה תשתפר.

לאחר מכן האלגוריתם משווה בין החברה הנבדקת למתחרותיה ולחברות הפועלות בתחומים דומים. חברת התוכן הוויראלי פלייבאז (ששווה לפי זירה 105 מיליון דולר), מושווית קודם כל למתחרתה הישירה באזפיד, אך גם לחברות המלצות תוכן כמו טאבולה או אאוטבריין.

פייסבוק? היתה מחכה

בזירה שומרים בסוד את הנוסחה שלפיה האלגוריתם משקלל את הפרמטרים השונים, אך אומרים כי היא משתנה כל הזמן בעזרת משוב אנושי. לאחר שהאלגוריתם מפיק שווי לחברה, זירה מפיצה את ההערכה בקרב עשרות עד מאות אנשים העוסקים בתחום שהיא פועלת בו. אנשי חומרה, למשל, לא יוכלו להעריך חברות מדעי החיים. כל אחד מהמעריכים מתבקש לדרג עד כמה דייק האלגוריתם: במקרה של פלייבאז, למשל, מצאה זירה כי התחרות עם באזפיד אינה משמעותית בעיני התעשייה משום שהשוק גדול מספיק, ושוויה של החברה הישראלית עלה בהתאם. המשוב משפיע הן על ההערכות של כל חברה בנפרד (והשפעתן גדלה ככל שהפער בינן להערכת האלגוריתם גדל), והן על נוסחת החישוב הכללית.

הערכות השווי הנמוכות של זירה מעלות את השאלה אם היא לא שמרנית מדי ועלולה לפספס חברות הצומחות במהירות. אחרי הכל, גם פייסבוק לא נראתה מבטיחה עד כדי כך בראשית דרכה. "הם היו מקבלים אצלנו דירוג בינוני בהתחלה", מודה רבון, "אבל היינו מזהים את המומנטום שלה לפני כולם".