החד־קרן הישראלי שלא משלם משכורת כבר חודשיים

מייסד ומנכ"ל אינפיבונד (Infibond) יורם קראוס ריכז בתחילת פברואר את עובדי החברה במשרדים המאובזרים ברמת החייל, והודיע להם חגיגית כי החברה בבעיית מזומנים וכי משכורות ינואר לא יועברו במועד. כעת, יותר מחודש לאחר מכן, פגישות העדכון השבועיות שקראוס ביצע מדי יום חמישי הפכו לכמעט יומיות, אבל משכורות עדיין אין זה חודש שני ברציפות.

אינפיבונד, שהוקמה ב־2014 ועברה מאז כמה גלגולים, היא אחת החברות המסתוריות בהייטק המקומי: היא מעולם לא שחררה מוצר לשוק ולא דיווחה על ביצוע גיוס הון — ובכל זאת, מדיווחים שונים ומתביעות שמתנהלות נגדה בבתי משפט בישראל, היא לכאורה חברה במועדון המצומצם של חדי־הקרן המקומיים עם שווי של 1.25 מיליארד דולר.

משרדי חברת אינפיבונד צילום: כפיר זיו

הרעיון המקורי של אינפיבונד היה יצירת דמות וירטואלית שמאפשרת להנציח את המשתמש ברשתות החברתיות אחרי מותו. מאז עבר המוצר כמה גלגולים, לפחות שישה לפי מקורב לחברה. ב־2016 החברה סיפרה שהיא מפתחת פלטפורמה מבוססת אלגוריתמים שמנתחת נתונים מהטלפון הנייד של המשתמש לקבלת תובנות פסיכולוגיות עליו. אז יועדו התובנות להקמת רשת חברתית חדשה שלדברי החברה, "תשנה את כללי המשחק". סרטון יוטיוב של אינפיבונד מ־2017 כבר מראה מוצר שונה: שימוש באותן תובנות פסיכולוגיות ליצירת סייעת דיגיטלית מותאמת אישית, מעין שילוב בין סירי או אלקסה לחבר או החברה הכי טובים מהתיכון.

כיום מופיע באתר החברה התיאור: "אינפיבונד מגדירה מחדש את עתיד הבינה המלאכותית על ידי הטמעה של ממד האישיות בתקשורת בין אדם למכונה". התובנות שהופקו מהטלפון של המשתמש נרתמות כעת כדי לספק לו שירותים מותאים אישית בתחומים כבריאות, פיננסים וצריכה. בסרטון שהועלה לערוץ היוטיוב של אינפיבונד בפברואר האחרון (ולא ברור מתי צולם) מופיעה בכירת החברה נורית מור־כהן מצהירה שאינפיבונד הצליחה "לפצח את הסוד של מי אתה ולהעביר אותו לעולם הדיגיטלי".

לדבריה, החברה עיבדה את החשיבה האנושית לאלגוריתם — מהלך שנחשב לגביע הקדוש בתחום הבינה המלאכותית ושחוקרים בעלי שם מנסים לפצח מאז שנות השבעים. "הצלחנו לתת לבינה מלאכותית רגש", היא אומרת.

אלא שבשיחות עם ארבעה מקורבים לחברה נטען כי אינפיבונד מעולם לא הציגה מוצר מוגמר. "אחד המוצרים נמצא היום בשלבים הסופיים ונעשו לו כמה הוכחות היתכנות, חלקן מוצלחות וחלקן לא", אמר מקורב לחברה. הוא סירב לפרט מהו המוצר, אך ציין שהוא מיועד לתחום הביטחון — דבר שמשקף שינוי מהותי בקהל היעד ומעלה שאלות לגבי יכולת החברה לקבל את הסכמת המשתמשים לאסוף עליהם מידע לצורך כך.

סימני שאלה סביב היקף הגיוסים

הרוח החיה מאחורי אינפיבונד הוא יורם קראוס, מייסד ומנכ"ל החברה ובעברו איש נדל"ן שהכריז על פשיטת רגל בסוף השנות התשעים. במהלך השנים הצליח קראוס למשוך לחברה כמה שמות מוכרים בענף ההייטק המקומי. כך, לפי אתר החברה תחום הבינה המלאכותית מנוהל בידי פרופ' שרית קראוס, ראש המחלקה לבינה מלאכותית באוניברסיטת בר־אילן. בדירקטוריון החברה ישב בעבר, ארז צור, כיום יו"ר ארגון IATI. צור סירב לשוחח עם "כלכליסט" ואמר שאינו חלק מאינפיבונד זה יותר משנה. קראוס אמרה אף היא שאינה מעוניינת לדבר בנושא.

מימין: יו"ר איגוד האינטרנט, ארז צור בעבר דירקטור באינפיבונד. ופרופ' שרית קראוס צילום: אוראל כהן, צביקה טישלר

המוצר המסתורי של אינפיבונד אינו התעלומה היחידה הקשורה אליה. סימן שאלה ניצב גם סביב גובה ההון שהוזרם לחברה. לפי מאגר המידע הישראלי IVC גייסה החברה 19 מיליון דולר בשני סבבים. לפי מאגר המידע הבינלאומי פיצ'בוק, נכון לינואר האחרון גייסה אינפיבונד 68 מיליון דולר לפי שווי אדיר של 3 מיליארד דולר. בהקלטה שהגיעה לידי "כלכליסט" נשמע קראוס מודיע לעובדיו בחודש שעבר שסגר השקעה חדשה בחברה בהיקף של 100 מיליון דולר.

התביעות שמתנהלות נגד אינפיבונד וקראוס נוקבות בסכומים אחרים. בתביעה שהגישה באוגוסט 2018 חברת הייעוץ Tel Aviv Capital Tech היא טוענת שאינפיבונד לא שילמה לה עמלת תיווך בשיעור 5% על השקעה של כ־100 מיליון דולר שסייעה לה לקבל לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר. לפי התביעה, ההשקעה הגיעה מהמיליארדר הסיני ריצ'רד לי (בנו של לי קה שינג, האדם העשיר ביותר באסיה) והיתה חלק מגיוס כולל בגובה 300 מיליון דולר. אחד הנספחים לתביעה מכיל מה שנחזה להיות מסמכי השקעה באינפיבונד, המראים כי הקרן של ריצ'רד לי ביקשה להשתתף בגיוס סבב C בהיקף 220 מיליון דולר לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר. בתגובה שהגישה לתביעה טענה אינפיבונד שסכום ההשקעה עמד בסופו של דבר על 15 מיליון דולר בלבד.

משרדי חברת אינפיבונד צילום: כפיר זיו

שאלת ההשקעות באינפיבונד הופכת סבוכה עוד יותר כשבוחנים את תמונת בעלי המניות בחברה שמופיעה ברשם החברות, שם אין עדות לאף גוף השקעה, זר או ישראלי. כשגורם כלשהו משקיע בחברה הוא מקבל תמורת זאת מניות, אך מנתוני רשם החברות עולה כי קראוס מחזיק ביותר מ־75% ממניות אינפיבונד, ובנוסף אליו רשומים דהן אביטל ויורם כהן קוריאט כבעלי 8.7% כל אחד. יתרת המניות מתחלקת בין כמה גורמים, שרובם ככולם מחזיקים פחות מ־1% ואף אחד מהם אינו נמנה עם המשקיעים הזרים ששמותיהם הופיעו בתביעות נגד החברה.

בתביעה של Tel Aviv Capital Tech נטען עוד כי אינפיבונד הקימה ב־2017 חברה־בת בשם Yoo–Mi, שהתאגדה באנגליה ופתחה חשבון בנק בשוויץ, ויועדה לתחום הבינה המלאכותית לתעשיית הפארמה. בשלב כלשהו Yoo–Mi הכריזה על יציאה לגיוס הון באמצעות הנפקת מטבע וירטואלי (ICO), אך לאחר פרסום נייר עמדה והקמת אתר אינטרנט ייעודי לצורך כך ההנפקה עצמה לא יצאה לפועל.

"כשיפרקו את החברה לא ימצאו כסף"

ממצבת עובדים של 100 איש לפני כמה חודשים נותרו היום באינפיבונד קצת יותר מ־50 (לדברי קראוס מדובר ב־75 איש), בהם מתכנתים ומומחי ביג דאטה, אנשי שיווק, גרפיקאים ופסיכולוגים. החברה עדיין מחזיקה במשרדים מעוצבים המשתרעים על פני קומה שלמה ברחוב הברזל ברמת החייל, אך העובדים המאיישים אותם לא קיבלו משכורות כבר חודשיים. תלושי התןביס שהוקצו להם בוטלו וכמותם גם הטבות אחרות כגון הזמנה קבועה של מעסה למשרד אחת לשבועיים. למעשה, רבים מבין המועסקים עובדים כיום מביתם וגם זאת באופן חלקי.

קראוס מצדו ממשיך לשדר אופטימיות בשיחות העדכון שהוא עורך לעובדים שנותרו בחברה. זה כחודשיים הוא מספר על עסקה שעתידה להיחתם ממש "כל יום" עם גורם טורקי. בסוף פברואר אף סיפר לעובדים שיקבלו את המשכורות "או לפחות את רובן", משום שהחברה בדיוק "קיבלה אישור על הגיוס של 100 מיליון הדולרים". בהקלטה אף נשמע קראוס מסביר לעובדים כי החברה נקלעה למשבר בדצמבר לאחר שלא קיבלה כספים שציפתה להם. "הפתרון הכי קל היה לשלוח את כולכם הביתה", הוא נשמע אומר לעובדים. "עד אמצע דצמבר השקעתי אני בחברה 6 מיליון דולר ומאז כל חודש שאתם נמצאים כאן — עובדים או לא עובדים — עולה לי מיליון דולר (…) ברמת המיסוי, גם אם אני לא משלם לכם משכורות".

קראוס התייחס בשיחה גם לאפשרות של תביעה: "מי שעלה לו בראש לתבוע אני יכול להגיד דבר כזה — אפשר לתבוע (…) ואם מישהו חושב שכתוצאה מהתביעה הוא יקבל משהו אז הוא טועה, כשיפרקו את החברה לא ימצאו בה כסף כי אין כסף". קראוס הפציר בעובדים להישאר וציין שיש "המון תהליכים שרצים" וכי "אין הליך שלא מוצה".

יורם קראוס מייסד ומנכ"ל אינפיבונד צילום: עוזי פורת

מקורבים לחברה מציינים מקרים נוספים, אחד מהם לפני כשנה וחצי, שבהם נקלעה החברה למשבר ותשלום המשכורות לעובדים עוכב. אלא שאז היה מדובר בעיכוב של שבוע בלבד בעוד הפעם מדובר בעיכוב של חודשיים, ולא ברור מתי ישולם השכר. עדות לבעיות עבר בחברה עולה מתביעה שהוגשה ב־2018 נגד קראוס בידי יחיאל גריידי, ויקטוריה דהן ועינת תוסיה כהן שרם, ובה טענו כי החברה הפרה הסכם שחתמו מולה לאיתור משקיעים בתמורה למניות. לטענתם, ב־2016 הם "הצילו את החברה ממוות בטוח", לשון התביעה, וכי התעורר "צורך דחוף לפעול לגיוס כספים" עד שקראוס ושותפו יורם כהן קוריאט חיפשו הלוואת גישור בריבית גבוהה מאוד.

מקורבים לחברה מעידים על קראוס כאדם יוצא דופן שעל אף המשברים הרבים מצליח להמשיך לגייס עובדים. "יורם הוא אדם לא שגרתי", אמר מקורב לחברה. "הוא אופטימיסט בצורה רובוטית. אם הספינה טובעת, הוא יגיד שמגיעים לנמל. הוא רואה את עצמו כסטיב ג'ובס וכשמגיע משבר זה הופך לבעייתי. הוא יודע לשכנע. הוא לא מתלהב, הוא מספר סיפור של חברה שצולעת אבל תגיע לשמים ממש בקרוב".

"לא הכרחתי אף אחד להישאר"

"היינו בשלבי גיוס ואחר המשקיעים, משקיע טורקי שחתם בספטמבר והיה אמור להעביר 30 מיליון דולר עד אמצע דצמבר, ביטל. כתוצאה מכך נקלענו למשבר תזרימי", אמר קראוס ל"כלכליסט". "פנינו לעובדים בדצמבר ועשינו גל פיטורים, ובינואר אמרנו להם שמי שרוצה יכול הישאר ומי שלא רשאי לעזוב. אנחנו לא מסוגלים לשלם משכורת אבל עוסקים בגיוס כדי לשלם בהקדם. במקביל אנחנו מחפשים גם מול משקיעים קיימים".

מתי תוכלו לשלם לעובדים?

"לא הכרחתי אף אחד להישאר. אני מעדכן בשיחות יומיות שאנחנו עושים הכל למציאת פתרון. מי שנשאר צריך להבין שזה יכול להיות שבועות או ימים, אני מקווה שסוף מרץ. יש בנק השקעות שעתיד להשקיע בנו ואנחנו עובדים על הלוואת גישור של 10 מיליון דולר. אנחנו הופכים עולמות כדי לגייס. יש מזכרי הבנות ויש לנו פרויקטים שרצים ושלושה חוזים חתומים. לא היתה זרימת מזומנים".

כמה גייסתם עד כה?

"גייסנו 40 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. בעצמי השקעתי הרבה בחברה. ריצ'רד לי וקבוצת משקיעים מאסיה השקיעו בנו 8 מיליון דולר. ההשקעה האחרונה נעשתה לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר".

למה המשקיעים הללו לא מופיעים ברשם החברות?

"אין לי מושג מה רשום ברשם, אנחנו מדווחים הכל כחוק".

סרטונים שלכם מראים שמוצרכם עבר מספר גלגלולים.

״לא נכון. לפני שבע שנים יצאנו עם מוצר שבו אספנו מידע על משתמשים, נתנו להם לרכז אותו בטיימליין של הנכסים הדיגיטליים שלהם, ובתוך שנה היו לנו 5.5 מיליון משתמשים (מדובר באפליקציה שאינפיבונד מזכירה בהרבה מפרסומיה, אך לא ניתן למצוא לה זכר כיום, ה”ר). על סמך זה פתחנו את המוצר ואז יצאנו ל־b2b ואנחנו מפתחים מוצרים למגוון תחומים”.