השאלה הגדולה: במאהל צריכים לחשוש מהבורסה?
אסור לאפשר לברוקרים לדחוק את הצעירים הנאבקים על ניהול ראוי של תקציב. למען כולם
האם יושבי האוהלים ברוטשילד צריכים לדאוג מהורדת דירוג האשראי של ארצות הברית ומהנפילות החדות בשווקים שהיא גררה? בוודאי שכן. הרי החסכונות שצברו הם והוריהם במשך עשרות שנים לקראת הפנסיה התכווצו אתמול בלי רחמים, וקרוב לוודאי שהמילה האחרונה בשווקים הפיננסיים עוד לא נאמרה.
בקדנציה
התחושה שלכולם ניתנה אותה הזדמנות
בזכות השוק החופשי אמנם יש לנו מבחר גדול יותר של אפיקי חיסכון לטווח ארוך וגמישות גבוהה יותר בכל הנוגע ליכולת לעבור ביניהם. בזכותו יש לנו גם הרבה יותר אפשרויות בחירה - מחברות סלולר דרך ספקי אינטרנט ועד רופאי משפחה. הכל מהיר יותר, זמין יותר, ואולי גם יעיל יותר. לא מעט אנשים, גם שכירים ללא הון ראשוני גדול, הצליחו לרכוב על גלי השוק החופשי, לנצל את הגלובליזציה המואצת, ובסופו של דבר להתעשר. הרי כוחו של השוק החופשי מבוסס בדיוק על זה: על התחושה שלכולם ניתנת אותה הזדמנות.
הבעיה היא שבדרך שכחנו את אלה שהולכים לאט יותר. אלה שאין להם האפשרות או הידע לעקוב אחר השווקים ולהחליט באיזה מסלול כדאי לחסוך לפנסיה. אלה שאין להם הכישורים להקים סטארט־אפ ולמכור אותו בעשרות מיליונים. אלה שאין להם האפשרות לשלוח את ילדיהם לבית הספר הנכון בדרך לצמרת. יתרה מזאת, מתברר שהשוק החופשי היה חופשי מדי ולא מספיק מפוקח. גם בעלי הידע והכישרון גילו לפתע שבלי השגחה אפקטיבית מצד הרגולטור, הם משלמים בסופו של תהליך הרבה יותר מדי על מוצרי מזון, ניהול פנסיוני, דירות - על מה לא בעצם.
לכן אנשי המחאה מבקשים עכשיו מהממשלה לשמור שכללי השוק החופשי לא יאפשרו התפתחות של ג'ונגל שבו שורדים רק החזקים. "צדק חברתי" הוא דרך אחרת לומר שצריך לקחת את השוק החופשי הפרוע צעד או שניים לאחור.
אלו שמצליחים לרוץ עם השוק החופשי עשויים להתנגד. הרי ריסון כזה משמעותו שמעתה הם ייאלצו לסחוב את האטיים יותר על גבם. אבל בסופו של דבר, מהלך כזה הוא גם לטובתם. אם הוא לא יקרה, מספרם של הנושרים מהמרוץ יגדל וילך. במצב כזה נטל ההישרדות שלהם יושלך על תקציב המדינה שיגדל וילך גם כן . וכשהנטל יגדל, המדינה תצטרך להביא את הכספים האלה מכיס כלשהו. הכיס הזה, בסופו של דבר, יהיה שלהם. כי אם המדינה לא תעמיס על אלה שיכולים, היא תגדיל את הגירעון שלה. ואם היא תגדיל את הגירעון, חברות הדירוג יפחיתו לה את הדירוג. נשמע מוכר?
בישראל כמו בארצות הברית
זו הסיבה שיושבי האוהלים צריכים להיות מודאגים מהורדת הדירוג באמריקה ומהנפילות החדות בשווקים. הם צריכים להיות מודאגים משום שהורדת הדירוג גם היא, בדומה למשבר הדיור בישראל, תולדה של ניהול תקציבי כושל. תזכורת מצוינת לכך שתקציב, פרט להקפדה שלא לחרוג ממנו, מחייב גם ניווט נכון של כספים ושימוש בהם למטרות ראויות, גם ארוכות טווח. לכן אסור לתת לפאניקה השוררת בשווקים הפיננסיים בעולם להיראות כאילו היא הנושא הבוער. אסור לאפשר לברוקרים שמעבירים פקודות קנייה ומכירה לדחוק הצדה את הצעירים עם המגאפונים שמנהלים מאבק על ניהול ראוי של תקציב, למען כולם.
