למה האבולוציה לא פתרה את כאבי הלידה?

בואו נפתח בבסיס. מדובר במשהו די גדול שיוצא דרך פתח די צר. האגן כולו נאלץ לשנות את צורתו כדי שהנס הזה יתאפשר, ובתור מביט מאושר מהצד אני יכול להגיד לכם, לא מפתיע אותי בכלל שזה כואב. אין ספק

למעשה, האבולוציה מתנכלת לנקבות האדם באופן מיוחד. היא העמידה אותנו על שתי רגליים, מה שפינה את הידיים שלנו לעשות דברים מעניינים, אבל גם שינה את מבנה האגן שלנו מקצה לקצה, העניק לנו כאבי גב ובעיות ברכיים שכמותן טרם נראו בעולם החי, והצר בצורה משמעותית את המעבר שדרכו הוולד אמור להגיח. ואז, כדי שנדע מה לעשות עם הידיים שהתפנו, היא נתנה לנו מח עצום שיושב בתוך גולגולת ענקית. ועכשיו, אם אתה כזה חכם, נסה לשלוף את מוצג ב' דרך מוצג א'.

כדי לאפשר את השילוב הזה בין מח גדול ואגן שהולך זקוף על שתיים, האבולוציה ויתרה על דברים הרבה יותר משמעותיים מכאבי לידה. התפתחות העובר, למשל. אפילו אחרי תשעה חודשי היריון, התינוק האנושי הוא עדיין סוג של פג. אי אפשר להשוות אותו לתינוק של שימפנזה, למשל. אך אם העובר היה ממשיך להתפתח בתוך הרחם, הוא פשוט לא היה מצליח להוציא את הראש הענקי שלו החוצה.

לצרה דומה נקלעה חיה אחרת שהולכת על שתיים, או ליתר דיוק מקפצת. ראשו של הקנגורו אינו גדול במיוחד, אך צורת התנועה המיוחדת שלו הכריחה אותו להצטייד בעצמות ירך אדירות שמקשות על מעברם של ולדות מגודלים. ולכן גם אמא קנגורו מפיקה מתוכה סוג של פג שאותו היא מכסה בכיסה – שהוא מעין אינקובטור טבעי.

לנו אין את הפריבילגיה הזאת, ולכן הלידה שלנו כואבת ומסוכנת במיוחד. והיא דורשת עוזרים. חיות משתדלות להמליט לבדן, נשים מחפשות מישהו שיעזור להן. וזו לא המצאה מודרנית. מיילדות קיימות גם בתרבויות הנידחות ביותר, ונראה שנשים נעזרות בהן משחר ימי האדם. למעשה, סביר מאד שדווקא יילוד תינוקות הוא המקצוע העתיק בעולם.

בתחילת ספר בראשית אלהים אומר לחוה "בעצב תלדי בנים". חלק מהעונש הקולקטיבי שלנו על אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע. למרבה החלחלה, זה לא רחוק מהאמת. כאבי הלידה הם חלק מתג המחיר שאנו משלמים עבור האינטליגנציה שלנו, עונש שנגזר עלינו בידי האבולוציה עצמה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il