תשובה, רוצה פטור מתביעות? תכניס את היד לכיס
פסיקת אלשיך מתכתבת עם המחאה החברתית ומייצרת תקדים לצירוף בעל השליטה לתביעות
האם החלטת השופטת ורדה אלשיך לצרף את יצחק תשובה כצד בדיון ביןדלק נדל"ן לנושיה היא החלטה אמיצה או פופוליסטית? החלטה בעלת ערך משפטי או הצהרתית בלבד? מה שחשוב הוא לא הכותרת שכל צד מנפנף בה, אלא המשמעות. והמשמעות היא שהשופטת מעבירה מסר לתשובה: אם אתה רוצה פטור מתביעות
האם הסתיים עידן הבע"מ? האם יש לפנינו מעין הרמת מסך? מרחק גדול עברה אלשיך מהתנגדותה החריפה להרמת מסך בעניין חברת פולגת ב־1988, ועד ההחלטה הנוכחית שבה כתבה: "אכן, כבוד עקרון הישות הנפרדת במקומו מונח; אולם קשה להשתחרר מהרושם כי בנסיבות המקרה הוא נמתח לעייפה, ושמא אף צעד אחד מעבר לראוי. יוצא, כי לא בכדי עומדים חלק מהנושים על הדרישה לראות מולם בעל שליטה בשר ודם". יש לקוות שמדובר ב"בשר ודם" ולא ב"דם".
אלשיך מייחדת את המקרה כדי להצדיק את ייחודיות ההחלטה. היא מרבדת אותה בשיקולים משפטיים ("צירופו של בעל השליטה אינו נעדר משמעות משפטית של ממש") ובעיקר בשיקולים מוסריים ופרקטיים. כאשר היא כותבת "דווקא מצבו השפיר של תשובה ברמה המשפטית־כלכלית, היא־היא גם נקודת החולשה שלו ברמה הציבורית", מתכתבת השופטת עם המחאה החברתית, עם המתקפה הרוחבית - בחקיקה, בציבור, בתקשורת - על הסדרי החוב. התכתבות זו יצרה תקדים שלפיו ניתן יהיה לצרף בעתיד, במקרים המתאימים, את בעל השליטה. האפשרות, אגב, קיימת במקרה שהוכחה מעורבותו כ"דירקטור צל".
אלשיך מבחינה בין מקרה דלק נדל"ן לזה של אפריקה־ישראל, שם איימה סכנת הקריסה להגיע לבעל השליטה לב לבייב, ולכן ניתן היה "לסמוך" על רצונו הטוב. במקרה הנוכחי, תשובה ופרקליטו "מכריזים בפה מלא כי החברה חדלת פירעון, ולמעשה כי תשובה עצמו לא יינזק אף אם תגיע לפירוק ותוציא את הנושים כשידיהם על ראשם". שזה במילים פשוטות - לתשובה לא ממש אכפת מדלק נדל"ן, לכן ראוי שיהיה צד להחלטה ולא רק צד ג' להסדר שבין החברה לנושים.
