בלעדי לכלכליסט
בטר פלייס למשקיעים: הזרימו 130 מיליון דולר
שבוע אחרי שמייסד בטר פלייס שי אגסי הודח מתבהרת התמונה: החברה נשארה ללא מזומנים כדי לסיים את חודש אוקטובר לאחר ששרפה 131 מיליון דולר בארבעה חודשים. לפני כחודש הודיע המנכ"ל משה קפלינסקי לעידן עופר: "אני לא יכול להמשיך איתו", ואגסי דחה על הסף הצעה להתמנות לסגן יו"ר
פחות משבוע אחרי הדחתו המפתיעה של שי אגסי מתפקיד מנכ"ל בטר פלייס העולמית מתבהרת תמונה קשה בנוגע למצבה של החברה. כך נודע ל"כלכליסט" כי בשבוע שעבר העבירה החברה הודעה לבעלי המניות שלה, ובה נאמר כי המזומנים שבקופת החברה יגמרו עד סוף אוקטובר.
- בטר פלייס: ההדחה היתה רק שאלה של זמן
- רעידת אדמה בבטר פלייס העולמית: שי אגסי הודח מתפקיד המנכ"ל
- עתידה של בטר פלייס: הרעיון של אגסי מחשמל, המציאות שונה
בטר פלייס, שגייסה עד היום 751 מיליון דולר, ציינה באותה הודעה כי בכוונתה לצאת בימים הקרובים בגיוס מיידי של 130 מיליון דולר, שכן "החברה חייבת הזרמה מיידית של הון" על מנת לאפשר את המשך קיומו של המיזם.
יש לציין כי בסוף הרבעון השני של 2012, כלומר בסוף יוני, היו בקופת החברה 131 מיליון דולר. נראה כי רובם התנדפו בארבעת החודשים שחלפו מאז בהוצאות השיווק וההנהלה וההוצאות הכלליות של החברה. בטר פלייס הודיעה כי בעלי המניות העיקריים שלה, החברה לישראל (32%) ועידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל שמושקע גם באופן פרטי בחברה באמצעון עופר הייטק (כ־8%), מוכנים להזרים את חלקם בגיוס. מבחינת החברה לישראל מדובר בהזרמה של כ־42 מיליון דולר.
עוד נודע ל"כלכליסט" כי חלק מהמשקיעים מאוכזבים וזועמים על כך שרבות מהתחזיות שקיבלו לפני ההשקעה התנפצו עם הזמן והתגלו כלא ריאליות. למרות זאת, על פי ההערכות רובם צפויים להשתתף בגיוס הנוכחי. החברה עשויה לנסות לצרף משקיעים חדשים, אולם נראה שהמשימה הפעם תהיה קשה יותר מבסבבים הקודמים.
ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל צילום: עטא עוויסאת
במקביל תחדש החברה את ניסיונותיה לגייס מאות מיליוני שקלים באג"ח להמרה בשוק ההון הישראלי, למרות שעד כה הנסיונות האלה לא צלחו והגופים הגדולים הפגינו חוסר אמון מוחלט במודל שהוצג להם.
כעת מדברים חלק מהמשקיעים המיוצגים בדירקטוריון החברה על ייעול המערכת וצמצום בהוצאות האדירות שלה.
ההערכות הן כי על רקע זה תחל החברה בצעדי התייעלות, שיכללו צמצום הוצאות ופיטורי עשרות עובדים מיד אחרי החגים.
מקפלינסקי עד גלעד, אגסי זכה לביקורת מכל הכיוונים
ל"כלכליסט" אף נודע כי הפרידה מאגסי לא היתה חלקה. החריקות החלו כבר לפני חודשיים, וכללו חילוקי דעות ויחסים מתוחים בין הנהלת בטר פלייס ישראל בראשות המנכ"ל משה קפלינסקי לבין אגסי, שבשיאם לפני כחודש איים קפלינסקי להתפטר. קפלינסקי, אלוף במיל' שמונה למנכ"ל השלוחה הישראלית של החברה ב־2008, הודיע לעידן עופר כי "אני לא יכול להמשיך לעבוד איתו (עם אגסי - ג"ח)".
עופר, יו"ר בטר פלייס שמקורב לאגסי גם ברמה האישית, הבין בחודשיים האחרונים את גודל הבעיה בחברה בין היתר בעקבות פנייתו של קפלינסקי, אולם גם לאחר שיחות עם ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, שמתח ביקורת בפגישות פנימיות על התנהלותה של בטר פלייס והיה מראשוני המבקרים את אגסי ויכולותיו הניהוליות.
מימין: שי אגסי, עידן עופר ומשה קפלינסקי בימים של שותפות טובה יותר צילום: סיון פרג'
עד לאחרונה סירב עופר לבצע שינויים בחברה והאמין ביכולותיו של אגסי, שנחשב לאיש חזון מוכשר לדעתו גם היום, אך במקביל לגלעד וקפלינסקי שמע עופר ביקורות גם מצד המשקיעים הזרים במיזם, בעיקר בנקי ההשקעות, על התחזיות שאינן מתממשות ועל קצב שריפת המזומנים של החברה שכוונו כלפי המנכ"ל. וכך, גם עידן עופר נאלץ לקבל בסופו של דבר את העובדה שאגסי רחוק ביכולותיו כמנהל מיכולותיו כאיש חזון, ובצוותא עם גלעד החל לטוות את השינוי.
העיתוי בו הוחלט על הדחתו של אגסי קריטי מבחינת החברה, שכן בטר פלייס מצויה בשלב החדירה לשווקים בדנמרק וישראל ואם לא תצליח לפרוץ אותם ולעבור למכירות מאסיביות יותר בחודשים הקרובים, היא עלולה להיכשל ואף לקרוס.
ל"כלכליסט" נודע כי עופר וגלעד הציעו תחילה לאגסי לפרוש ולשמש כסגן יו"ר דירקטוריון עם סמכויות מסויימות, אולם הוא סירב להצעה ואף הגיב אליה בצורה קשה. בשלב זה לא נותרו להם הרבה ברירות והתקבלה ההחלטה על ההדחה. אגסי, שמחזיק בעצמו במניות בטר פלייס באחוזים בודדים, ישאר כאמור דירקטור בחברה.
הנתונים הקשים איתם בטר פלייס צריכה להתמודד
בטר פלייס גייסה בשלושה סבבים 751 מיליון דולר. ב־2007 גויסו 200 מיליון דולר, בתחילת 2010 גויסו 351 מיליון דולר בסבב שהוביל HSBC בהשקעה של 125 מיליון דולר, ובנובמבר 2011 גויסו 200 מיליון דולר. מקורבים לחברה טוענים כי הגיוס השלישי למעשה לא הושלם והגיוס הקרוב יהווה השלמה שלו.
ישראל ודנמרק, מדינות בעלות מיסוי גבוה במיוחד למכוניות בהנעת בנזין וסולר, נבחרו כמדינות החדירה והפיילוט של המוצר בעולם. אגסי שיכנע את הרגולטורים בישראל להעניק הטבת מס למכוניות חשמליות (8% מיסוי לעומת 83% למכונית בנזין) ולהפוך את הטעינה המנוהלת לחובה בישראל כדי למנוע מיבואנים של מכוניות חשמליות מתחרות להציע חיבור זול ופשוט לחשמל בתעריף ביתי.
בין המשקיעים בבטר פלייס ניתן למנות את בנקי ההשקעות HSBC, מורגן סטנלי, UBS ולזארד, כמו גם את ג'נרל אלקטריק, אדגר ברונפמן, ונטג' פוינט, מניב אנרג'י ומשקיעים אחרים מארה"ב. על פי ההערכות כל המשקיעים, או כמעט כולם, אמורים להשתתף בגיוס שצפוי להתבצע בהנפקת זכיונות על ידי חלקם.
מבחינת המשקיעים מדובר בהבעת אמון במיזם, אולם ניתן לראות זאת גם כרצון "להציל" את ההשקעה האדירה שהשקיעו עד היום. החברה לישראל השקיעה עד היום 229 מיליון דולר בחברה - אך השווי המאזני של חלקה בבטר פלייס עומד כיום בספרים על 70 מיליון דולר בלבד.
נראה כי זהו גם הרקע להדחתו של אגסי. בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי הדירקטוריון החליט להדיח את מקים המיזם מתפקידו ולמנות במקומו את אוון ת'ורנלי, מנכ"ל בטר פלייס אוסטרליה. הידיעה היכתה בהלם את עולם הרכב והעולם הכלכלי בכלל, שכן אגסי היה האיש המזוהה ביותר עם המיזם מעבר להיותו הוגה הרעיון, ושימש למעשה כפרזנטור הראשי והבלעדי שלה. החברה נוהלה בצלמו ועל פי תפיסתו לאורך חמש שנים.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
בחמש שנים אלה שרפה החברה מזומנים, כך מתברר עתה, בקצב של 150 מיליון דולר לשנה - קצב חסר תקדים בכל קנה מידה. ברבעון השני של 2012 הפסידה בטר פלייס 64 מיליון דולר ומ־2009 רשמה הפסדים מצטברים של 474 מיליון דולר. ההכנסה ברבעון השני ב־2012 עמדה על 2.4 מיליון דולר בלבד, בעוד החברה הוציאה באותה תקופה 22 מיליון דולר.
לפי דו"חות החברה המופיעים בדו"חות החברה לישראל, קיבלה בטר פלייס בסוף אוגוסט אשראי של 40 מיליון יורו מהבנק האירופי EIB. מתוך הסכום, 30 מיליון יורו ישמשו למימון ולהשלמת הפרישה של רשת תחנות הטעינה בדנמרק. היתרה תשמש למימון הפעילות בישראל.
ביולי 2011 החלה בטר פלייס ברוד שואו לקראת גיוס בישראל. במצגת למשקיעים ציינה אז החברה כי עד סוף 2011 יעלו על כבישי ישראל 500 מכוניות חשמליות וב־2012 קיוותה לשווק 3,500 מכוניות נוספות. אך לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, בתשעת החודשים הראשונים של 2012 מכרה בטר פלייס בישראל 457 מכוניות בלבד - 0.3% ממספר כלל המכוניות שנמכרו בארץ באותה התקופה. חלק מהמכוניות נמכרו לעובדי החברה ולספקיות. בדנמרק, המדינה השנייה בה פעילה בטר פלייס, נמכרו פחות מ־200 מכוניות.
עוד התחייבה בטר פלייס כי עד 2016 היא תרכוש 100 אלף מכוניות מחברת רנו, השותפה שלה למיזם, ולפני שנה הודיעה כי 400 חברות ישראליות, המייצגות 80 אלף רכבים, כבר חתמו על מזכר הבנות להעברת חלק מציי הרכב שלהן לבטר פלייס - אבל בפועל הדבר לא קרה עד היום.
לפני כשנה העריכה בטר פלייס כי ב־2012 יאמירו הכנסותיה בישראל ל־15 מיליון יורו, אלא שאת המחצית הראשונה של השנה סיימה החברה העולמית עם הכנסות של 2.7 מיליון יורו בלבד, כלומר הערכת העלייה בהכנסות בשוק הישראלי גדולה ב־170% מקצב ההכנסות השנתי שהציגה בטר פלייס הכלל עולמית בדו"חותיה הכספיים לששת החודשים הראשונים של 2012.
בשורה התחתונה, בטר פלייס סיימה את המחצית הראשונה של 2012 עם הפסד של כ־132 מיליון יורו. לשם השוואה, בששת החודשים הראשונים של 2011 ספגה החברה הפסד של 74 מיליון יורו. כעת נשאלת השאלה האם היא תצליח להפוך את הגלגל.
