מבקר המדינה: "חשש לפגיעה בטוהר המידות מצד הנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר אילן"
בדו"ח שנראה יותר כמו כתב אישום חמור נגד פרופסור משה קוה עולות התנהלות שיטתית של מנהל לא תקין, עקיפת סמכויות וביקורות ובעיקר הענקת הטבות חורגות לבכירים באוניברסיטת בר אילן. בקו האש נמצא גם שר המשפטים ויו"ר ועדת "שכר הבכירים" לשעבר יעקב נאמן
- בלעדי: משרד האוצר מאיים להקפיא 15% מתקציב אונ' בר־אילן
- חבר הנאמנים אינו רק פילנתרופים
- שנת הלימודים האקדמית נפתחת עם שביתה בבר אילן
פרופ' משה קווה נשיא אוניברסיטת בר אילן צילום: שלום בר טל בדיקת המבקר התנהלה בין פברואר לספטמבר 2011, אולם הדו"ח מתאר התכתבויות פנימיות כמעט עשור אחורה. תקציב אוניברסיטת בר-אילן הוא כמיליארד שקל בשנה; כ-60% ממנו הוא מתקציב המדינה, השנה עומד תקציב האוניברסיטה מהות"ת על 622 מיליון שקל. ההוצאה העיקרית של האוניברסיטאות, כ-75% מתקציבה, מיועד לתשלומי שכר. "אחת הדרכים לחסוך כספים כדי להפנות משאבים גדולים יותר למילוי ייעודן העיקרי - הוראה אקדמית ומחקר - היא מניעת תנאי שכר מועדפים וחריגות שכר", מסביר המבקר.
למרות שקוה אינו מואשם אף לא ברמיזה על ניצול מרותו למתן הטבות כספיות לעצמו, המבקר מותח ביקורת חריפה על התנהלות לא תקינה של קוה תוך עקיפת כל סמכות אפשרית, במטרה להעלות את תנאי עובדיו הבכירים, ובראשם לגליק. למעשה מבט בהשוואת שכרו של קוה למקביליו באוניברסיטאות לפי דו"ח הממונה על השכר ב-2010 מראה כי תנאיו של קוה אינם חריגים. אך כשמשווים בין שכרו של המנכ"ל למקביליו, הטבותיו של גליק קופצות ישר לעין.
המבקר אומר כי יש להפסיק מודל התנהלות זה, אך אינו מדבר על סיום תפקידם של אחד מהשניים. יחד עם זאת המבקר מתחיל את תקציר הדו"ח עם הערה כי נשיא האוניברסיטה מכהן מאז 1996. לפי תקנה שהועברה לפני שנתיים במל"ג, 12 שנה הן הזמן המוגבל של כהונת נשיא באוניברסיטה. החוזה של גליק מסתיים בינואר, אולם ועדת הקבע ביקשה שיאריך את כהונתו כדי להכשיר את הבא אחריו.
שחקן מרכזי נוסף בדו"ח הוא שר המשפטים, פרופסור יעקב נאמן, שבעת כהונתו כשר אוצר ב-1998 האציל על ממונה על השכר את הסמכות לאשר הסכמי שכר חורגים, לפקח עליהם ואף לבטלם. ב-1999 עבר נאמן לכהן כיו"ר הוועד המנהל ויו"ר ועדת הקבע המקיימת את הפיקוח השוטף על מדיניותה של האוניברסיטה. לפי הדו"ח, נאמן שימש בתקופה זו גם יו"ר הוועדה לקביעת שכר בכירים של האוניברסיטה עד 2009. נאמן הכחיש כי הוא מונה ליו"ר הוועדה, אולם המבקר טוען כי כך היה בפועל.
יחד עם קוה, הדוח מציין את פרופ' נאמן, כמי שהיו אמורים לעשות "את כל שנדרש כדי שהאוניברסיטה תימנע מהענקת תנאי שכר מועדפים וחריגות שכר. ואולם, מהאמור לעיל עולה כי לא זו בלבד שהם לא פעלו כנדרש, אלא שהגדילו לעשות ומנעו מהממונה על השכר לפקח על האוניברסיטה פיקוח ממשי ויעיל".
יש ועדה ציבורית, אבל הנשיא קבע את שכר הבכירים
ועדה פנימית של אנשי ציבור קובעת את שכר בכירי אוניברסיטת בר אילן. אולם המבקר קובע כי קוה הוא שקבע בפועל את שכר הבכירים באוניברסיטה, והוועדה ובראשה נאמן, לא מילאו את תפקידם באופן אפקטיבי ושימשה חותמת גומי להמלצותיו של קוה. יתרה מזו, כשהוועדה לקביעת שכר בכירים קיבלה החלטות שלא תאמו את רצון הנשיא, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו למפרע לפי הנחיותיו.
ב-2010 אימץ הוועד המנהל את דו"ח צ'חנובר שהוקם בעקבות ממצאי מבקר המדינה על חריגות שכר באוניברסיטאות. צ'חנובר המליץ שוב לקבוע את שכר הבכירים לפי ועדת זוסמן. חודשיים לאחר החלטה זו הוחלט למנות את פרופסור יפה זילברשץ למשנה לנשיא למשאבי אנוש. למרות ששכרה היה אמור להיקבע לפי ועדת זוסמן ללא תוספת תשלום בגין מחקר, בפועל על פי הוראת קוה נמצא תשלום חלופי למחקר האקדמי בדמות "הכנסות האוניברסיטה מתכניות מפרטות".
אוניברסיטת בר אילן מסרה בתגובה כי "שכרם של העובדים הבכירים האקדמיים באוניברסיטה מותאם לשכרם של בכירים בכל האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה, מתוקף תפקידו כעומד בראש המערכת, מעורב בגיוס עובדים בכירים וממליץ לוועדה לשכר בכירים על שכרם. המשכורות מאושרות כדין על ידי הוועדה. בר-אילן היא מן המוסדות האקדמיים הראשונים שבהם יש כבר שנים רבות ועדה לשכר בכירים. עניים שכרם של העובדים הבכירים הוסדר על ידי פורום נשיאי האוניברסיטאות עם הממונה על השכר".
קוה בחר את עצמו לכהונה שנייה
קוה אף עקף את חבר הנאמנים בעת חידוש מינויו כנשיא ב-2009. לפי תקנון האוניברסיטה, היה על חבר הנאמנים של האוניברסיטה למנות ועדת חיפוש לבחירת נשיא. אולם מהממצאים עולה כי למרות שבאופן רשמי מונתה ועדת החיפוש על ידי חבר הנאמנים, קוה עצמו היה מעורב במינויה ובהליך בחירתו שלו לכהונה נוספת כנשיא. שלושה ימים לפני ישיבת חבר הנאמנים בנושא הקמת ועדת חיפוש לבחירת הנשיא, הוכן בלשכת הנשיא מסמך טיוטא של ועדת החיפוש, כולל שמות חבריה, זאת טרם מינויים על ידי חבר הנאמנים. במסמך הופיעה המלצה להאריך את כהונתו של קוה. חברי הוועדה לחיפוש נשיא חתמו על החלטתם למנות את פרופסור קוה לכהונה נוספת באותו היום שבו מונו.
אוניברסיטת בר אילן צילום: יריב כץ
לפי האוניברסיטה מעורבות לשכת הנשיא בהליכי בחירתו הייתה טכנית בלבד, בשל פרישתה של עובדת שטיפלה בנושא באותם ימים. מבקר המדינה אישר כי מינוי חברי ועדת החיפוש נעשה כדין ולא נפל בו פגם. עם זאת, ההערה נלקחה בחשבון ובעתיד הנושא יטופל גם ברמה הטכנית ע"י גורם באוניברסיטה שאינו חלק מלשכת הנשיא".
האשה, הבן, הכלה והגיס נפגשים במסדרונות
קוה גם בולט בפרק בדו"ח הדן בתופעת הנפוטיזם בבר-אילן – בעת סיום הביקורת ל-20% ממקבלי השכר באוניברסיטה היה קרוב משפחה מדרגה ראשונה המועסק בה גם הוא. כך לדוגמה המנכ"ל הקודם באוניברסיטה ומי שמכהן כיום כמשנה לנשיא, ד"ר שבתאי לובל, פוגש באוניברסיטה חלק נכבד ממשפחתו: אשתו, בנו, כלתו, גיסו ואחייניו עובדים באוניברסיטה לפי המבקר.
באפריל 2008 כתב קוה לגליק כי יש "תלונות קשות על בני זוג ומשפחה המועסקים באוניברסיטה הדבר הגיע למימדים בעיתיים". גליק השיב לנשיא כי הדבר טופל ויצא נוהל האוסר על כך, אך המבקר לא מצא נוהל זה בבדיקתו. למעשה, אחותו של קוה, פרופסור ברכה קרמרסקי, מרצה לחינוך בבר-אילן. אך לא שם הבעיה הגדולה: גיסו, משה קרמסקי מנהל המכירות של אחת המסעדות באוניברסיטה ואחיינו של קוה מורשה חתימה בחברה. בדיווח לרשם העמותות ב-2011 קוה הצהיר כי אין עסקאות בין האוניברסיטה ובין מי מקורביו. החברה הרשומה על שם קרמסקי היא חברה בת של החברה שהתמודדה במכרז על הפעלת המסעדה, ורק לאחר הזכייה התברר מי בפועל יפעיל את המסעדה. האוניברסיטה הגיבה כי "הדו"ח עצמו קובע כי נשיא האוניברסיטה כלל לא היה מעורב במכרז שבו נבחרה החברה לניהול המסעדה. החברה, שזכתה כדין, אינה נשלטת על ידי קרובי משפחתו של הנשיא".
על תופעת הנפוטיזם מציינים באוניברסיטה כי "המנכ"ל פעל ללא לאות לצמצם את תופעת ההעסקה של קרובי משפחה. בחמש שנות כהונתו התקבלו לעבודה 434 עובדים חדשים, רק 4 מהם היו בני משפחה של עובדי אוניברסיטה והם אושרו על ידי ועדת חריגים".
יוסף שפירא מבקר המדינה צילום: חיים צח
משאבי אנוש אינה מפקחת על העובדים
הביקורת מעלה ליקויים ומתן הטבות על ידי המנכ"ל והנשיא גם לעובדים המנהליים. לפי ההסכם הקיבוצי של האוניברסיטה, עובדים מנהליים יקבעו במכרז פנימי. בפועל, הליך קבלת העובדים מאפשר לממונה הרלוונטי לבחור את המועמד המועדף עליו, ואילו ועדת הקבלה המתכנסת משמשת רק חותמת גומי למימוש בחירתו. כמו כן הביקורת מצאה מקרים בהם קודמו עובדים על סמך הנחיית הנשיא או המנכ"ל בלי שהתקיים מכרז. כך עוזרת המנכ"ל, מירה דוויק, קיבלה השתתפות באחזקת רכב בשיעור של 750 ק"מ לחודש והשתתפות בהוצאות רישוי וביטוח בשיעור של 100%, למרות שהדבר לא הופיע בחוזה העסקתה. כאשר קיבלה ב-2011 רכב צמוד הומר סכום זה לתוספת שכר לפי החלטתו של גליק, זאת בשל עליה בהיקף עבודתה בעקבות הקמת הפקולטה לרפואה בגליל.
המבקר אף מעיר על כך שמחלקת משאבי אנוש באוניברסיטה אינה מנהלת חלק ניכר ממקבלי השכר באוניברסיטה ואינה מפקחת עליהם. משרד מבקר המדינה השווה בין מספר מקבלי השכר באוניברסיטה מיוני 2010 ועד מאי 2011 ובין מספר העובדים באותה תקופה שהיו בפיקוחה של מחלקת משאבי אנוש על פי רישומיה. מהממצאים עולה כי 2,828 עובדים שקיבלו שכר מהאוניברסיטה, שהם כ-40% מכלל מקבלי השכר באותה התקופה, לא היו בפיקוחה ובניהולה של מחלקת משאבי אנוש. "המידע החלקי שבידי מערך משאבי אנוש ומעורבותו החלקית בכל הקשור לקליטה וניהול של כוח האדם נוגדים כללי מינהל תקין ואף עלולים לגרום לאוניברסיטה הפסד כספי", כותב המבקר.
לא מודאגים מקניין רוחני
המבקר מאשים את בר-אילן כי לא מנעה את זליגת הטכנולוגיות, ומציין את פרויקט הסלסקאן, בו לא רק שהנהלת האוניברסיטה בראשות הנשיא לא מנעה את זליגת הטכנולוגיה, אלא שהנשיא אף נתן ידו למסחור הטכנולוגיה שלא באמצעות החברה.
במסגרת פרויקט הסלסקאן בניהולו של פרופסור מרדכי דויטש, פותחו מוצרים ותהליכים בתחום סריקת תאים לאבחון מוקדם של סרטן. במשך השנים נרשמו פטנטים ונחתמו הסכמים עם משקיעים, קרנות וחברות שונות לגבי השקעה. אולם אלו לא עברו דרך חברת היישום, אלא דרך חברה אחרת וקוה עצמו, שבשנתיים טרם מינויו לנשיא הועסק בפרויקט הסלסקאן, מעורב בניהולם המסחרי של תוצרי הפרויקט.
תגובת אוניברסיטת בר אילן:
"האוניברסיטה מוחה על הפער העצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס המובאות בפרק מסקנות הדו"ח, לבין הממצאים המפורטים בגוף הדו"ח. ביטויים אלה מבוססים על פרשנות שאין לה אחיזה בעובדות המפורטות בדו"ח.
בשנים האחרונות הייתה באוניברסיטה תנופת פיתוח הן בתחום המנהלי והן בתחום האקדמי, שכללה בנייה והטמעה של מערכות מידע ובקרה מתקדמות לצד הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה, פקולטה להנדסה ופקולטה לרפואה בצפת.
מטבע הדברים, במהלך קבלת אלפי החלטות הנגזרות מתנופת הפיתוח, נפלו תקלות שעליהן מצביע המבקר. האוניברסיטה מביעה סיפוק רב מכך שהמבקר קיבל את תשובותיה ביחס לנושאים רבים ומשמעותיים ומצרה על כך שעדיין יש התייחסות בדו״ח לנושאים שכבר תוקנו".
