בלעדי לכלכליסט
נשיא בר אילן הפורש מתכנן לחזור כנגיד האוניברסיטה
לאחר שמבקר המדינה קבע שהתנהלותו בלתי תקינה, ויתר פרופ' משה קוה על כהונה חמישית בתפקיד. אך הוא כבר חושב על הג'וב הבא
לפני שבוע שלח יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר־אילן, ד"ר מרדכי כ"ץ, מכתב לידידי בר־אילן באמריקה המודיע על פרישתו של נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה. המכתב, שמפרט באריכות את הישגיו הרבים של הנשיא במשך 18 שנות כהונתו, מסתיים במשפט קצר המעיד שקוה לא הולך לשום מקום, הוא נשאר בבית, לא שלו הפרטי, אלא באוניברסיטה: "אני בטוח שעם ניסיונו הרב וקשריו הענפים בישראל ובחו"ל ימשיך פרופ' קוה לתרום לבר־אילן כחבר בכיר של מנהיגות האוניברסיטה", חותם כ"ץ. מאחורי המשפט האמורפי הזה מסתתרת התוכנית למנות את קוה לנגיד אוניברסיטת בר־אילן, תפקיד שאינו מאויש בארבע השנים האחרונות.
קראו עוד בכלכליסט:
- נשיא אוניברסיטת בר אילן, פרופ' משה קוה, יסיים את תפקידו באוקטובר
- מבקר המדינה: "חשש לפגיעה בטוהר המידות מצד הנשיא ומנכ"ל אוניברסיטת בר אילן"
לפני שבועיים הודיעה האוניברסיטה כי קוה יפרוש מתפקידו בעוד כשמונה חודשים וכי הוקמה ועדה לאיתור מחליפו. ההודעה הגיעה לאחר שבדצמבר האחרון פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף על התנהלות אוניברסיטת בר־אילן והעומד בראשה, פרופ' קוה. ממצאי הדו"ח מעלים בלשון המבקר "תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של נשיא האוניברסיטה פרופ' קוה ושל מנכ"ל האוניברסיטה חיים גליק עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות".
ויתר על קדנציה חמישית
המבקר מתח ביקורת חריפה על התנהלותו הלא תקינה של פרופ' קוה וטען כי עקף כל סמכות אפשרית, לא למען הטבות כספיות לעצמו, אלא במטרה להטיב את תנאי עובדיו הבכירים, המנכ"ל, סגני הנשיא, הרקטור וסגני הרקטור. לפי בדיקת המבקר, קוה עצמו היה מעורב במינויה של ועדת חיפוש לנשיא ב־2009 ובהליך בחירתו שלו לכהונה נוספת כנשיא.
פרישת קוה אינה תוצאה של דו"ח המבקר אלא דווקא של החלטת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שקבעה לפני שנתיים, במהלך כהונתו הרביעית של קוה, שנשיא אוניברסיטה יכהן עד שלוש קדנציות. למרות שאוניברסיטת בר־אילן אימצה את החלטת המל"ג, ניראה כי קוה המשיך לחלום על קדנציה חמישית במספר.
במהלך החודשים פברואר–ספטמבר 2011 קוה בדק עם הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג) ועם בעלי הסמכויות באוניברסיטה האם ניתן יהיה בכל זאת לקבל אישור לכהונה נוספת כנשיא. עוד לפני פרסום דו"ח המבקר, הודיעו לו בות"ת בנימוס כי למרות תרומתו הרבה לבר־אילן, אין זה אפשרי לחרוג יותר מהכללים עבורו וכי עליו ללכת.
עתה עומד על הפרק רעיון אחר - מינוי קוה לנגיד האוניברסיטה. הפעם האחרונה בה אויש בבר־אילן תפקיד הנגיד היתה ב־2008, עד פטירתו של פרופ' הרב עמונאל רקמן. רקמן, בן 99 במותו וממייסדי בר־אילן, שימש חלק מהזמן "כנגיד של כבוד", לא שהה כלל בארץ וכלל לא קיבל משכורת על תפקידו. עולה השאלה האם אדם שספג ממבקר המדינה האשמות חמורות על תפקודו ראוי לתפקיד של כבוד, בייחוד כאשר ישנו חשש כי התפקיד הסימלי יתרחב ליותר מכך.
פרופ' משה קוה. לא רוצה ללכת צילום: שלום בר טל בנוסף, לאור קשריו של קוה יתכן כי קוה בתפקיד הנגיד לא יסתפק בתפקיד ייצוגי וכי סמכויות תפקיד הנשיא יזלגו לתפקידו כנגיד. כפי שמרמז מכתבו של כ"ץ, תפקיד גביית התרומות שעד היום היה בידי הנשיא, ישאר גם בעתיד בידי קוה. בנוסף, למרות שהנגיד הקודם לא קיבל שכר, אין הכרח כי כך יהיה המצב בענייננו של קוה בהנחה שתפקידו יכלול גם סמכויות של ממש. אם כן, האתגר האמיתי העומד בפניו הוא לא מינויו לנגיד אלא אישור הענקת הסמכויות הנוספות.
רשת קשרים שנטוותה 18 שנה
המוסד העליון של אוניברסיטת בר־אילן הוא חבר הנאמנים שאחראי להתוות את מדיניות האוניברסיטה, מאשר את תקציבה ומפקח על ניהולה. חבר הנאמנים כולל את כוכבי דו"ח המבקר שהם נשיא האוניברסיטה, הרקטור וסגני הנשיא, אך גם אנשים חיצוניים כגון נוחי דנקנר, צבי לבנת והרב חיים דרוקמן.
חבר הנאמנים ממנה את הנשיא, וגם תפקיד הנגיד דורש את אישורו. הפגישה הבאה של חבר הנאמנים תתקיים ב־20.5 ובה יאושר הנשיא הבא של האוניברסיטה. הסנאט הוא הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטה. גוף זה אחראי על ההוראה והמחקר ומורכב מ־60 חברי סגל בכירים, כולל הנשיא. ב־5.3 מתכנס הסנאט. ההחלטות המתקבלות בפורום זה הן המלצות מחייבות לחבר הנאמנים. בסדר היום של הסנאט לא מופיע מינויו של קוה לנגיד במפורש, אך בסדר יומו נכלל גם "שונות", ושם אמור להיכלל נושא איוש משרת הנגיד.
מינוי קוה לנגיד בעל סמכויות יצריך גם שינוי בתקנון האוניברסיטה. התהליך אינו פשוט וכולל ארבעה שלבים, כאשר האחרון שבהם הוא הודעה למל"ג. אמנם אין צורך באישור המל"ג על מנת להחיל את השינוי, אך לעמדתו בדרך כלל ישנה השפעה על החלטות האוניברסיטאות.
ישנו סיכוי שתהליך זה יצלח עבור קוה. במשך 18 שנה הצליח קוה לטוות רשת קשרים ענפה באוניברסיטה, בחבר הנאמנים ובסנאט ישנם המוקירים לו תודה על הפעולות הרבות שעשה עבור האוניברסיטה ותרומת הכספים הענפה.
למעשה, חברי סגל בכירים בבר־אילן לא הופתעו ולא נרעשו לשמוע על המינוי האפשרי. חלקם אף הרגישו הקלה לנוכח העתיד לבוא. ראשית כי כולם רואים בקוה כאלוף גיוס הכספים לאוניברסיטה, אך יותר מכך - אם קוה ישאר גם ההתחייבות לכספים לתוכניות אקדמיות ומחקר שונות שהאוניברסיטה בראשות קוה התחייבה שיגיעו בעתיד - תשאר.
אם קבלת הסמכויות תכשל יתכן שקוה ימשיך לפעול בהתאם לבקשות הנשיא ולסמכויות שיאציל לו. תקדים לכך ישנו באוניברסיטה העברית, שם חבר הנאמנים מחליט האם למנות נגיד, והנשיא מעביר אל הנגיד מסמכויותיו על פי החלטתו. כיום אין נגיד לאוניברסיטה העברית.
שמואל סלבין, חבר ות"ת אמר ל"כלכליסט": "נדון בנושא אם זה יגיע לידנו. דעתי היא שגם אדם ששירת בנאמנות 18 שנה צריך לדעת מתי ללכת. קוה תרם תרומה מאד חשובה לבר אילן, אך לכל אדם יש מחליף. בנוסף יש את האלמנט של מבקר המדינה והאם זה ראוי, גם בזה נדון. לדעתי, אדם שקיבל ביקורת ללא הסתייגויות הגיע זמנו ללכת.
מאוניברסיטת בר־אילן נמסר: פרופ׳ קווה יסיים תפקידו כנשיא האוניברסיטה בעקבות החלטת המל"ג להגביל את משך הכהונה ל־12 שנה. נוכח הישגיו כנשיא קיבל פרופ' קוה אורכה ל־3 שנים. בשנות כהונתו קידם פרופ׳ קוה את האוניברסיטה באופן משמעותי ביותר ותחת כהונתו הוקמו באוניברסיטה מרכזים ומכוני מחקר רבים. פרופ׳ קוה גם תרומות בהיקף חסר תקדים של מאות רבות של מיליוני דולרים. בתקופת כהונתו הוכפל מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני בבר־אילן ומספר הדוקטורנטים גדל פי שלושה.
מאז פרסום הידיעה על סיום תקופת נשיאותו זורמות אליו הצעות רבות לתפקידים בכירים באקדמיה ובמגזר הציבורי והעסקי. פרופ׳ קוה אינו עוסק בתפקידיו הבאים והוא מתמקד בהעברה מסודרת של התפקיד לנשיא הבא שייבחר בחודש מאי, במושב חבר הנאמנים.
מהמל"ג נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה העוסק בבר אילן נמצא בבדיקה, על היבטיו השונים".
פרופ' קוה בחר שלא להגיב.
