רשות המים: צמצום התאגידים יוריד את מחיר המים ב־5%

הגשם של סוף השבוע האחרון אמנם לא יפחית את מחיר המים, אבל ברשות המים מבטיחים שצמצום מספר התאגידים דווקא כן. דו"ח רשמי של הממונה על התאגידים ברשות המים ישראל עינב, שהוצג לחברי מועצת הרשות, מציע למזג את 55 תאגידי המים הקיימים כיום ל־13 תאגידים אזוריים.

לפי התוכנית של עינב, התאגידים האזוריים יכללו את התאגידים הקיימים כיום בעוד התאגידים הקטנים הקיימים בערבה ובשומרון ייוותרו במתכונתם הנוכחית מפאת ריחוקם הגיאוגרפי. באופן דומה, גם ראש אגף התקציבים לשעבר במשרד האוצר רם בלניקוב הציג למועצה דו"ח העוסק בתאגידים, מתוך דו"ח כללי שערך על עדכון הרגולציה במשק המים לאחר שמונה על ידי מנהל רשות המים אלכסנדר קושניר לבדוק את נושא התעריף. גם בלניקוב ממליץ לאחד את התאגידים הקיימים למספר מצומצם יותר של תאגידים אזוריים. לפי הדו"ח שהציג, הצעד יביא לחיסכון של 5% בתעריף המים.

ראש אגף תקציבים לשעבר באוצר רם בלניקוב. רפורמת התאגוד הועילה למשק המים צילום: גיא אסיאג

מהלך מועיל שיכול להשתפר

לפי רשות המים, החיסכון המצטבר מהפעלת תאגידים אזוריים נאמד ב־500 מיליון שקל. 180–200 מיליון שקל מתוכם יבואו לידי ביטוי בתוך שנה עד שלוש שנים בתעריף המים, שיוזל ב־5%, בעוד 300 מיליון השקלים הנותרים יכולים להיחסך בהתייעלות נוספת של תאגידים. רשות המים מסבירה כי איחוד התאגידים יפחית את עלות תפעול מ"ק מים ב־98 אגורות, השוות ל־10% מהתעריף המשוקלל - אולם רק חצי מהסכום יבוא לידי ביטוי בהפחתת התעריף. לפי רשות המים, יתר החיסכון ינוצל לשיפור השירות שהתאגידים מספקים לצרכנים.

בשני הדו"חות מסוכם כי רפורמת התאגוד, שהחל מ־2001 העבירה את נכסי המים והביוב ואת תפעולם מהרשויות המקומיות לידיהם של תאגידים עסקיים, הועילה באופן כללי למשק המים.

היעדר השקעה בתשתיות מים וביוב על ידי הרשויות המקומיות הביא לפני כן להזנחת תשתיות חמורה שגרמה להפסדי מים מדליפות מערכות מים וביוב ישנות, זיהום מקורות מים מדליפות תשתיות ביוב ואיבוד מי קולחין שיכלו לשמש לצרכים חקלאיים. יחידת הממונה על התאגידים ברשות המים אמדה את המחסור שנוצר אז במיליארד שקל בהשקעות לשיקום תשתיות וב־3 מיליארד שקל בהקמה ובהשלמה של תשתיות מים וביוב בתחום העירוני.

לעומת זאת, ב־2011 וב־2012 השקיעו תאגידי המים 670 מיליון שקל ו־700 מיליון שקל בהתאמה בפיתוח משק המים, והביאו לירידה במספר התקלות ברשת המים והביוב ולירידה במספר הפסקות המים הנובעות מפיצוצי צנרת.

היעילות טמונה בגודל

בישראל פועלים כיום 44 תאגידי מים וביוב המספקים שירותים בתחומן של 144 עיריות ומועצות מקומיות. 80% מהתאגידים מספקים כמויות מים קטנות, בהיקפים הנמוכים מ־10 מיליון מ"ק לשנה. כ־68% מתאגידי המים הקטנים והבינוניים סיימו את שנת 2011 בהפסד.

אחת הסיבות שהתאגידים הקטנים אינם פועלים ביעילות היא שההוצאה הממוצעת למ"ק מים בשנה המיוחסת להוצאות הנהלה והוצאות כלליות הולכת ופוחתת ככל שהתאגיד גדול יותר כתוצאה מעלויות קבועות. בתאגידים קטנים מאוד עומדות הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות על 85 אגורות למ"ק בשנה בממוצע, בעוד בתאגידים בינוניים יורד ממוצע ההוצאות למ"ק ל־48 אגורות לשנה, ובתאגידים גדולים ההוצאה הממוצעת עומדת על 37 אגורות למ"ק בשנה בלבד.

בנוסף לכך, 67% מהתאגידים מספקים שירותי מים וביוב בתחומיה של רשות אחת או שתי רשויות בלבד - נתון בעייתי היוצר השפעה ומעורבות גבוהה של הרשות בניהול התאגיד. הדבר יוצר בין היתר אי־יעילות בעסקאות בין התאגידים לרשויות לרכישת שירותי גבייה, הנקבעות לעתים במחירים גבוהים משמעותית ממחירי השוק לאותם שירותים. כך למשל, בתאגיד מי שקמה, אשר רוכש את שירותי הגבייה מעיריית חולון, עומדת עלות הגבייה על 63 אגורות למ"ק, בעוד בתאגיד מי נתניה, המבצע את הגבייה שלא באמצעות העירייה, מסתכמת העלות ב־28 אגורות למ"ק בלבד.

רפורמת איחוד התאגידים אמורה לייעל את המצב הזה ובכך להביא לחיסכון במחיר המים. עם זאת, יש לציין כי למרות ההפחתה במחיר המים בעקבות איחוד התאגידים, תעריף המים מתוכנן לעלות בשנה הקרובה בשל הגדלת כמות המים המותפלים והעלייה במחיר החשמל. ברשות המים מנסים למצוא דרכים נוספות לצמצום התעריף, ובהן התייעלות בחברת מקורות הנבדקת בימים אלה.

בכירים במשרד האנרגיה והמים אמרו הערב בתגובה: מדובר בהצעה שנדונה כבר לפני כחודש אצל שר האנרגיה והמים סילבן שלום, ומדובר בטיפול קוסמטי לא רציני שכולו אחיזת עיניים. את מהלך הוזלת המים מוביל השר סילבן שלום שמגבש ביחד עם ראש הממשלה ואנשי לשכתו הצעה רחבה ומשמעותית שתוביל להוזלת מחירי המים. כל ההצעות האחרות הנשמעות הן הצעות ראווה חסרות משמעות.