הרוח של 2003 חוזרת

ההתפתחויות האחרונות עשויות להצביע על כך שהמשק ושוק ההון הישראלי עומדים לקראת שחזור התסריט של אמצע העשור הקודם. 

עוד בשנת 2003 יצאה ממשלת ישראל בשורה של רפורמות משמעותיות בהנהגתם של ראש הממשלה אריאל שרון ושר האוצר בנימין נתניהו, כדי להצעיד קדימה את המשק שהיה מוכה וחבול אחרי המשבר של בועת האינטרנט והאינתיפאדה השנייה ועם גירעון ממשלתי עצום.  

ההצלחה הייתה די מרשימה וגרמה ליצירת צמיחה משמעותית והפיכת שוק ההון הישראלי לאחד מסיפורי ההצלחה העולמיים באותה התקופה.

אומנם היום המצב הכלכלי בישראל הרבה יותר טוב מאשר בשנת 2003, למעט בעיית הגירעון, אך בשנה-שנתיים האחרונות התפשטה תחושה שעגלת המשק תקועה די עמוק בבוץ. שילוב בין הבעיות החברתיות, הכלכליות והביטחוניות הוביל לפסימיות כללית שבאה לידי ביטוי בביצועים של שוק המניות הישראלי.

הרוח של שנת 2003

בשבוע שעבר הציגו ראש הממשלה ושר האוצר את עקרונות התקציב לשנים 2013-2014. לעת עתה, הגישה בה בחרו משדרת אחריות. ההחלטה לא לחרוג מיעד הגירעון של 3%, תוך הסתמכות על תחזיות הכנסות שמרניות יחסית ממסים, הייתה לשביעות רצונו של בנק ישראל. כמו כן, הוחלט שלא להטיל גזירה שווה על תקציבי המשרדים על ידי ביצוע קיצוץ רוחבי, אלא בקביעת סדרי עדיפויות. דרך זו קשה ליישום מבחינה פוליטית, אך נכונה מבחינה כלכלית.

בנוסף, הממשלה הודיעה שבכוונתה לפעול ליישום רפורמות מבניות במשק בתחומי התשתיות התחבורתיות, התעסוקה והפחתת הריכוזיות. נראה, שגם ביחס לנושא יוקר המחיה הממשלה משדרת מסר די ברור ונחוש, וכבר עשתה צעד מעשי ראשון לאחר שאישרה את רפורמת "שמיים פתוחים".

הפחתת יוקר המחיה בסעיפי צריכה שונים, החל מהדיור ועד למוצרי מזון יכולה "להחזיר" לציבור חלק מהכספים שיגבו ממנו במסגרת הצעדים להתמודדות עם בעיית הגירעון הממשלתי. האמצעים להפחתת יוקר המחיה עשויים גם לגרום להתייעלות המשק ולהגברת התחרותיות, מה שכמובן יסייע לצמיחה.

מלבד הצעדים מעודדי הצמיחה שהממשלה צפויה לנקוט, צריכים לזכור גם את הפוטנציאל החיובי של ההשפעה ארוכת הטווח של הגז הטבעי מתוצרת ישראל שהתחיל לזרום לאחרונה. 

ממשלת נתניהו השלישית צילום: עמית שאבי

יחד עם זאת, הנסיבות הנוכחיות יוצרות קרקע נוחה להתקדמות. רפורמות גדולות נעשות בדרך כלל על ידי ממשלות חדשות בתחילת דרכן. לקראת סוף הקדנציה הפוליטיקאים נוטים להיות הרבה יותר "נחמדים" אל הציבור וממעטים לבצע צעדים משמעותיים.

קידום רפורמות על ידי ממשלות בדרך כלל זוכה לתשומת לב של המשקיעים בעולם. לעיתים קרובות הם אף מזהים את השינוי עוד לפני המשקיעים המקומיים. המקומיים, והישראליים במיוחד, ספקנים וציניים הרבה יותר לגבי היכולות של קובעי המדיניות שהם מכירים מקרוב. כנראה שהמרחק מאפשר למשקיעים זרים להתנתק מהצד האמוציונאלי ולשקול את העובדות כמו שהן. אם הדיווחים האחרונים לגבי האפשרות של כניסת שוק המניות המקומי למדד MSCI אירופה יאומתו, התהליך יכול להוביל להתגברות השקעות זרות בשוק המקומי.

האם אנחנו חוזרים לתסריט של שנת 2003? חובת ההוכחה שההבטחות לא יישארו רק על הנייר מוטלת על הממשלה.

הכותב הוא  כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב-דש.