לווייתן מנהלת עם ירדן מו"מ למכירת גז למפעלי פוטאש

שותפות הגז הטבעי לווייתן מנהלת משא ומתן עם גורמים בירדן על העברת גז למפעלי פוטאש בצד הירדני של ים המלח, כך נודע ל"כלכליסט". זאת בכפוף להחלטת המדינה, שטרם החליטה על ייצוא הגז של החברות הישראליות.

נציגי לווייתן ביקשו בשבוע שעבר את אישורו של דיויד גילה, הממונה על הגבלים עסקיים, לנהל משא ומתן למכירת גז לארצות שכנות - טורקיה, ירדן או הרשות הפלסטינית. זאת בעקבות שיחות שמנהלים הנציגים בחודשים האחרונים עם גורמים בממלכה הירדנית ועם נציגי פוטאש הקנדית כדי לגבש תוכנית ראשונית למכירת גז טבעי למפעליה בירדן (APC) תוך ניצול תנודות ביקוש בשוק המקומי.

קידוח לווייתן

בענף האנרגיה מגדירים את התוכנית כ"קלה יחסית לביצוע" בשל הקרבה הגיאוגרפית. זאת להבדיל ממתיחת צינורות הולכה צפונית לחופי טורקיה או פיתוח של מאגרים חדשים.

התוכנית, שהובאה לידיעת משרדי ראש הממשלה והאנרגיה, כוללת חיבור של צנרת הולכה מישראל למערכת הירדנית, שתוכל להזרים גז טבעי למפעלי פוטאש עם אפשרות לשחרר עודפים שלא השתמשו בהם למערכת הארצית. שני מקומות החיבור המסתמנים - שמתוכם ייבחר אחד - הם אזור אלון תבור או אזור ים המלח, שמשניהם אפשר למתוח צנרת הולכה באורך כמה עשרות ק"מ לתוך ירדן בפרק זמן של כחצי שנה ובעלות נמוכה יחסית של 100–150 מיליון דולר. בעלות הקמת צינורות ההולכה יישאו השותפות עצמה או המדינה.

המאגר המיידי שיכול לייצא לירדנים גז הוא מאגר תמר, ששתי המחזיקות העיקריות בו (נובל אנרג'י ודלק אנרגיה) מחזיקות גם בשותפות לווייתן. עם זאת קיבולת ההולכה הנוכחית מהמאגר תפוסה עבור לקוחות ישראלים, לכן התוכנית היא להזרים לירדן עד 1 מיליארד מ"ק גז בשנה בעיקר בשעות הערב והלילה, שעות שבהן הביקוש לגז בישראל נמצא בשפל. מכיוון שפוטאש יכולה להפעיל את מפעליה בכל שעה ביום, היא תהיה הנהנית העיקרית מהגז, ומה שייוותר יועבר לממלכה, שזקוקה לכ־5 מיליארד מ"ק גז בשנה, החסרים מאז הפיצוץ בצינורות המצרים.

המחירים עבור מיליארד מ"ק גז בשנה נעים סביב 800 מיליון שקל. לפיכך, סגירת חוזה מול הירדנים או חברות מסחריות שפועלות שם, תניב לקופת המדינה הכנסות של קרוב לחצי מיליארד שקל כבר בשנה הבאה. עם השלמת פיתוח מאגר לווייתן תוכל השותפות להעלות ב־2017 את היקף המכירה לירדן ולהגיע עד 5 מיליארד מ"ק. זאת כאמור בהתאם להחלטת הממשלה על יצוא הגז.