הכלכלה הפלסטינית: שובו של החוק להפקעת נכסים
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי חוק נכסי נפקדים חל במזרח ירושלים, ובג"ץ יכריע בקרוב בשורת תיקים בנושא
למאבקי הנדל"ן של יהודים וערבים במזרח ירושלים יש לא רק רקע פוליטי מובהק, אלא גם היבטים כלכליים ומשפטיים מורכבים. בשבוע שעבר, למשל, פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קבע בעקבות פנייה של בג"ץ אליו כי חוק נכסי נפקדים תקף במזרח ירושלים, והאפוטרופוס רשאי להפקיע נכסים שם השייכים לערבים תושבי הגדה, כיוון שהם נפקדים בישראל ונמצאים בשטח אויב.
- הכלכלה הפלסטינית: צמיחה כלכלית למראית עין
- הכלכלה הפלסטינית: בין שתי ערים
- הכלכלה הפלסטינית: הקסם של מר כלכלה התפוגג ב־2012
מדובר בחוק מראשית שנות המדינה, שעל פיו למדינת ישראל יש בעלות על נכסים של מאות אלפי פלסטינים שגרו ביפו, לוד, רמלה, חיפה, ירושלים ובעוד כ־400 כפרים ערביים ועיירות ערביות.
פתרונות נקודתיים והלכה של שרירות
ב־1967 סיפחה ישראל אליה את מזרח ירושלים והחילה שם את חוק נכסי נפקדים. התוצאה: פלסטינים שגרים בגדה ואשר ברשותם נכסים במזרח ירושלים הוגדרו כנפקדים, והאפוטרופוס הישראלי יכול היה לתפוס את רכושם. היו מאות משפחות כאלה.
מי שעמד על הבעיה עוד ב־1967 היה עו"ד ידוע מרמאללה, עזיז שחאדה, שמיהר לשר הביטחון משה דיין ולשר המשפטים יעקב שמשון שפירא, והסביר כי בבעלותו ובבעלות מכריו נכסים במזרח ירושלים והם חוששים לאבדם. הפתרון שנמצא היה פשוט. לעו"ד שחאדה ולבני משפחתו ניתנו תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. אם הם תושבי ירושלים, ולא הגדה, הם יכולים להמשיך ולהחזיק כחוק ברכושם שבעיר.
חוק נכסי נפקדים עורר במשך השנים שורת דיונים בהשתתפות היועצים המשפטיים. מבחינה מעשית נקבעה הלכה של שרירות: אם מדינת ישראל היתה מעוניינת בנכס כלשהו, החוק הופעל והנכס הועבר לידיה. כך נעשה לדוגמה בנכסים של משפחת המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, האויב המובהק של היישוב היהודי. בית משפחתו (מלון שפרד בשייח ג'ראח) הועבר לבעלות מתנחלים יהודים.
המלון בשטח ישראל, הבעלים מעבר לגדר
הדיון המחודש בחוק והכרזתו של וינשטיין הם תוצאה של כמה תיקים בנושא שנידונים בבית המשפט העליון. בהם התיק של משפחת עיאד מהעיירה אבו דיס שממזרח לירושלים, אשר בבעלותה מלון בשם קליף, הנמצא בתוך שטח ישראל. בני המשפחה גרים סמוך מאוד לשם, אך בשטח הפלסטיני, ולכן נחשבים נפקדים. לפיכך תפס האפוטרופוס הישראלי את בית המלון.
אמנם היועץ וינשטיין קבע שהחוק חל במזרח העיר, אך הוסיף שהאפוטרופוס לא חייב להפעילו ויכול להעביר את הדיון בתיק לוועדה מיוחדת שבוחנת אפשרות של שחרור הנכס ואת החזרתו לבעליו הפלסטינים. בספטמבר הקרוב יכריע בית המשפט העליון למי שייך בניין מלון קליף ונכסים אחרים של פלסטינים, שנמצאים בשטח הפלסטיני בגדה ונפקדים בירושלים.
במשך השנים עורר החוק שורת דיונים. למעשה נקבעה הלכה של שרירות: אם מדינת ישראל מעוניינת בנכס, החוק מופעל והנכס מועבר לידיה