"השר"פ הוא תפוח אדמה לוהט שאיש לא ניסה להתמודד איתו"

בחמשת החודשים הראשונים שלה כשרת הבריאות הספיקה יעל גרמן להתעמת עם חברות התרופות, לחטוף ביקורת על כניעה לאותן חברות, ולהתעמת עם לוביסטים ועם עובדי כיל.

בימים אלה היא כבר סופגת אש על הוועדה שהקימה ובראשה היא עומדת, שעוסקת בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית. הנושא המרכזי של הוועדה הוא אם להכניס שירותי רפואה פרטיים (שר"פ), המאפשרים לחולה לבחור את המנתח תמורת תשלום, לבתי החולים הממשלתיים.

יעל גרמן. "אף אחד לא יכול לאיים עליי" צילום: עמית שעל

"בסוף הדרך של הוועדה נצטרך לחשוב אם לשנות חוקים ולהדק רגולציה או להקל", אומרת גרמן בראיון ל"כלכליסט". "מערכת הבריאות עתירת רגולציות, יש לנו המון חוקים ותקנות. צריך לסרוק את כל התקנות והחוקים ולראות אם ניתן להקל בפרוצדורות במערכת, כמובן לא על חשבון הציבור".

למה בכלל העלית את נושא כניסת השר"פ לבתי החולים?

"נושא החלוקה של הרפואה הציבורית והפרטית מרחף מעל המערכת כבר 15 שנה, וזה סוג של תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא ניסה להתמודד איתו. מן הראוי שהממשלה תחליט איך מחזקים את הרפואה הציבורית".

הוועדה כבר ספגה ביקורת על חוסר השקיפות - הפרוטוקולים שלה יפורסמו, אולם ללא שיוך לשמות חברי הוועדה ואף ללא שמות המוזמנים והעדים, אם יבקשו זאת. גרמן טוענת כי מדובר באיזון סביר בין זכות הציבור לדעת לבין יצירת סביבת עבודה מיטבית לחברי הוועדה: "כשחברי הוועדה מתכנסים ודנים, עליהם להיות חופשיים להתלבט בקול רם, לשאול שאלות, לנסות רעיונות חדשים ולומר דברים בלי לחשוש להיתפס בדבר שטות". לדברי גרמן, חלק מחברי ועדת צמח שעסקה ביצוא הגז נכוו מחשיפת הפרוטוקולים וחושבים כיום פעמיים כאשר הם פותחים את פיהם בדיונים.

גרמן מסבירה כי הוועדה עוד רחוקה מלהגיע להכרעות, ובעוד התקשורת עוסקת בדיוניה בקדחתנות, היא עסוקה בתוכניות נוספות למערכת הבריאות. אחת מהן היא רפורמת הפחתת מחירים משלה - בתחום התמרוקים. כל מי שרוצה היום לשווק, לייבא ולייצר תמרוקים צריך רישיון ממשרד הבריאות.

"אנחנו קוראים לזה השמים הפתוחים של התמרוקים. זה יקל בצורה בלתי רגילה על הרגולציה בתחום. אני מאמינה שזה יביא לכך שהרבה חברות ייכנסו לשוק להגברת התחרות ולהורדת מחירים". עד שלא יהיה מתווה סופי גרמן נזהרת מלפרט את הצעדים, אבל דבר אחד בטוח - הלוביסטים כבר בדרך.

"השמיכה קצרה, צריך לגייס מקורות כספיים נוספים"

גרמן כבר צברה ניסיון עמם בתור שרה: במושב הכנסת האחרון היא העבירה בוועדת העבודה, הבריאות והרווחה את החוק להטלת קנסות על חברות תרופות שלא סימנו את האריזות ברוסית ובערבית, כמתבקש בחוק. במהלך הליך החקיקה הופעלו לחצים רבים וחברות התרופות איימו אפילו במחסור בתרופות, אך גרמן נשארה בשלה.

במקביל הואשמה את גרמן שנכנעה ללחצי חברות התרופות, ושמתוך שמירה על האינטרסים שלהן היא אינה מקלה בקבלת הקריטריונים לקנביס רפואי. גרמן לא מתרגשת: "אני מרגישה את עצמי כמבוגר אחראי בנושא הזה. יש רופאים שאומרים שזה מסוכן, יש שאומרים שזה לא עוזר ויש שאומרים שזה מקל. מכיוון שהרופאים לא בטוחים, אני לא יכולה להעמיד אותם במצב בלתי אפשרי של לתת מרשם לפני שנעשו בדיקות מקיפות".

עוד בימיה כראש עיריית הרצליה יצא לגרמן שם של מי שלא חוששת להיכנס לעימותים. מאז שנכנסה לתפקיד שרת הבריאות היא חוותה את הביקורת והלחצים מכל הכיוונים. "הגעתי לתפקיד כדי לשרת את הציבור - זו לא סתם אימרה. אף אחד לא יכול לאיים עליי, ומקרה התרופות הוא דוגמה לכך".

אבל יש אדם אחד שאת חייבת לו על כך שהגעת לכאן, יו"ר המפלגה שלך יאיר לפיד שהוא גם שר האוצר. איך תדפקי על השולחן שלו כשהמערכת תצטרך עוד כסף?

"אני אעשה את זה ושר האוצר הוא אדם פתוח ומקשיב ואכפתי. התקציב סגור. יכול להיות שנצטרך כסף בנושא הפוליו ובשביל זה נועדו רזרבות בתקציב. אני לא יכולה לבקש להוסיף כסף לבתי חולים הפסיכיאטריים למשל, אף שאני רוצה. בתחילת 2014 אני אצטרך לבוא אליו ולהגיד שיש בעיה קריטית בנושא בריאות הנפש וצריך להשקיע עוד כסף בתקציב 2015".

מה לגבי גירעונות בתי החולים וקופות החולים, שעומדים על מיליארדי שקלים?

"עם התקציב של 2013–2014 צריך לחיות והשמיכה קצרה. ברור שאין מספיק מקורות תקציביים במערכת הבריאות וצריך למצוא מקורות נוספים, וזו אחת הדילמות שעומדת בפני הוועדה שהקמתי - איך ומנין למצוא אותם".

"מצב בריאות הנפש בארץ הוא בתחתית המדרגה"

אחת ההתנגשויות המתקרבות בין משרד הבריאות לאוצר נוגעת לשירותי בריאות התלמיד - האם אחיות בתי הספר‏ ינוהלו על ידי המדינה כמו בעבר או על ידי חברות פרטיות, כפי שקורה היום. מאז שמשרד האוצר הפריט את השירותים ההוצאה עליהם עלתה, אך רמת השירות והיקפם ירדו. הנושא עלה לדיון בכנסת בשבוע שעבר, ובקרוב גרמן תצטרך להחליט אם היא יוצאת למאבק להלאמת השירותים.

גרמן לא אומרת זאת חד־משמעית, אך ניתן להבין שהיא תאמץ את גישת משרדה, שתומך בהחזרת השירות למדינה. היא מציגה את עבודתן של האחיות שמועסקות על ידי המדינה בחיסון לפוליו כדוגמה להתנהלות יעילה ומסורה. "העובדה שיש לנו אחיות בריאות ציבור שהן עובדות משרד הבריאות בדרום אפשרה לנו לצאת למבצע חיסון לפוליו", היא אומרת. "אני לא בטוחה אם היינו יכולים לעשות זאת ביעילות רבה כל כך ובמחיר כזה נמוך אם היינו נתונים לחסדי חברות מיקור־חוץ".

מאבק נוסף שגרמן נמצאת בתוכו הוא בקשת רותם אמפרט לערוך פיילוט כרייה של פוספט בשדה בריר בדרום, למרות המאבק הציבורי על הסכנות הבריאותיות שבכרייה. משרדי הפנים והאנרגיה והמים תומכים בכרייה הניסיונית בשדה לבדיקת ההשלכות הבריאותיות, בעוד משרד הבריאות דורש למצוא מקום חלופי.

ברקע נשמעים האיומים של כיל, החברה־האם של רותם אמפרט, שהזהירה כי עד סוף 2013 תחליט אם להפסיק את הכרייה בישראל. עובדי רותם יצאו למאבק מתוקשר שבו תקפו אישית את גרמן על כך שנפגשה עם הפרופסורים שכתבו חוות דעת על הסכנות בכרייה, אך לא נפגשה עמם או עם מי שכתבו חוות דעת סותרות. "ביקשתי מפרופ' איתמר גרוטו (ראש שירותי בריאות הציבור - ח"פ) שיביא מומחה מבחוץ שלא מכיר את הצדדים, כדי שייתן חוות דעת רפואית. מן הראוי שמומחה רפואי שלא תלוי באף צד, ולא כלכלן, ייתן חוות דעת. ניסו להעביר את הפיילוט בלעדינו ועצרנו את זה. אי אפשר להתעלם ממשרד הבריאות", אומרת גרמן.

בפני גרמן עומדים גם כמה נושאים שבדרך כלל לא זוכים לתשומת לב רבה. העיקרי שבהם הוא מצב שירותי בריאות הנפש, שבמסגרתו מועברת אחריות השירותים ממשרד הבריאות לקופות החולים.

הרפורמה נתמכה בממשלה הקודמת על ידי סגן השר יעקב ליצמן, אך נתקלה בהתנגדות של יו"ר ועדת הבריאות חיים כץ. איפה את עומדת בעניין?

"קשה לי להביע עמדה כי לא ירדתי לרזולוציות עד כדי כך. מצב בריאות הנפש בארץ הוא בתחתית המדרגה. יש לוחות זמנים ארוכים ואין טיפול. אז איפה שהמצב גרוע זה רק ייתן מענה".

מעבר לכך מבטיחה גרמן לגעת בשני נושאים נוספים. הראשון הוא שאלון תרומת הדם. "יש שתי שאלות פוגעניות בשאלון - 'האם קיימת יחסים עם גבר והאם נולדת באפריקה?'. צריך להסיר את השאלות הללו".

הנושא השני הוא תוכנית לאומית למניעת התאבדויות. "במדינת ישראל יש 400–500 מקרי התאבדות בשנה ועוד 6,000 ניסיונות, ולא מטפלים בזה ולא מדברים על זה. אם נצליח למנוע 20% מהמקרים, אנחנו מדברים על 100 אנשים. התקציב לתוכנית צריך להיות לפחות 40 מיליון שקל בשנה".