28% מהניתוחים בבית החולים הדסה מתבצעים באופן פרטי

לראשונה מאז שנוצר ב־1956, נתוני השירות הרפואי הפרטי (שר"פ) בהדסה - כלומר, כמות הניתוחים שנעשים באופן פרטי תמורת תשלום בתוך בית החולים הציבורי - נחשפים. נתונים שהעבירה הנהלת הדסה לצוות מחקר שהקימה ועדת גרמן, ועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן שעתידה להמליץ האם להרחיב את השר"פ ליתר בתי החולים בישראל, מגלים בפעם הראשונה מה היקף הפעילות הפרטית בין חומותיו הסגורות של בית החולים.

הנתונים שהעבירה הנהלת הדסה מקיפים 13 מחלקות שונות, מהן שתיים בקמפוס הר הצופים של בית החולים. על פי הנתונים עולה כי בשמונה מחלקות היקף השר"פ עומד על יותר מ־20%.

באופן כללי, כמעט שליש מהניתוחים שנעשים בהדסה (28%) נעשים באופן פרטי תמורת תשלום. מבין הרופאים שמועסקים בהדסה, רק 30% מורשים לעסוק בשר"פ, ורופאים אלה אינם מורשים לעבוד בכל עבודה פרטית מחוץ למסגרת בית החולים.

בזכות המנתחים הידועים

שיאנית השר"פ בהדסה היא מחלקת עיניים, שמחצית מפעילותה נעשית באופן פרטי. יחד איתה במקום הראשון מחלקת פלסטיקה, שגם מחצית מפעילותה נעשית באופן פרטי, כשהחולים בוחרים את הרופא המטפל שלהם - שמועסק על ידי המערכת הציבורית - בתשלום פרטי.

כפי שהודה מנהל מחלקת עיניים בהדסה עין כרם פרופ' קובי פאר בראיון ל"כלכליסט" בתחילת אוגוסט, העובדה שהמחלקה נמצאת בראש טבלת שיאני השר"פ קשורה להיקפים הגדולים מאוד של ניתוחים פרטיים שמבצעים שלושה מרופאי המחלקה, שנחשבים לכוכבים בתחומם.

מדובר בעיקר בניתוחים להסרת משקפיים בלייזר וכן בניתוחי קטרקט. לדברי פרופ' פאר, שניים מרופאי המחלקה, שהם גם שיאני ההכנסות בבית החולים עם עלות שכר שנתית של יותר מ־7 מיליון שקל, מבצעים חלק ניכר מהפעילות הרפואית שלהם באופן פרטי במסגרת השר"פ - יותר מ־70% - ולכן גם המספרים המצרפיים של המחלקה כולה הם גבוהים.

עם זאת, לטענתו הצגת הדברים באופן זה מטעה שכן הניתוחים שמבוצעים באופן פרטי הנם ניתוחים פשוטים שלא אורכים זמן רב. את הניתוחים המסובכים שאורכים שעות ארוכות וכרוכים בסכנת חיים, טוען פרופ' פאר, מבצעים הרופאים הבכירים דרך המסלול הציבורי ללא כל תשלום נוסף מצד החולים.

לגבי מחלקת פלסטיקה, גורם בכיר בהנהלת הדסה לשעבר הסביר ל"כלכליסט" כי מדובר במקרה דומה למחלקת עיניים, וכי חלק ניכר מהפעילות של המחלקה הוא בכלל בעל אופי מסחרי - ניתוחי פלסטיקה אסטטית - ולכן שיעורי הביצוע הגבוהים באופן פרטי.

המחלקה השלישית בקרב שיאני השר"פ של הדסה היא מחלקת אורתופדיה, ש־38% מפעילותה נעשים באופן פרטי. סביר מאוד להניח שבמסגרת פעילות זו נכללים ניתוחי החלפת המפרקים, החלפת ירך והחלפת ברך, שנחשבים לניתוחים פופולריים מאוד במערכת הבריאות הפרטית - כלומר בבית החולים אסותא ובהרצליה מדיקל סנטר.

שיעורי הפעילות הגבוהים בשר"פ במרבית המחלקות שבהן הוא מתבצע עומדים בניגוד למגבלות שבית החולים הדסה הטיל על עצמו. השר"פ בהדסה אינו מפוקח בידי הממשלה בשום צורה, וכלליו נקבעים בפועל באופן עצמאי על ידי הסכמים בין הנהלת בית החולים לבין רופאיו.

על פי כללים אלה, כפי שהדסה דיווחה לוועדת גרמן, שיעור השר"פ ברמת המחלקה יכול להגיע רק עד לרמה של 20%. העובדה שבשמונה מתוך 13 המחלקות שבהן מתבצע שר"פ היקף הפעילות הפרטית גבוה יותר (ובשיאניות השיעור גבוה בהרבה), מעידה על כך שהמגבלות שהנהלת בית החולים מטילה אינן אפקטיביות בלשון המעטה.

מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו ושרת הבריאות יעל גרמן. ביקש את הנתונים עוד לפני הוועדה צילום: עמית שעל

במקור, עוד לפני שהוקמה ועדת גרמן, דרש מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו מהדסה להעביר את הנתונים לידי המשרד אחרי שנים שבהן הוא לא פיקח על השר"פ בשום צורה.

הנתונים שהועברו כעת לידי ועדת גרמן אמורים לשמש צוות מצומצם של חוקרים שהוקם בידי הוועדה, שמרוכז בידי חברת הוועדה וחוקרת מכון ברוקדייל שולי ברמלי־גרינברג וכולל חוקרים מבנק ישראל, ממשרד ראש הממשלה וממשרד הבריאות. החוקרים אמורים לסייע לוועדה לקבל החלטה מושכלת בעניין השר"פ, שכן המחקר הרשמי היחידי שנעשה בנושא עד היום התבצע ב־2006, התבסס על נתונים משנת 2001 ולכן אינו מציג תמונת מצב עדכנית.

ככל הידוע, הדסה העבירה את הנתונים למשרד הבריאות כבר לפני חודשים רבים, אולם המשרד סירב לפרסם אותם לציבור או למסור אותם לידי העיתונאים שביקשו אותם בטענה כי מדובר בנתונים שאינם סופיים.

בשבועיים האחרונים העבירה הדסה נתוני השלמה לוועדת גרמן, שייתכן שכוללים גם נתונים על רופאים ספציפיים בבית החולים ועל היקף הפעילות שלהם שנעשה בשר"פ, ולא רק נתונים ברמת המחלקה.

נתונים אלה יכולים לשמש בידי הוועדה על מנת לבדוק ולנתח האם הכנסת השר"פ לבית חולים ציבורי מסיטה את הפעילות של הרופאים הבכירים ביותר למסלול הרפואה הפרטית, כך שהחולים מקבלים את אותם השירותים שהיו מקבלים בלאו הכי דרך סל הבריאות, אולם בתשלום פרטי.

השר"פ לא מציל מגירעון

למרות הפעילות הנרחבת בשר״פ, בית החולים הדסה נמצא בגירעון שוטף כבד של 200–300 מיליון שקל בשנה, שהצטברו עד כה לכ־1.2–1.3 מיליארד שקל. הסיבות לגירעון מגוונות. ראשית, ארגון נשות הדסה — ארגון פילנתרופי אמריקאי שהוא הבעלים של בית החולים - החליט מאז 2008 להזרים כספים באופן שוטף לבית החולים רק לצורך פרויקטים גדולים של בינוי.

בנוסף, בגלל שיטת ההתחשבנות הנהוגה במערכת הבריאות, בית החולים הדסה חתום על הסכמים נדיבים מאוד מול קופות החולים (שרוכשות מבתי החולים שירותי אשפוז) שמעניקים לקופות הנחות מפליגות (לעתים עד 90%) על פעילות בהיקף מסוים. הסכמים אלה כוללים גם את הפעילויות שנעשות בשר״פ.

לכן, בעוד שהרופאים שעובדים בשר״פ משתכרים שכר נאה, בית החולים עצמו מפסיד עליהם מעבר לנפח פעילות מסוים משום שהוא נאלץ לתת הנחות מרחיקות לכת לקופות החולים על התעריף המלא.