שלמה נס מגיש: 5 מיליון שקל שכר טרחה על חודש עבודה

עורכי דין "רגילים" שמטפלים בעסקאות נדל"ן יכולים בדרך כלל לצפות לשכר טרחה שבין 0.5% מסכום העסקה בעסקה רגילה, ל־1% מהיקף העסקה במקרים שבהם העסקה מורכבת במיוחד. הכלל הוא שככל ששווי הנדל"ן גבוה יותר, שיעור שכר הטרחה המשולם יורד מפני שמדובר בסכומים גבוהים יותר. אלא שהנורמות הללו, מתברר, אינן חלות על נדל"ן של חברות שכשלו ונקלעו להליכי פירוק והקפאת הליכים.

ל"כלכליסט" נודע שערב חג סוכות הגישו נאמני "מעריב", עו"ד ד"ר שלמה נס ועו"ד ירון ארבל, לשופטת ורדה אלשיך שעומדת בפני פרישה בחודש הבא, בקשה לפסוק להם שכר טרחה אסטרונומי המתייחס אך ורק למכירת בית הדפוס של "מעריב". המכירה הזו בוצעה חודש ימים בלבד לאחר הקפאת ההליכים של "מעריב" ומינוי הנאמנים. הרוכשת, קבוצת עמוס מימון, שילמה תמורת בית הדפוס 58 מיליון שקל.

שלמה נס צילום: עמית שעל

הרבה מעל התעריף המקובל בשוק החופשי

בעוד שסביר להניח שרוב המשרדים הגדולים והמצליחים של עורכי הדין היו מוכנים בשמחה לבצע את עסקת המכירה תמורת שכר טרחה של 300–400 אלף שקל, התעריף המקובל בשוק החופשי, נאמני "מעריב" מבקשים שכר טרחה של 5,319,281 שקל לפני מע"מ. הנאמנים מבססים את בקשתם על תקנות השכר למפרקים ונאמנים. השכר הזה, יש לציין, לא מגלם את מלוא השכר המגיע להם לשיטתם על עסקת המכירה, אלא רק על הסכומים שחולקו עד כה לנושים מתוך כספי המכירה, 46 מיליון שקל. הנאמנים כבר הודיעו שעל 15 מיליון שקל נוספים שנכנסו לקופה הם יבקשו שכר נפרד.

קבוצת "מעריב" נקלעה לחובות של 192 מיליון שקל ולהקפאת הליכים באמצע ספטמבר 2012. הקבוצה מונה 13 חברות, ומבקשת נאמני "מעריב" עולה שהם למעשה מבקשים לערוך תחשיב שכר נפרד לכל אחת מהחברות, ולא לבקש שכר גלובלי לכולן. הבקשה הנוכחית מתייחסת רק לפועלם בחברת א. לוין אפשטיין שהיתה הבעלים של בית הדפוס. פיצול שכר הטרחה לכל חברה בנפרד נעשה גם על ידי עו"ד יצחק מולכו, המנהל המיוחד של קבוצת חפציבה, וכך הופך תיק פירוק אחד לאוסף של תיקים רבים כשבכל אחד מהם נדרש שכר טרחה גבוה.

הכנ"ר דוד האן צילום: מיקי אלון

בקשת השכר לחברה־הבת בלבד מאפשרת לנאמנים להציג שיעור החזר לנושים העומד על 100%, מאחר שכל הנושים של לוין אפשטיין קיבלו את כספם ובקופה אף נותרו כ־15 מיליון שקל, שיעלו לפי המפורט לחברה־האם, מעריב הוצאת מודיעין, וייכנסו לקופתה לצורך תשלום לנושים.

דווקא יש נפגעים מבקשת השכר

פרשנות הזדמנות אחרונה של אלשיך לתקן תחום הפירוקים זקוק להחלטה מכוננת שתציב סטנדרט של הוגנות ומוסריות ענת רואה ותומר גנון, תגובה אחת לכתבה המלאה 

בבקשתם מדגישים הנאמנים שנושי החברה מקבלים את מלוא החוב כלפיהם, כשהמשתמע הוא שאין נפגעים מבקשת השכר. אלא שזה אינו המצב המדויק מפני שכפי שכותבים נס וארבל עצמם בבקשת השכר, תמורת המכירה מבית הדפוס מהווה "חלק מרכזי מהמקורות המיועדים לחלוקה לנושי קבוצת 'מעריב' כולה", כך ששכר הטרחה שמקבלים הנאמנים נגרע באופן ישיר מיתרת הכספים שייוותרו בקופה לחלוקה לכלל הנושים.

נס וארבל מפרטים בבקשתם שבתקופת הקפאת ההליכים הם ניהלו את בית הדפוס, עד שב־23 באוקטובר 2012 אישרה השופטת אלשיך את מכירתו לקבוצת מימון. נוסף לבית הדפוס נמכרו גם מכונות הדפוס תמורת 8.45 מיליון שקל. לאחר המכירה חילקו הנאמנים לבנקים, שהם הנושים המובטחים, 31 מיליון שקל, שילמו היטל השבחה בסכום של 7.5 מיליון שקל לעיריית בת ים, שילמו לעובדי בית הדפוס 4.3 מיליון שקל, ועדיין מטפלים לדבריהם ב"מספר מועט של תביעות חוב מורכבות המוערכות בסכום כולל של 2 מיליון שקל". בסך הכל הסכום שיחולק לנושי החברה־הבת הוא 46 מיליון שקל.

בהתאם לתקנה 8א' לתקנות שכר הטרחה לבעלי תפקיד מבקשים הנאמנים לקבל את השיעור המקסימלי שנקבע בתקנות, 12% מהכספים שחולקו ובתוספת מע"מ, בנימוק שהם נמצאים במדרגה הגבוהה ביותר, והחזירו לנושי החברה־הבת את מלוא חובם ובסך הכל 5.3 מיליון שקל. בניכוי מקדמה שכבר שולמה להם, 770 אלף שקל, מבקשים כעת הנאמנים לקבל 5.36 מיליון שקל כהשלמת שכרם.

השופטת ורדה אלשיך צילום: אוראל כהן

השכר משקף גם תפעול של בית הדפוס

מקורבי הנאמנים של "מעריב" אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי שכר הטרחה אינו משקף רק מכירה של נכס, אלא שהנאמנים וצוותיהם הפעילו את בית הדפוס על 140 עובדיו, ועבדו עבודה מאומצת לצורך כך.

עוד אמרו המקורבים כי כספי המכירה של בית הדפוס מהוים חלק ניכר מהכספים שנכנסו לקופת הקבוצה ואלה ישמשו לחלוקה לכלל הנושים ואלה אף מהווים נתח משמעותי משכר הטרחה הכולל שיתבקש בתיק.

מנאמני קבוצת מעריב ומכונס הנכסים הרשמי לא נמסרה תגובה לדברים.