נחשף בכלכליסט
ד"ר קרנית פלוג היא הנגידה הבאה של בנק ישראל
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד החליטו למנות את פלוג לתפקיד וציינו: "התרשמנו מתפקודה של ד"ר פלוג בחודשים האחרונים בראשות בנק ישראל". פלוג עובדת בבנק ישראל 25 שנים, מתוכן שימשה 10 שנים כמנהלת המחקר בבנק וכשנתיים משנה לנגיד. פלוג אמרה בתגובה כי בפני הבנק והמשק ניצבים אתגרים משמעותיים, וכי היא מצפה לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם צוות העובדים והמנהלים המקצועי והמסור של הבנק, כמו גם עם גורמים ממשלתיים שונים
שלושה וחצי חודשים לאחר שפסל את מועמדותה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחד עם שר האוצר יאיר לפיד, כי קרנית פלוג היא הנגידה הבאה של בנק ישראל. נגיד בנק ישראל הקודם, סטנלי פישר, המליץ על פלוג מיד עם ההודעה על פרישתו, אלא שראש הממשלה פסל אז את מועמדותה וחיפש מועמדים מחוץ לבנק ישראל.
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד אמרו: "התרשמנו מתפקודה של ד"ר פלוג בחודשים האחרונים בראשות בנק ישראל, ואנו בטוחים שהיא תמשיך לסייע לנו בהצעדת כלכלת ישראל להישגים נוספים מול הטלטלה הכלכלית העולמית".
- חוזרת לתמונה: נתניהו שוקל להציע לפלוג את תפקיד הנגידה
- "אני לא מבינה למה ראש הממשלה פסל אותי"
- קרנית פלוג: אמשיך לכהן כממלאת מקום הנגיד עד למינוי נגיד קבוע
פלוג מסרה בתגובה כי היא מודה לראש הממשלה ושר האוצר על מינויה הצפוי לנגידת בנק ישראל. היא הוסיפה כי בפני הבנק והמשק ניצבים אתגרים משמעותיים, וכי היא מצפה לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם צוות העובדים והמנהלים המקצועי והמסור של הבנק, כמו גם עם גורמים ממשלתיים שונים, על מנת לעמוד באתגרים הללו.
אחד המועמדים, פרופ' צבי אקשטיין אבמר בעקבות ההחלטה:: "אני מאחל לד"ר קרנית פלוג הצלחה בתפקיד ומודה לראש הממשלה כי שקל ברצינות יתרה את מועמדותי לתפקיד הנגיד. אני שמח להמשיך בתפקידי כדיקן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, בהוראה ובמחקר וכן, ביתר פעילותי הציבורית".
המועמד הנוסף ויקטור מדינה אמר: "פנו אלי והציעו לי את התפקיד, וחשבתי שאם אבחר זה יהיה שירות מילואים למדינת ישראל. אני מברך את קרנית על המינוי ואת ראש הממשלה. אני לא מאוכזב".
האשה הנגידה הראשונה בישראל
נתניהו העדיף בסופו של דבר את פלוג על פני שלושת המועמדים האחרים שהוא עצמו הציע ואשר כבר עברו את מסלול המכשולים של ועדת טירקל שאישרה את שלושתם: צבי אקשטיין, ויקטור מדינה ומריו בלכר. פלוג תהיה האשה הנגידה הראשונה בישראל, ואולי אין זה צירוף מקרים שמינויה בא לאחר שאובמה החליט למנות לפני כשבועיים את ג'נט ילן לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי בארה"ב, לאחר שגם הוא העדיף תחילה למנות את לארי סאמרס שנסוג ברגע האחרון בגלל הביקורת החריפה שהוטחה נגדו בתקשורת האמריקנית ובקונגרס.
נתניהו הציע תחילה את תפקיד הנגיד ליעקב פרנקל וליאו ליידרמן אולם מועמדותם של השניים נפלה בזה אחר זה בעקבות תלונות שהוגשו נגדם לוועדת טירקל. לאחר שמועמדותו של פרנקל נפלה והתפקיד הוצע לליידרמן, הבינה פלוג כי ראש הממשלה אינו מעוניין בה לתפקיד בשום מקרה והודיעה על פרישתה מבנק ישראל.
עם זאת נאותה פלוג להמשיך בתפקידה כממלאת מקום הנגיד עד למינויו של נגיד קבוע חדש. תהליך המינוי התארך ובינתיים המשיכה פלוג לנהל את מדיניות הריבית של בנק ישראל. בהקשר זה בלטה במיוחד עצמאותה של פלוג בהחלטה האחרונה של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל מסוף חודש ספטמבר, שהורידה את הריבית, בניגוד למרבית התחזיות, מ-1.25% ל-1%. פלוג צידדה בהפחתת הריבית למרות ששני חברים בוועדה התנגדו לה, וסטנלי פישר כינה את החלטתה כ"אמיצה".
25 שנה בבנק ישראל
אמש חשף "כלכליסט" כי פלוג חוזרת לתמונה בסוגיית בחירת הנגיד הבא. ככל הנראה שר האוצר, יאיר לפיד, תמך במינויו של פרופ' צבי אקשטיין, לו התנגד נתניהו. ראש הממשלה היה מוכן למנות את ויקטור מדינה, אך לזה התנגד לפיד. כשנותר רק מריו בלכר הארגנטינאי במשחק, עלה מחדש שמה של קרנית פלוג, וככל הנראה תיפקודה המוצלח כממלאת מקום הנגיד בחודשים שחלפו מאז פרישת פישר, היטו את הכף לטובתה, ונתניהו הסיר את התנגדותו למינויה מתחילת התהליך.
ד"ר קרנית פלוג עובדת בבנק ישראל 25 שנים, מתוכן שימשה 10 שנים כמנהלת המחקר בבנק וכשנתיים משנה לנגיד וחברה בוועדת המוניטרית ובמועצה המינהלית. מזה כארבעה חודשים היא משמשת כממלאת מקום הנגיד.
פלוג הצטרפה לבנק ישראל ב-1988 ככלכלנית במחלקת המחקר, לאחר שעבדה חמש שנים בקרן המטבע הבינלאומית. בין השנים 1994-1996 שימשה פלוג ככלכלנית בכירה בבנק הבין אמריקאי לפיתוח בוושינגטון. פלוג למדה לתואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הדוקטורט קיבלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
במהלך שנות עבודתה בבנק ישראל כיהנה פלוג בכל וועדה ציבורית חשובה שמותנה לדון בענייני המשק. היא היתה בין היתר חברה בוועדת ברודט לגיבוש תקציב ביטחון רב שנתי, בוועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011, בוועדה לרפורמה בשכר לימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, בוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של הביטוח לאומי ובוועדה לבחינת ועידוד התחרותיות. כיום היא משמשת כחברה בוועדת ששינסקי 2.
כל מי שמצוי בדיוני הוועדה המוניטרית מעיד על המנהיגות שהפגינה פלוג מאז מונתה למשנה לנגיד ועל התקיפות והנחרצות שהיא מפגינה במהלך דיוני הוועדה מאז היא ממלאת את מקום הנגיד. נוסף על כך מזכירים לזכותה בבנק ישראל את הידע והניסיון העשיר שצברה בכל התחומים שהבנק מופקד עליהם, את המקצועיות והיסודיות שבהן היא מנהלת את ענייני הבנק מול הממשלה ובוועדות הציבוריות שהיא חברה בהן, ואת הקשרים שיש לה עם בנקים מרכזיים בעולם ועם גורמים בינלאומיים נוספים.
למה נתניהו לא רצה אותה תחילה
את האפשרות שפישר סימן את ד"ר קרנית פלוג כמחליפתו בחרה התקשורת למצוא במשפט הלא לגמרי ברור שהשמיע במסיבת העיתונאים שכינס לאחר ההודעה על פרישתו. "איני מתכוון לומר מי המועמד הכי טוב לכהן כנגיד הבא", אמר אז פישר, "אבל לא הייתי בוחר מישהו שאינו מתאים להיות נגיד למשרת המשנה לנגיד, שאחד מתפקידיה הוא להחליף את הנגיד אם משהו קורה". מאז הקפיד פישר לשמור על שתיקה בנושא, אבל ההערכה הרווחת היא שהוא אכן המליץ בפני נתניהו על פלוג כממשיכת דרכו.
בתקשורת נפוצו הערכות כי נתניהו פסל את מועמדותה של פלוג, בין היתר בשל נייר עמדה של מחלקת המחקר בבנק ישראל, שפלוג חיברה ופירסמה באוגוסט 2007, יחד עם מישל סטרבצ'ינסקי, ובו הוכיחה כי היציאה מהמיתון של 2001-2003 במשק הישראלי, והצמיחה המהירה שבאה בעקבותיה, לא נבעה בעיקרה מהמדיניות הכלכלית של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, אלא מגורמים חיצוניים ובהם הסחר העולמי והרגיעה הבטחונית.
הסבר אחר לפסילתה הראשונית לתפקיד הנגידה היה טמון ברצונו של נתניהו לשמור על פרופיל בינלאומי גבוה של נגיד בנק ישראל, וחששו כי פלוג אינה מוכרת דיה בזירה הבינלאומית כמו גם בישראל, ועל היותה כלכלנית טובה אמנם, אך לבטח איננה "סלב" בינלאומי. בחיפושיו אחר נגיד בעל שם עולמי, דוגמת סטנלי פישר, פנה נתניהו בין היתר גם לפרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרווארד ועל פי ידיעה שלא אושרה, הוא פנה ברגע האחרון גם ללארי סאמרס, מי שהיה שר האוצר האמריקאי, לאחר שזה הסיר את מועמדותו לתפקיד יו"ר הפד. השניים השיבו את פניו של נתניהו ריקם והוא חזר למועמדים מבית.
השתתף בכתיבה תומר גנון