עמותת לתת: 48% ממקבלי הסיוע אינם אוכלים באופן סדיר בשל מחסור בכסף
על פי דו"ח העוני של עמותת לתת, בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בקרב מקבלי הסיוע; 46% מההורים שמגיעים לבתי התמחוי דיווחו כי ילדיהם עברו ימים שלמים מבלי לאכול; 10% דיווחו כי נאלצו לאסוף אוכל מהרצפה; כ-300 אלף איש נעזרים בשנה בעמותות המזון
תמונה עגומה מצטיירת מהסקר של עמותת לתת על מצבם של אלו המגיעים אל בתי התמחוי שהיא מפעילה. בסקר, שהעמותה קוראת לו "דו'ח העוני האלטרנטיבי", דיווחו 46% מהבאים בשעריה כי הם עובדים למחייתם, לעומת 39% בשנה שעברה ו-36% לפני ארבע שנים. בחמישית מאותן משפחות שני בני הזוג עובדים. על פי הערכות של העמותות ופעילים חברתיים, כ-300 אלף איש נעזרים בשנה בעמותות המזון במידה כלשהי, חלקם באופן יומיומי.
הדו"ח העמוס במספרים מוצא עוד שמחצית ממקבלי הסיוע לא מוצאים עבודה בשל מגבלות בריאות. 74% מהם, כלומר 3 מתוך כל 4 מהאנשים שעומדים בתור לקבל מזון לא עברו הכשרה מקצועית כלשהי, כזו שאמורים לקבל לדוגמה בלשכת התעסוקה או לשלם על הכשרה כזו לגורם פרטי. רובם סיפרו כי מלכתחילה התקשו לעבור הכשרה כלשהי כי היו צריכים במקום זאת להמשיך לעבוד או שלא היה להם את הכסף בשביל שכר הלימוד או מימון סידור לילדים.
חלוקת מזון לנזקקים (ארכיון) צילום: עטא עוויסאת
אפילו אם רק חצי נכון
לא צריך לקבל את הדו"ח של לתת ככתבו וכלשונו. מידה מסויימת של ספק דרושה כאשר קוראים ומנתחים את הנתונים, ולו רק בגלל שהמתודה של בדיקות עצמיות בעזרת שאלונים שהשאלות בהן נתונות לפרשנות, ללא ניתוח מורכב יותר וכשכל זה נעשה על ידי גוף שציניקנים יגידו עליו כי יש לו אינטרס להראות תמונה חמורה ככל הניתן של חומרת העוני בישראל.
אחרי שכל זה נאמר, הנתונים של לתת הם מסוג הפעמים שבהם צריך לומר שגם אם רק מחצית מהם נכונים, אפילו אם רק שליש, גם אז מדובר במסמך לא פשוט לקריאה. כך לדוגמה הנתון לפיו 46% מההורים במשפחות שמגיעות לבתי התמחוי דיווחו כי ילדיהם עברו ימים שלמים מבלי לאכול או ש-83% מהקשישים אינם יכולים לממן לעצמם טיפול סיעודי.
נתון מדאיג אחר מראה כי בשלוש השנים האחרונות נרשמה עליה משמעותית בקרב מקבלי הסיוע שדיווחו על תחושת רעב בשל המצוקה הכלכלית. כך, השנה 43% דיווחו על החמרה, לעומת 33% ב-2010. אגב, 10% דיווחו כי נאלצו לאסוף אוכל מהרצפה, 14% דיווחו כי קיבצו נדבות בשביל אוכל. 48% ממקבלי הסיוע במזון ציינו כי הם אינם אוכלים באופן סדיר במשך ימים שלמים בשל מחסור בכסף. במקרה של ילדים, ל-63% מהילדים למשפחות נתמכות לא מקבלים ארוחה חמה בבית הספר. כך, 69% מהנתמכים בעמותה חיים במה שמוגדר כאי ביטחון תזונתי, כלומר שלבדם הם אינם יכולים לספק לעצמם את המזון הדרוש לקיום בסיסי ומכאן שגם לא יכולים לדעת שגם מחר יהיה להם אוכל על השולחן.
פער של 3,000 שקל לקיום בכבוד
החודש אמור המוסד לביטוח לאומי לפרסם את דו"ח העוני שלו, זה הרשמי, שבודק את נתוני 2012. הקיצוץ בקצבאות הילדים יחד עם הגזירות הכלכליות לא ישפיע על נתוני הדו"ח של הביטוח הלאומי, ולכן צפויה יציבות בשיעורי העוני, כפי שהיה גם בשנה שעברה. כיום כל משפחה חמישית בישראל נמצאת מתחת לקו העוני.
הדו"ח של לתת נותן פן נוסף שהביטוח הלאומי לא נותן לגבי אלו החיים על קצבת הבטחת הכנסה, שיכולה להגיע לכל היותר ל-3,500 שקל בחודש למשפחה. קו העוני נבדק על ידי הכנסות, אם מעבודה ואם מקצבאות או פנסיה, כאשר הסקר של לתת שאל את הנתמכים גם על הוצאותיהם ולדברי כותביו גילה כי קיים פער של 3,084 שקל בחודש בין ההכנסה של הנתמכים לבין ההוצאה הנדרשת לקיום בסיסי בכבוד. כלומר שרבים מהנתמכים פשוט לא מגיעים לרף של קיום בכבוד, ואם מגיעים אליו זה בעזרת עמותות מתנדבים, לא בגלל התמיכה המסודרת יותר מצד המדינה.
איציק אלרוב, ממובילי המאבק ביוקר המחיה ומייסד תנועת "הצרכנים":
"כשממשלות ישראל מתנערות במשך שנים מאחריותן להפחית את מחירי המזון השערורייתיים, אין זה פלא שילדים נאלצים לגנוב אוכל בכדי להשקיט את רעבונם. הממשלה יכולה לפתור את הבעיה הזו רק על ידי טיפול אינטנסיבי במונופולים ובקרטלים שמחזיקים את ציבור הצרכנים שבויים בידם. זאת הדרך היחידה להפחתת יוקר המחיה וזו גם הדרך לסייע לשכבות המצוקה להתקדם ולהיחלץ סוף סוף משלשלאות העוני".
