"במחקר של משרד הכלכלה שתומך במתן מענקים אין כלום"

מחלוקת בין משרדי האוצר והכלכלה: האוצר טוען כי מחקר שמרכז ההשקעות במשרד הכלכלה הזמין, שטוען כי מענקים הם שיטה טובה יותר לעידוד השקעות הון ביחס להטבות מס, שגוי. זאת מאחר שלטענת האוצר, שמעדיף לרוב הטבות מס, מתודולוגיית המחקר פסולה. המחקר הוצג בוועדת אנדורן, שהוקמה כדי לבדוק את הטבות המס, ועורר שם ביקורת.

יעל אנדורן. ההערכות הן שחלק מהמסקנות יתקבלו צילום: אוראל כהן

המחקר של מרכז ההשקעות, שבוצע על ידי חברת רותם אסטרטגיה, בחן את ההטבות שחולקו למפעלים כמענקים ב־2003–2012, ואת הטבות המס שחולקו מ־2005. לפיו, במסלול המענקים על כל מיליון שקל מענק נוצרו 17 משרות, ועל כל שקל שחולק קיבלה המדינה 4.3 שקל במיסוי הפעילות שנוצרה. מנגד, במסלול הטבות המס על כל מיליון שקל הטבה נוצרה 0.7 משרה, ועל שקל של הטבת מס קיבלה המדינה 0.125 שקל מס חזרה.

המסקנות האלה משרתות את עמדת מרכז ההשקעות - לפיה קיים חוסר איזון בין מסלול הטבות המס למסלול המענקים, וכי יש להגדיל את רכיב המענקים.

באוצר טוענים כי המחקר של מרכז ההשקעות בדק את עולם המענקים ללא קבוצת ביקורת. במקום לבדוק מה קרה בחברות שקיבלו מענקים לעומת מה קרה בחברות שלא קיבלו מענקים, בדק המחקר רק את החברות שקיבלו מענק, והוא מניח כי בלי אותם מענקים חברות אלה היו מתרחבות פחות.

טענות האוצר מקבלות משנה תוקף כשבוחנים מחקר שביקש לענות על אותה שאלה - מהי יעילות המענקים לתעשייה - שבוצע ב־2009 על ידי בנק ישראל.

מחקר אחר: אין מובהקות לתועלות במענקים

אותו מחקר בדק יותר מ־2,000 מפעלים וכלל קבוצת ביקורת. נמצא כי אין שום מובהקות לתועלות במענקים. לא בתרומה למשק, לא בתעסוקה, ולא בהגדלת ההשקעות. הבעיה המרכזית במחקר של בנק ישראל היא התקופה שאליה הוא מתייחס - השנים 1990–1999. כלומר, מדובר במחקר שהוא כבר כמעט חסר רלבנטיות.

תהליך לקוי הרבה ניסוי וטעייה, מעט נתונים עצוב לראות את הטכניקה של ניסוי וטעייה בשימוש של קובעי המדיניות בישראל, כאשר הם באים להכריע מה הדרך הנכונה ביותר לעודד תעשייה גיל קליאן לכתבה המלאה 

ככל הידוע, ועדת אנדורן אינה מתכננת לחזור על אותו מחקר ענק ומקיף שביצע בזמנו בנק ישראל.

עוד גורם שבדק את שיטת הטבות המס הוא מינהל הכנסות המדינה, שבדו"ח האחרון שלו שפורסם בסוף 2013 נבדקה הטענה שלפיה הטבות המס מחזירות את עצמן באמצעות תשלומי המס של החברות ועובדיהן. במינהל בדקו את הטענה הזאת וגילו כי משנת 2010 החברות שנהנות מההטבות אינן מייצרות הכנסות מסים המכסות את ההטבות שניתנו להן.

גורמים באוצר אומרים שהם לא מתנגדים לשיטת המענקים, והם מסכימים עם עמדת מרכז ההשקעות כי יש לבצע איזון מחודש בין המענקים להטבות המס. במקביל טוענים שם כי הבדיקה שלהם למענקים (למשל במקרה אינטל) היא בדיקה שונה שמתבססת על הנחות יסוד אחרות.

באוצר מדגישים כי בחינת מענקים למפעל מסוים צריכה להתבצע בשיקולים של פריון, ואם המפעל שבו משקיעים יעלה את הפריון של המועסקים בו. כך למשל, אם המפעל החדש של אינטל יעניק לעובדים שלו שכר הגבוה ב־20% מהשכר הממוצע באותו מקצוע, הוא העלה ב־20% מבחינת האוצר את הפריון של העובדים שיועסקו בו.

עוד נקודה חשובה להבנת הוויכוח בין האוצר למרכז ההשקעות טמונה בעבר. מסלול הטבות המס נולד בין השאר כדי להתמודד עם חוסר היעילות של מרכז ההשקעות עצמו, ועם החששות שעלו בין השאר בדו"ח מבקר המדינה של 2007 על מעורבותו לכאורה של אהוד אולמרט כשר התמ"ת במענקים שחולקו שם.

נחום איצקוביץ'

כך, מדיניות האוצר היתה בשנים האחרונות להגביר הטבות מס כגורם מעודד תעשייה על חשבון חלוקת כספים. כעת הגישה באוצר היא אחרת, וגם שם מבינים כי יש שינוי בתהליכים של מרכז ההשקעות - שמצדו מתחיל לתגמל חברות גם על פרמטרים של חדשנות ועוד שינויים שאנשי האוצר אוהבים לשמוע.

גורם נוסף וחשוב שהביא לנסיגה בגישה האוצרית של מתן הטבות מס על חשבון מענקים הוא הביקורת הציבורית הרבה על הטבות המס, שניתנו בעיקר לקומץ חברות גדולות שנהנו בשנים מסוימות מפטור ממס על רווחי ענק של מיליארדים, כשהתועלת הציבורית מהמהלך לא נמדדה ואינה ברורה.

"כשמחקר נוגד את דעת האוצר הוא מתנגד לו"

מי שמצדו דוחה לחלוטין את הביקורת של האוצר על המחקר הוא נחום איצקוביץ', מנהל מרכז ההשקעות, שבשיחה עם "כלכליסט" אתמול אמר כי "לאוצר יש תמיד, על כל מחקר שלא עולה בקנה אחד עם מה שהם חושבים, טענות על מתודולוגיה. אני רוצה לראות מחקר שלהם על הטבות המס. אם הכל היה בסדר בעידוד השקעות הון, לא היה מוצא לנכון שר האוצר להקים ועדה שצריכה לבחון יעילות של הטבות המס וגם את המענקים".

על המחקר של בנק ישראל אמר איצקוביץ' כי "הוא ישן, ואין לבנק ישראל מחקר על הטבות המס אלא רק על המענקים. העובדה היא שבכל מקום בעולם המערבי יש תמהיל מאוזן בין הטבות מס לבין מרכיבים נוספים כמו השקעות הון. כרגע המצב איננו מאוזן וצריך לאזן".